חברים שלי

[חיפוש עצמי]

חברים שלי

הגעתי לכאן לפני כחודשיים. הרגשתי שמצאתי ביניכם את מקומי. היה לי נעים, נוח ובטוח. היו גם הרבה תהפוכות, רכילויות, צחוקים, המון תמיכה. ומפגש אחד מ-ד-ה-י-ם! האמת, מצאתי כאן יותר ממה שציפיתי. עדיין לא יודעת איך לנהוג במציאה. צריכה מעט זמן לעצמי כדי להבין מה קרה ולהחליט איך לנהוג. אחזור כשאוכל. אוהבת את כולכם.

 

[הסוס השחור]

חיפושית יקרה .......מצטער אבל.....

לא בדיוק הבנתי

ההודעה שלך התחילה כל כך יפה ואז.......

לא מובן

 

[מביטה בצד]

התלבטתי המון

איך ודרך איפה להגיב על ההודעה שלך. מראש מתנצלת אם זה לא נוח לך שכאן, אבל אולי כדאי שעוד אנשים ישמעו. את ילדה גדולה. הגעת לכאן מהסיבות שלך, כמו כולנו. את אומרת בעצמך, שמצאת כאן יותר ממה שציפית. פעם אמרתי לך, שאעזור לך לא להרים ידיים. מצטערת יקירה. את צריכה לרצות לעזור לעצמך. אם את החלטת, שאת לא רוצה לעזור לעצמך, שהקצת טוב הזה שחווית, מספיק מפחיד, מספיק חזק, מספיק מאיים על המוכר, הידוע והרע , עד כדי כך שאת בוחרת ללכת שני צעדים אחורה כי זה גדול עלייך, אני לא אנסה לשכנע אותך להשאר. את חייבת ללמוד להבין לבד, שאף אחד לא יכול לעשות את הדברים בשבילך. נכון , יש כאן לא מעט אנשים טובים שהושיטו לך יד בדרכם שלהם. אבל אף אחד מהם לא יכול לקחת ממך, לא את הכאב, לא את המצוקות, לא את העבר, לא כלום. הדבר היחידי שאנשים פה הציעו לך זה ליווי. להיות שם לצידך כשרע לך, לצחוק איתך כשטוב לך, להיות. את צריכה לבחור. אם בחרת ללכת, להתרחק, לא להעזר בתמיכה פה, בימים קשים שעוברים עלייך, אני אישית לא אנסה להתווכח איתך. חבל לי, עצוב לי, כואב לי. אבל את זאת שצריכה לרצות בשביל עצמך את הטוב, כי חוץ ממך אף אחד לא יכול לגרום לזה גם לקרות.

 

[חיפוש עצמי]

קודם כל, תודה

לכולכם, כל אלו שעזרו לי. שהחזיקו לי את היד ולא ויתרו לי. שהציעו לצוד כמה מפלצות שלי. שחיבקו, תמכו, הרגיעו, ניחמו. שהיו! לכולכם! דבר שני- מי אמר שאני מוותרת? שאני לא רוצה לעזור לעצמי? שלא אעזור לעצמי? בסך הכל, אני צריכה מעט זמן כדי לעכל דברים, שהתרחשו מהר מדי, מבחינתי. אז נכון, אולי אני הולכת צעד אחד אחורה, אבל זה רק כדי לבחון יותר טוב את הדברים, לראות את השטח מטווח קצת יותר רחב. להסתכל פנימה, כמו גם מסביב. ולהחליט! ואז, אשוב לכאן, אליכם. מחוזקת יותר, שלמה יותר, שלווה יותר. וביחוד, מאושרת! אוהבת ומודה,

 

[מייקי69]

ואני שונאת פרידות

שונאת זה לא מילה. התמיכה היחידה שאני מכירה ל"מחלה" הזאת שלי, זה פשוט.... להשאר. אני יודעת שזה נשמע כמו סחיטה פולנית... אבל תחסרי לי, יקירתי. מאד רק שתדעי. שתעשי טוב!

 

[חיפוש עצמי]

שוב,

זו לא פרידה. זה רק פסק זמן, לנסות להבין מס´ דברים. אבל עדיין איתכם, גם אם אתם לא רואים אותי. מעין דנידין כזה. לא יכולה להיפרד מכם. אז בנתים רק קוראת אתכם. עד שאוכל לחזור הביתה. ואחזור!

 

[אחותו של שקספיר]

מחכה לך../images/Emo141.gif../images/Emo141.gif../images/Emo141.gif../images/Emo141.gif

ולכולנו יש את התקופות האלו. קחי את האוויר שלך קחי את הזמן. ואל תחשבי על הפולנייה מהקומה מעליי שאומרת לך"תשארי בשבילי ממי, תחסרי לי" אלא תעשי מה שנכון לך ובזמן ובעיתוי שנכון לך. וכשתחזרי (תחזרי ,נכון?) יחכה לך שטיח מלא

 

[מאמי האחד]

חמודה................/images/Emo24.gif

אל תעשי דבר בכפיה, צפי בנו, הגיבי לנו, ואם תרצי אל תחשפי את מצוקותייך - עד שתרגישי שוב..... שאת בוטחת בנו. אוהבים אותך!!!!!!!

 

[פלסטיק]

חישי כובע קחי מימיה

וצאי לדרך....בטוח שתחזרי עם חוויות בהצלחה