חברים, תעזרו..../images/Emo42.gif
שלום לכולם
ראיתי שזה פורום על חברות ולמרות שממה שראיתי מדברים כאן בעיקר על אהבה, החלטתי לשתף אותכם בבעיה שלי בכל זאת... יש לי חברה מאוד טובה, ובדרך כלל אני והיא צמודות אחת לשנייה תמיד אבל, הכל מתחיל כשהיא מוצאת חבר חדש. יש לה את הבעיות שלה (כמו לכולנו) ואחת מהן היא שהיא כל הזמן מספרת לכל מי שרוצה לשמוע ש"היא מרגישה ריקה בלי חבר", ו"חייבת למצוא מישהו כי היא מפחדת להיות לבד". אז כשהיא מוצאת חבר, לא משנה מי הוא ואם הוא בכלל מה שהיא מחפשת , היא מאבדת את הראש... כל חבר שיש לה, היא חושבת שהיא מאוהבת בו ושהוא החצי השני שלה והכל.... וברגע שהיא מאבדת את הראש היא מתחילה לזלזל בנו, החברות שלה. אתם יכולים לחשוב שאולי אני מקנאת בה ובגלל זה אני אומרת את זה, אבל זה בכלל לא נכון. אני מוכנה לפרגן לה מכאן ועד השמים אבל לא כמו שהיא מתנהגת. היא לא מתקשרת, לא מעניין אותה מה קורה איתי, ואם אני מציעה לה להפגש או משהו היא אומרת לי "נראה". וה"נראה" הזה מעצבן אותי נורא.... כי אני יודעת שזה בעצם "כן, עד שהחבר שלי יציע לי משהו יותר טוב" ובסגנון... בקיצור זה נורא, נורא מעצבן אותי... אני לא מבינה למה אני צריכה לבקש ממנה תשומת לב?! אנחנו חברות, היא אמורה להתעניין לפחות קצת במה שקורה לי.... היא הופכת להיות נורא אגוצנטרית ואם כבר היא אומרת משהו זה עליו ועל מה הוא קנה לה ומה הוא אמר לה, ואני מבינה שהיא כאילו "מתלהבת" כדי להרגיש טוב עם עצמה אבל זה כבר נורא מעצבן אותי. וכן, אני בדרך כלל נמצאת במרכז והיא כאילו צמוד אלי והכל אבל שוב, אני לא כועסת כי אולי היא לוקחת ממני את תשומת הלב אלא פשוט, כי אני לא חושבת שיחס כזה מגיע לי, בעיקר כי אני תמיד שם בשבילה לא משנה אם יש לי חבר באותו רגע או לא, והיא הופכת לבן אדם אחר. אז היום דיברתי איתה באייסיקיו והיא שאלה אם אני כועסת עליה ואמרתי לה שאיך שהיא חושבת, ואז היא התחילה לשאול למה ואני לא רציתי לדון בזה כי נמאס לי כבר לכעוס והיא אמרה לי "טוב ביי" לא התעניינה אפילו... אז בקיצור, מקווה שלא שיעממתי אותכם בסיפור הארוך שלי אבל אני מקווה שתוכלו לעזור לי... תודה!