הבנת הנקרא או הבנת הנכתב
יש בדברייך שני משפטים, השני והאחרון שגרמו לי לחשוב שאת מדברת על שלישיה. גם כשאני קורא אותם שוב ושוב התחושה הראשונית היא שאת מדברת על שלישיה. ואני אסביר מה הקשר בין מבחנים וחברים והחלטות... אני מחלק את סוגי החברים לשתי קבוצות עיקריות - חברים של רצון וחברים של צורך. חברים של רצון - יש בי רצון שממומש באמצעות החבר. חברים של צורך - יש בי צורך שמסופק באמצעות החבר. לדעתי, כל מה שנכתב כאן בנושא חברים מתייחס לקבוצה השניה, חברים של צורך. וזה הופך את החברות לעניין רגיש, כי מגיע יום אחד (שיקרא "יום המבחן") וצד א צריך משהו, והמשהו הזה מבחינתו הוא מאד מאד חשוב, ולדעתו חברו הטוב יכול לספק זאת. לעומתו, החבר רואה את הדברים באופן אחר, משקלי חשיבות שונים, סדרי עדיפויות שונים והוא נמצא בצומת (להלן "ההחלטה") בה הוא צריך להחליט: עם החבר או נגד החבר. אוקיי, נכון יש אפשרות מצידו להסביר, לדבר, להראות צדדים אחרים, לעזור בדרך אחרת שבה הוא חושב שיוכל לעזור... שורה תחתונה - הצורך של צד א לא סופק על ידי החבר. ולא משנה אם יש הגיון, הסבר, או כל דבר אחר שיכול להפחית את האכזבה. הארוע נרשם בנפשו, המשקע מצטבר, רף הציפיות הונמך. וכך הלכה לה אצבע אחת מכף היד... כל הנ"ל נכתב תחת ההנחה שלמושג "חבר" יש משמעות עמוקה בין שני הצדדים. יש כאלו שיקראו מה כתוב כאן ובכלל לא יבינו על מה אני מדבר.