חברים,עכשיו ברצינות.

[סטודנטית של החיים]

ממש התאמצתי אל תזלזלו...

 

[סטודנטית של החיים]

זהו. גמרתי...

 

[סטודנטית של החיים]

והם חיים באושר ועושר עד עצם היום

ההוא...

 

[Le Fay]

בשעה טובה. בארבע דקות?

זריזה.

 

[סטודנטית של החיים]

זרירים מקדימים למצוות...

 

[uty76]

לא שאלה של כסף זאת אהבה

היתה לנו כלבה מקסימה במשך שנים (יותר מעשר...) כשהתגייסנו תאומי ואני , אמי המסורה המשיכה לטפל בפלקי עם השנים היא הזדקנה ולבנו יצא אליה אמי לא היתה מסוגלת לתת לה את הזריקה ואמי המשיכה ותמכה בפלקי המתוקה שלנו עד הסוף. היה כל כך עצוב לראות אותה מזדקנת, תמיד סבלה את הכאבים בשתיקה. פלקי היתה אצילה והיה לה בסוף דרכה מבט מתנצל בעינים שהיתה צריכה להיעזר בנו לעלות מדרגות או שנייצב אותה כדי שתעשה את הצרכים. כמה מתוקה היא היתה אין לתאר!... האובדן הוא קשה. אני לא מסוגל היום לגדל כלב מהגעגועים שלי לפלקי. הקשר הוא אמיתי ועמוק. קחי את זה בחשבון...

 

[אבא של קלינטון1]

תנחומיי, ולא תוסיף לדאב עוד...

 

[uty76]

?

מאיפה התגובה הטיפשית הזאת הגיעה?

 

[אבא של קלינטון1]

ישירות מחלם...

 

[uty76]

זה בסדר : )

 

[תם ונישלם]

זה הרבה יותר מסיבוב יומי

את צריכה , דבר ראשון, לאהוב כלבים, להרגיש שאת יכולה להקשר נפשית ליצור על ארבע. כלב יתן לך יותר אהבה ומסירות מכל יצור אנושי, לרבות בעל, אשה, חבר, או אפילו ילד. אבל, צריך להשקיע בו, זמן, כסף, ריצות לרופאים, נכונות להשלים עם נזקים שהוא גורם פה ושם, לכלוך, והסתבכויות בכל מיני שטויות. אם יש בך את הכמיהה להעניק אהבה לכלב, קחי, אני ממליץ בשלב ראשון על נקבה, מעוקרת, לא גדולה, מסוג שקט וידידותי הנה פנצ'ו שלי, שהוא חמוד אמיתי

 

[בתש1]

כלב חמוד..

אבל בא לי קטן כזה..שאפשר להכניס אותם לסל.

 

[תם ונישלם]

אני חושב שבתור כלב ראשון

מתאים כלב קטן, אבל תבדקי טוב בציציותיו של הכלב. חלק מהקטנים האלה הם פחדנים והיסטריים ולכן נבחנים ונשכנים. אין דבר יותר מעצבן מנביחה היסטרית של פינצ'ר מופרע.

 

[Le Fay]

אם את מוכנה לקבל אחריות לבן משפחה

שחולק את הטריטוריה שלך ולא מתבגר לגמרי אף פעם - זה הדבר בשבילך. אם לא - חבל על הכלב..

 

[מלח השמים]

נפל במייל

לאמץ כלב?

 

[מלח השמים]

או...

לעשות ילד?

 

[נערה יפת עיניים]

נפל במייל 2

אדם וכלבו מתים ועולים לשמיים, מולם עומד שער גדול ומוזהב ויפיפה. ליד השער, יש ביתן קטן ובביתן שומר. בא האיש עם הכלב ושואל את השומר "סליחה, מה זה פה? השומר עונה "פה זה גן עדן" מהנהן האיש ושואל את השומר "האם אפשר לקבל כוס מים?" השומר עונה "בטח, תכנס פנימה, ותוכל לשתות את כל המים שאתה רוצה" האיש מתכוון להכנס יחד עם כלבו, ואז השומר אומר לו "סליחה אדוני, הכניסה עם כלבים אסורה" חושב האיש ואומר, אוקיי, לא משנה, וממשיך ללכת. ככה האיש וכלבו ממשיכים ללכת ומגיעים לעוד שער, שער קטן, מעץ, קצת מוזנח, קצת פשוט שכזה, וליד השער, ביתן קטן ובביתן שומר היושב וקורא עיתון. בא האיש לשומר ושואל אותו "סליחה, אפשר בבקשה לקבל כוס מים?" השומר מסתכל עליו ועל כלבו ועונה "בטח, תכנסו פנימה ותשתו כמה שאתם רוצים" נכנסים האיש והכלב, שותים כמה שהם רוצים, לאחר זמן מה, שואל האיש את השומר "סליחה אדוני, מה זה המקום הזה?" והשומר משיב "פה זה גן עדן". יושב האיש וחושב, ולא מבין. שואל האיש את השומר "אני מבולבל, איך יכול להיות שיש שני גני עדן"? משיב השומר לאיש "אין שניים, יש רק אחד" אז האיש שואל אותו "ומה זה השער המוזהב שאני ראיתי קודם?" והשומר משיב "זה הגיהנום". האיש שואל בתדהמה "רגע, אם שם זה הגיהנום, ופה זה גן עדן, ואתם מודעים לעובדה שהם אומרים לאנשים ששם זה גן עדן, לא אכפת לכם מזה? למה אתם לא עושים כלום?" השומר הסתכל על האיש, חייך ואמר "אנחנו מודעים לזה שהם אומרים לאנשים זאת, אבל הם רק עושים לנו עבודה יותר קלה". האיש מבולבל קצת שאל "למה אתה מתכוון את עושים את העבודה יותר קלה?" השומר השיב בחיוך: "אנחנו לא רוצים אנשים שמוכנים לנטוש את החברים שלהם"

 

[סלסרו]

את מוכנה לקחת אחריות למשך 15-18 שנה

? אם לא, אל תאמצי. חבל על הכלב.