חברים
שלום לכם. אני חדש פה. מחפש מקום לשפוך את התסכול שמצתבר אצלי כבר די הרבה זמן. אני מצטער מראש על חוסר היכולת שלי להעביר אליכם את ההרגשה שלי. מקווה שתבינו למה שאני מתכוון הבעיה היא כמובן חברים. בזמן האחרון אני מתחיל די לחשוב על העתיד, אני עכשיו ביב' מתקרב לקראת גיוס. לא יודע למה אבל אני לאחרונה חושב הרבה מה יהיה כשאני אהיה בצבא. מבחינת חברים. הבעיה היא לא שאין לי חברים. או שבעצם כן. אני לא יודע איך להסביר את זה. אני עוסק בספורט ויש לי כמה חברים שאני רואה אותם כל יום, אחד מהם שאני ממש חבר טוב שלו, הוא גם גר לידי אז אנחנו מתראים כל יום וממש נראה לי הוא יודע ממש הרבה עלי. אבל הקטע הוא זה לא חברים שאני יכול לצאת איתם כזה. לא יודע אנחנו יותר חברים כאלה , הם גם קטנים ממני בשנה כך שהראש שלנו עובד קצת שונה. לא ידוע בדיוק איך להסביר את זה. יצאנו כמה פעמים ביחד אבל לא יודע אני לא באותו ראש איתם. למרות שבכללי אנחנו חברים ממש טובים. חברים שאני יוצא איתם, או לפחות מנסה הם מבצפר. אני יוצא איתם כמעט כל שבוע, אבל עדיין אני לא מתחבר אליהם. גם זה די קשה לי להסביר. כאילו אני רואה איתם בבצפר וזה. אבל אחרי בצפר אנחנו כמעט ולא מדברים רק לפעמים. ורק נגיד בערבי חמישי או שישי שאפשר לצאת, אנחנו מדברים, וגם זה אני מתקשר, למרות שבזמן האחרון הם גם יוזמים את זה. בהתחלה הרגשתי נדחף כזה אבל עכשיו קצת פחות אבל עדיין אני לא מרגיש כאילו אני ממש חבר טוב שלהם. אני לא יודע אם זה טוב שיש לי "שתי קבוצות" של חברים. כי מצד אחד אני כמעט רוב היום עם החברים שלי מהספורט (טניס אם זה משנה) ורק בסופי שבוע אני נפגש עם ה"קבוצה השניה" של החברה.. לא יודע אני מרגיש כאילו אני מפספס משהו ויש מצב שבכלל לא הסברתי את עצמי פה אבל מי שהבין למה אני מתכוון מוזמן לעזור... באמת שמוזמן.... וסליחה שחפרתי...
שלום לכם. אני חדש פה. מחפש מקום לשפוך את התסכול שמצתבר אצלי כבר די הרבה זמן. אני מצטער מראש על חוסר היכולת שלי להעביר אליכם את ההרגשה שלי. מקווה שתבינו למה שאני מתכוון הבעיה היא כמובן חברים. בזמן האחרון אני מתחיל די לחשוב על העתיד, אני עכשיו ביב' מתקרב לקראת גיוס. לא יודע למה אבל אני לאחרונה חושב הרבה מה יהיה כשאני אהיה בצבא. מבחינת חברים. הבעיה היא לא שאין לי חברים. או שבעצם כן. אני לא יודע איך להסביר את זה. אני עוסק בספורט ויש לי כמה חברים שאני רואה אותם כל יום, אחד מהם שאני ממש חבר טוב שלו, הוא גם גר לידי אז אנחנו מתראים כל יום וממש נראה לי הוא יודע ממש הרבה עלי. אבל הקטע הוא זה לא חברים שאני יכול לצאת איתם כזה. לא יודע אנחנו יותר חברים כאלה , הם גם קטנים ממני בשנה כך שהראש שלנו עובד קצת שונה. לא ידוע בדיוק איך להסביר את זה. יצאנו כמה פעמים ביחד אבל לא יודע אני לא באותו ראש איתם. למרות שבכללי אנחנו חברים ממש טובים. חברים שאני יוצא איתם, או לפחות מנסה הם מבצפר. אני יוצא איתם כמעט כל שבוע, אבל עדיין אני לא מתחבר אליהם. גם זה די קשה לי להסביר. כאילו אני רואה איתם בבצפר וזה. אבל אחרי בצפר אנחנו כמעט ולא מדברים רק לפעמים. ורק נגיד בערבי חמישי או שישי שאפשר לצאת, אנחנו מדברים, וגם זה אני מתקשר, למרות שבזמן האחרון הם גם יוזמים את זה. בהתחלה הרגשתי נדחף כזה אבל עכשיו קצת פחות אבל עדיין אני לא מרגיש כאילו אני ממש חבר טוב שלהם. אני לא יודע אם זה טוב שיש לי "שתי קבוצות" של חברים. כי מצד אחד אני כמעט רוב היום עם החברים שלי מהספורט (טניס אם זה משנה) ורק בסופי שבוע אני נפגש עם ה"קבוצה השניה" של החברה.. לא יודע אני מרגיש כאילו אני מפספס משהו ויש מצב שבכלל לא הסברתי את עצמי פה אבל מי שהבין למה אני מתכוון מוזמן לעזור... באמת שמוזמן.... וסליחה שחפרתי...
