חברים יקרים,

[בן טל-שחר]

חברים יקרים,

זהירות - ההקדמה תהיה ארוכה יותר מההודעה... זה לא אופייני לי - אבל אני כבר יותר מ-20 דקות מנסה לנסח את ההודעה הזאת. בדרך כלל אני פשוט כותב את מה שאני חושב וזהו, כי כך אני לרוב מרגיש הכי אמיתי וכן. אבל כרגע אני פוחד... לפגוע, להטעות, לגרום לאי-הבנה וכולי. אבל אני מתקשה בכך... כי תמיד יהיה מישהו שלא יבין נכון את מה שכתבתי. "נכון" = את הכוונה שלי בעת הכתיבה. בדרך כלל אין לי בעיה עם כך, גם בגלל שתמיד אפשר להבהיר שוב, וגם בגלל שאני יודע שאנשים לוקחים בחשבון שהם לא מבינים באמת את כוונת הכותב (או לפחות שהם יכולים לטעות) וגם בגלל שאני יודע שממילא כל אחד קורא בדרך קצת שונה וזה בסדר שיבינו את שיבינו, כי גם כך כל דבר שאנחנו קוראים הינו שלנו - ולא רק של הכותב (כמו בעקרון כתמי הדיו במבחני רורשאך, אני חושב). אני מקווה שההקדמה הארוכה הזאת תפחית במשהו את הדרמטיות של ההודעה עצמה (שתכף אדביק לכאן) ושהיא תכניס אותה לפרופורציות. לא התכוונתי להיות דרמטי ואם זה ייצא למישהו דרמטי בעת הקריאה, אני מתנצל על כך מראש. בכל אופן, להלן הניסוח הכי קצר ומדוייק שלבסוף הגעתי אליו - ואני מקווה שלא תבינו אותי בצורה שגויה ולא תסיקו מסקנות חפוזות, כי אין שום דבר נסתר מאחורי הדברים, זה פשוט כך: *** ההודעה שלי: *** מסיבות שאינני רוצה לפרט אני כרגע פגוע ומסוגר. קשה לי מאוד להיות כאן עכשיו ולהשתתף בדיונים, למרות שהם חשובים. אני משתדל להיות בעניינים ולקרוא לפחות חלק מההודעות, למרות שמסתבר שהדבר לא ממש עולה בידי. אני לא הולך לשום מקום בינתיים, אבל אני פשוט לא מסוגל כרגע לקחת חלק בכתיבה כאן. מקווה שתבינו. אוהב את כולכם מאוד ומקווה לראות אתכם ביום שבת, בן

 

[Mאיה]

בן, מה קרה???? ../images/Emo2.gif

שלחתי לך מייל...בקקשה תפתח, ואל תעלם... Mאיה.

 

[אורלי_ל]

היי בן

אני מבינה. אם תרצה לדבר, אני פה (בטלפון).

 

[deep ocean]

אני מרגישה אותו הדבר בן!

התחברתי עכשיו לפורום רק בשביל לראות אם הגיבו על הודעה מסויימת, ואני בימים הקרובים לא מתכוונת להיכנס לפה-כי אין לי כח נפשי לזה. מרגישה שקצת התמכרתי להיות פה היום בבוקר הרגשתי שלענות לכולם לוקח ממני מלא כוחות ואנרגיות שכרגע טוב שאני אשקיע בעצמי ולא פה. אז כרגע טוב לי להיות לבד. זה מה שהגוף שלי דורש, ואני תלמידה טובה-אני מקשיבה לו צריכה קצת מנוחה קצת שקט...

 

[רחל-נשמה]

מיכלי הגבתי לך באיימייל

 

[Kaya]

זה מה שקורה כשהפחד שולט !!!!

שלום לכל מי שבחר להכנס להודעה... קראתי את כל מה שקרה כאן אך לצערי בחמשת הדקות שהיו לי בבוקר - לא הספקתי להגיב, לכן כבר היתה לי הרגשה (או שזו סתם הטלפתיה המדהימה שיש לי עם בן) שעד שאכנס בערב - אקרא הודעה מסוג זה.. אני אשתדל להיות תמציתית ולא מעיקה - אם משהו בדבריי לא מובנים, אשמח להגיב לכל שאלה. **************************************** שכחנו מס´ שעורים שלמדנו כאן - כולנו יחד - באמצעות דברים/תגובות שענינו כאן אחד לשניה, כל אחד מאיתנו לומד, מיישם ומלמד לעיתים יש נטייה לאנשים לשכוח חלק אחד - היישום. כעס הוא ביטוי של כאב מסויים שאנו חשים בו, רגש=גשר בין חומר לרוח. משמע - אנו חשים משהו, מרגישים משהו ומנסים להעביר את התחושה הזאת במישור הפיזי. אם זאת אהבה - אנו מנשקים, מחבקים מלטפים, אם זאת שנאה, אנו מתנקרים, מתרחקים, מתכחשים. אם זה כעס, אנו מטיפים, צועקים, רודים באחרים. רשמתי לכם כבר פעם - קיימים שני רגשות בסיסיים אשר הכל נובע מהם, ורק מהם: פחד ואהבה. שניהם יחד לא יכולים להתקיים לעולם כי האמונה בכל אחד מהם מכחישה את השני.. אקח לדוגמא את המקרה שהיה פה עם מאיה - כולכם קראתם, רובכם הגבתם כך שקל לי להביא זאת כדוגמא ואולי כך נלמד כולנו עוד שיעור קטן בחיים. מה בסך הכל מאיה ניסתה לעשות? לעורר את תשומת ליבם של האנשים כאן - להיות יותר רגישים, קשובים, לשים לב לפרטים קטנים, לשרשור כואב מחברה יקרה ולנסות להיות שם או לפחות לא לכתוב הלצות שבמקרה הזה הקשרם עוד יותר מעיק. המכתב מתחלק בעיניי לשלושה רבדים: 1. הפגיעה של אנשים אחרים במאיה. 2. לשנות אנשים אחרים. 3. הרצון לשנות אחרים. לגבי הראשון - ***לאנשים אין שום יכולת לפגוע באף אחד !!*** אנו אלה הבוחרים ממה להפגע ומתי. אתן לכם שוב את דוגמת הערפד שביקש למצוץ את דמו של אדם. וכשהאדם לא הסכים לכך, הערפד אמר לו שהוא מאאאוווודדד יפגע !!! זאת היתה בחירה שלו !! כמו שיכול היה לקבל את רצונו של אותו אדם. ולבחור ללכת למקום אחר - גם כאן - לאף אחד מאיתנו אין את הכח לפגוע במאיה וכי מאיה היא היחידה שבחרה להפגע מאיתנו... וכדוגמא אבסורדית אספר רק שהיום בבוקר חייכתי למישהו ואמרתי לו "בוקר טוב". הוא עשה לי פרצוץ וענה :"מה כל כך טוב בבוקר הזה" וממש נפגע ממה שאמרתי לו.. עד כמה שזכור לי- מטרתי היתה אחת פשוט להגיד לו בוקר טוב. הוא זה שבחר להפגע ממני. ***קבלת הזולת כמות שהוא*** עדיין אין לנו את היכולת לשלוט באנשים אחרים וטוב שכך. זה מה שמניע את היקום הזה ונותן לו כל כך הרבה הפתעות, דעות של אחרים, זהויות, מחשבות..... כל אחד מאיתנו הוא ייחודי בזה אין ספק. החוויות שאני עברתי בחיים לא היו לאף אדם אחר ביקום הזה!!!! וכמו שאני מיוחדת, כך גם מאיה. ומאיה מיוחדת בכך שהחוויות שליוו אותה במהלך חייה והביאו אותה למי שהיא היום. הובילו אותה גם לשים לב לפרטים קטנים, להיות יותר קשובה לאנשים אחרים, להבחין כאשר אדם אחד כואב, גם אם אין הוא אומר זאת במפורש. במקרה הזה ספציפית - מסתבר שאנשים אחרים כאן לא "ניחנו" בתכונה הזאת של מאיה - כי שוב, כולנו שונים וכולנו מיוחדים בדרכנו השונות. כמו שאנו "דורשים" מאחרים לקבל אותנו כמו שאנחנו - כך גם עלינו לקבל את הזולת כמו שהוא. ההבנה שאין בנו את הכח לשנות אנשים- היא זאת המובילה לחיי הרמוניה ואהבה. גם אם למראית עין נראה כי הצלחנו לשנות מישהו - הרי לכם הארה קלה- זאת אשליה! ואשליה בלבד. אדם משתנה באמצעות חוייות שהוא חווה על בשרו בלבד. לא ע"י נסיון לשנותו. וזה רק שאלה של זמן עד שאנו מתבדים ומגלים כי "כלום לא השתנה".... כמה פעמים שמעתם את המשפט הזה מבני זוג שמתגרשים??????? היום בו הבנתי את זה - היה היום בו שחררתי את בעלי - מתוך אהבה אליו והבנה כי כרגע- אין ביכולתי לשנות אותו. מה שהוביל אותי לשאול - מדוע בכלל רציתי ???????? וכאן נכנס החלק השלישי בפאזל: ***הרצון לשנות אחרים*** הרצון לשנות אחרים - הוא בסך הכל ביטוי לרצון מובלע לשליטה ולשליטה בלבד. השליטה הזאת נובעת מהפחד (!) לחוסר שליטה. אם כן, מדוע אנו פוחדים לאבד שליטה. או אולי - מדוע אנו פוחדים. נקודה. מאיה, כמו כולנו, שיכורה מכל מה שקורה כאן בחודש האחרון. כמו שהיא עצמה כתבה לפני מספר ימים - היא מצאה משפחה!!! כך כאן רובנו חשים. מה בעצם היא אומרת? היא מצאה חברים. ומה ההגדרה שלנו ל"חברים"? אנשים - הדומים לנו ! סוג מסוים של אנשים אשר יש לנו משהו מן המשותף. אם כן, מאיה התבדתה. כמו גם שהיא רשמה - חשבתי שמצאתי חברים. הגילוי הזה, הרגע בו היא "גילתה" שיש פתאום סיכוי - שכל מה שהיא חשה בחודש האחרון, כל תחושת העילוי הזאת שליוותה את כולנו - הינה אשליה... באותו רגע עברה בה (בתת המודע) המחשבה הנוראית מכל - אני עלולה לאבד כאן חברים... את כל החברים הנפלאים האלה שפגשנו כאן אחד אחת. הפחד לאבד אנשים נובע מהפחד שלנו, בעצם, להיות לבד. וכאן אני חוזרת ומגיעה לאותה נקודה התחלתית שציינתי - כאשר אין אהבה - יש פחד. פחד הינו תחושת הנפרדות, ה´לבד´ הזה שכולנו מפחדים ממנו, ה´אגו´ הזה שכולנו נאחזים בו כי הוא זה שנותן לנו את ה´כח´ הזה להמשיך. א ש ל י ה !!!!!!!!! כאשר אנו נותנים לאגו לשלוט, אנו מעצימים את כוחו של הפחד להיות לבד, מה שגורם לנו לעשות הכל ע"מ לא להיות לבד, מה שמוביל אותנו לפחדים שונים ומשונים (כן, גם בעיות בראותיות) מה שמוביל אותנו לפחד מאיבוד שליטה (כמו גם במערכת יחסים זוגית - תלות?!) מה שמוביל אותנו לרצון לשלוט מה שמוביל אותנו לרצון לשנות אנשים מה שמוביל אותנו לרדות בהם ולשכנע אותם שהם לא היו בסדר מה שמוביל אותנו לאמר/לכתוב מכתבים כמו זה של מאיה מה שמשפיע כמובן על הראיה שלנו על עצמנו (הכחשה) מה שמקרין על אחרים (כי גם בהם קיים הפחד הזה) ומה שמוביל אחרים לכתוב הודעה כמו זאת שבן כתב. כל מה שקרה ביקום הזה מיום בריאתו (אם היה יום כזה), אחד לאחד קורה לנו כאן - במדינתנו:"להרגיש טוב!" שאפילו כבר יש לה המנון ודגל..... בראשית - היה גן עדן.......היתה א ה ב ה !!! עד שאדון ´אגו´ החליט להכנס ולשים קץ לעיניין.... מה שמוביל להתמוטטות חברתית, פערים חברתיים ו...כן - חלק מהאנשים "מחליטים" להקים מדינה חדשה ומעניין למה - היא גם בטח תהיה מאוד "גבולית" לזאת שלנו.... (כמדומני דויד, אמרתי לך את זה באוטו בחזרה ממכמורת..) אי לכך ובהתאם לזאת !!!! אל תתנו לפחד הזה לשלוט בכם !!! הפחד הינו אשליה המקננת בתוכנו ורק מחכה לרגע לפרוץ החוצה !!!! הדרך לדכא את הפחד הזה הוא ע"י קבלת הפחד בחיבה, בשלום, ובאי אלימות, הרגעת הפחד - ושחרורו. אהבה - בלתי מותנת !!!!!! אהבה אוניברסלית !!! זוהי נתינה מוחלטת, אנרגיה אדירה הכוללת בתוכה - את כל הקיים ! אהבה מוחלטת זהו המאפיין של האחדות המוחלטת. של האלוהות. מפני שרק היא יכולה לברוא !

 

[deep ocean]

תודה מרג . פשוט תודה. וגם קצת ארוך

אני הרגשתי היום מ-א-ד רע הרגשתי שפגעתי באנשים ולקחתי על עצמי אחריות שלא הייתי צריכה לקחת כל הרגשות אשם האלו לא היו טובים לי והתכוונתי להעדר מהפורום לכמה זמן היום הייתי עסוקה בלענות לאנשים שונים בפורום למרות שפיזית לא הרגשתי טוב כאשר קמתי אבל עניתי והכרחתי את עצמי לענות למרות שהעדפתי לענות בערב בשיעור הכי חשוב שלמדתי מהסרטן זה-לעשות רק מה שטוב לך ולא לעשות מה שדני או יוסי רוצה להקשיב לגוף ולהקשיב לתחושות הפנימיות היום עשיתי 2 טעויות שגרמו לי להרגיש רע מאד: 1. עניתי להודעות גם בבוקר וגם בערב למרות שהייתי מאד עייפה-וזה גמר אותי, ושנאתי את זה שגרמתי לעצמי להרגיש רע ולקחת על עצמי את כל הפגיעות של אחרים. בדיעבד, הית עונה כשנוח לי ושיש לי כוחות לכך. ולא הייתי נותנת לעצמי להרגיש אשמה על מה שהיה היום. 2. סיימתי עם הפסיכולוגית שלי היום (אני כבר לא צריכה אותה בואי נגיד ככה)-והיתה לי הרגשה שאני אבוא אליה לכמה דקות וזהו. באופן מטומטם ביותר מתוך חוסר נעימות נשארתי אצלי פגישה שלמה-והיא עוד לקחה לי כסף!!! זה היה כזה מטומטם!! והרגשתי לפני שלא בא לי לבוא אליה, כי לא הייתי צריכה אותה. כל הפגישה רק סיפרתי לה כמה טוב לי והיא עוד לקחה לי כסף!! חהחה ענק הלקח שלי להיום: -להמשיך לעשות רק מה שטוב לי ולא לעשות דברים מתוך חוסר נעימות -לא לקחת על עצמי אחריות לפגיעות של אנשים או בכלל לקחת אחריות על צרות העולם וכו´. -להבין שאני אנושית, ויש לי מעידות, וזה לא סוף העולם-לא להילחץ מזה שהיום לא הקשבתי לעצמי-ההיפך, ללמוד מזה להבא! -לעשות רק ורק ורק ורק מה שעושה לי טוב!!! הלקח הכי גדול!!! רק מה שעושה לי ולי ולי טוב!!!! זהו! אני מרגישה בהרבה יותר טוב פשוט גמרתי לעצמי את הכוחות היום וגם הכאבתי לנפש שלי-שעשיתי דברים בניגוד לרצונה-לנםש או לילדה הקטנה שבתוכי, אפשר לקרוא לזה בכמה שמות. אז אני מחבקת את הילדה שבתוכי ואני אומרת לה-יקירה, אני אדאג לך יותר טוב בעתיד ואני לא אעשה דברים בניגוד לרצונך! מחבקת את עצמי מבפנים אוהבת אני.

 

[deep ocean]

ותודה ../images/Emo39.gif

תודה באמת מכל הלב. תודה. תודה. תודה. למדתי עוד משהו היום-שאני נכנסתי קצת יותר מידי לפורום ואני רוצה להיכנס אליו פחות אז היום היה יום נהדר למלא למידות בשבילי!!! ותודה לך שהארת את עיני. אוהבת מיכל.

 

[דויד אנגלר]

וואהו, מרגלית ומיכל, אתן מדהימות...

 

[Mאיה]

קראתי פעמיים,

ואת יודעת. התייחסת להודעה שלי בכבדות, ואני שמחה על כך וחייבת לך תודה. אבל רשמת כאן דברים שקראתי אותם, ולרגע ישבתי עם עצמי, ישבתי וניסיתי לחבר את המצב שאת מתארת כאן...לחבר אותם אל עצמי. לנסות לראות את נקודת המבט שלך...לנסות לחבר את המילים שכתבת, פחד, כעס, אגו...אליי...לא הצלחתי -מודה! קראתי גם את ההוןדעה שלך במקביל להודעה שלי וניסיתי לקשר בין הדברים- מודה שוב לא הצלחתי! ההודעה שלי הייתה מין צעקה מתוך כאב...לגרום לאנשים שבאמת רע להם, לא לחשוש לכתוב כאן על הכאב שלהם. להסביר להם שכשם שיש מקום לשמחה ולהלצות שלנו( שלי גם כן!), יש מקום לכאב. אני מודעת לעובדה שלא כולם ניחנים ברגישות יתר, ושאתם אנשים שונים ממני. ואת יודעת מה, אני אוהבת אותכם כמו שאתם- שונים ממני!...וכבר כתבתי לא פעם שאני חשה שאני לומדת ממכם הרבה. אני באמת אוהבת אותכם ונהנית להיות חברתכם! יש לי רק הערה קטנה...ניצמדת להודעה של בן, הגבת לעובדה שבן מחליט לא לכתוב כאן יותר. בן רשם שהוא פגוע...איפה ההתייחסות להיותו פגוע? לעובדה שהוא בחר להיפגע? שום התייחסות!!... אני חושבת שאם כבר להתייחס לעובדה של בחירה להיפגע, אז דוגמת בן הרבה יותר טובה. כי אם תסתכלי, לפחות רגע אחד ברגישות...אתמול היה ממש מגעיל, עד כדי כך שלא יכולתי להיכנס ל"בית" שלנו.אבל, בואי לא נתווכח על כך... דבר נוסף כתבתי את ההודעה שלי בגוף ראשון, כי אלו דברים שאני חשה! הקפדתי לכתוב בגוף ראשון למרות שידעתי או חשתי שעוד אנשים מרגישים כך, אבל ההודעה היא שלי! כאב לי מצב מסויים ובאתי וכתבתי עליי, זה בדיוק כמו הודעה אחרת שמדברת על כאב מסויים, כנראה שלרבים מאיתנו זה נגע, ושרבים מאיתנו חושבים כמוני, לא ניסיתי לחנך...הקמתי את הזעקה שלי בלבד! הוצאתי את הכאב שלי בלבד. התגובות לא אחרו להגיע, ואת יודעת מה? אני דיי ציפיתי לתגובות נגד- לא חלמתי לרגע שרבים הם האנשים שחשים כמוני, הרגשתי שאולי עוד אחד או שניים חשים כמוני, אבל לא חשבתי שיותר. לסיכום של עניין, אני עדיין קוראת למי שחש ברע, לכתוב את שעל ליבו ולדעת שאני אשמח לתת עידוד ולהיות שם עבורו(ושוב אני מדברת בגוף ראשון!), למרות שאני אשמח לראות גם תגובות של אחרים...אבל, איך אמרנו לא פעם? כל אחד והבחירה שלו. ואני גם מאמינה בדרך הזאת, דרך של בחירה. וכבר כתבתי על זה רבות. שמחה לקרוא אותך, שמחה לראות שהתייחסת להודעתי לעומק- שוב תודה! אוהבת אותך, Mאיה. נ.ב. יכול להיות לעיתים שכשאני כותבת דברים הם נשמעים חזקים, כי אני כנה, לא מסתתרת מאחורי דברים ואומרת את מה שבאמת אני מרגישה...משתדלת לא לפגוע. אני מקווה שאני מובנת כשם שאני רוצה להיות מובנת. ואם לא תמיד אשמח לתת הבהרות.

 

[דויד אנגלר]

בן, אני מבין אותך לגמרי

ואני גם אוהב אותך מאוד, הידעת? גם אני מרגיש פגוע, ולצערי לא אוכל להגיע בשבת, כיוון שהבטחתי לבקר את משפחתי...