אבל יש משפטים כמו: "היה טוב הסרט". יש במשנה ובתוספתא משפטים מן הסוג הזה, אבל אני לא בטוח שמנתחים שם את "היה" כאוגד: "היה טמא בשעת שחיטה וטהור בשעת זריקה, טהור בשעת שחיטה וטמא בשעת זריקה -- הרי זה אינו אוכל וצריך לעשות פסח" (תוספתא פסחים ז,ח).
"היה טוב - הסרט" היה - נושא (הוא) + נשוא טוב - תיאור כלשהו, אני מניח זה הרי משפט ייחוד, והמילה ("הסרט") שבאה לאחר הקו באה לתאר את הנושא שב"היה". הלא כן?
משתי סיבות עקרונית: 1. נושא לעולם לא ייוחד. 2. משפט ייחוד מתחיל באיבר הייחוד, וקו מפריד לאחריו, ורק אחר כך שאר המשפט. ככה לימדו אותי, אם מישו חושב אחרת שיקום ויגיד.
