סוכריה על מקל
New member
חברים של הילדים ../images/Emo66.gif../images/Emo66.gif
לקח לי זמן לנסח את ההודעה הזו, ועוד יותר הרבה זמן להבין מה אני רוצה להגיד - זה משהו שמעסיק אותי כבר כמה חודשים. אני מסתכלת על חברים של הילדים - רובם ילדים ממש מתוקים, מיעוטם פחות מתוקים. חלקם כאלה שיש הרבה מה ללמוד מהם, האחרים כאלה שעושים איתם הרבה כיף והשתוללות. אם, למשל, יש ילד שמאוד מתאים ליונתן אינטלקטואלית והם אוהבים לשוחח על נושאים שברובו של עולם, כשזה מגיע למשחקים הטעם שלהם מאוד שונה והםפ משתעממים זה בחברת זה. ילד אחר, שאוהב כמו יונתן לשחק שחמט וגם משחקי דמיון, לא מתעניין בשאר הנושאים שמרתקים את יונתן כרגע. הילד שיונתן הכי אוהב להשתולל איתו לא מגיע לקרסוליים שלו מבחינה אינטלקטואלית (שחצנית? אני? מה פתאום
). אותו הדבר אצל תמרה: יש ילדות שאיתן היא נהנית לשחק בנסיכות, יש כאלה שאיתן היא משחקת משחקי קופסא או משחקי דמיון, ויש רק ילדה אחת שאיתה היא נהנית גם לשחק וגם לדון בעניינים שברומו של עולמן. מיעוט שבמיעוט הוא אלה שאפשר גם לדבר איתם ברמה גבוהה יחסית וגם ליהנות מחברתם, ממש ליהנות. השאלה היא - עד כמה ראוי ומותר לנו, כהורים, "לכוון" את הילדים לעבר הילדים שנראים לנו כמתאימים להם? הרי הם נהנים גם עם אלה וגם עם אלה. האם זה לגיטימי שנראה העדפה מתקנת לאלה שבעינינו מתאימים להם יותר?
לקח לי זמן לנסח את ההודעה הזו, ועוד יותר הרבה זמן להבין מה אני רוצה להגיד - זה משהו שמעסיק אותי כבר כמה חודשים. אני מסתכלת על חברים של הילדים - רובם ילדים ממש מתוקים, מיעוטם פחות מתוקים. חלקם כאלה שיש הרבה מה ללמוד מהם, האחרים כאלה שעושים איתם הרבה כיף והשתוללות. אם, למשל, יש ילד שמאוד מתאים ליונתן אינטלקטואלית והם אוהבים לשוחח על נושאים שברובו של עולם, כשזה מגיע למשחקים הטעם שלהם מאוד שונה והםפ משתעממים זה בחברת זה. ילד אחר, שאוהב כמו יונתן לשחק שחמט וגם משחקי דמיון, לא מתעניין בשאר הנושאים שמרתקים את יונתן כרגע. הילד שיונתן הכי אוהב להשתולל איתו לא מגיע לקרסוליים שלו מבחינה אינטלקטואלית (שחצנית? אני? מה פתאום