חברים יקרים!

יאלה הגברים האלה עד שמספרים משו

יכול לצאת המיץ...(= בסוף נגלה שזה איזה פרידה מבחורה...
 
אה..

כי יש בזה המון פרטים, שאף אחד כאן לא יבין אותי בזה. ויש גם דברים שאני צריך להרגיש בטוח עם האדם שמולי כדי שאני יוכל לספר לו.
 
אחשילו

אנלא יודעת במה מדובר הפעם, אבל אם זו שוב בחורה, אז די. פשוט די. זו כבר לא אהבה, זה פיתוח תלות בבלתי ניתן להשגה. אולי תתחיל לכתוב בלוג או משו, אחרי שתקרא את הדברים שאתה כותב, פשוט תצחק על עצמך. אני בטוחה שיום אחד תהיה מספיק חזק להביט לתקופה הזו בעיניים ולומר לעצמך, שטוב שזה מה שקרה. אם אתה עדיין מתעקש שזו אישתך לעתיד ואינלה תחליף, תגרום לצד "המפריע" להאמין בזה גם. אמונה זה דבר מדבק. בהצלחה.
 
זה רק אהבה.

א"א להפסיק לאהוב בלי סיבה. זה לא שאני יכול לקום בבוקר ולהחליט שזהו.. אני לא אוהב יותר. אהבה אמיתית זה דבר פנימי, הרגשה שלא ניתנת לשליטה. וזה הכי טוב ואמיתי שיכול להיות. אני מאחל כזאת אהבה לכולם.
 
בלי להוציא

לך את הרוח מהמפרשים, טובים וחכמים ממך חשבו כך, ונתבדו. כל עוד לא חיית איתה את השיגרה היומיומית, כל עוד לא חוויתם משו במשותף... אתה לעולם לא יכול לאהוב אותה אהבה אמיתית ובלה בלה.. מה שכתבת שם. אתה צעיר מידי ואפילו לא מבין את המשמעות של הדברים שאתה אומר. הלוואי שתתפקח בזמן או לפחות תעשה צעד קדימה ותתחתן איתה.
 
עברנו המון במשותף.

גם דברים שמחים וגם דברים שאינם כאלה. מה שבטוח... אני תמיד לומד מניסיונם של אחרים, אבל עושה מה שאני חושב שהכי טוב לעשות. כי כשם שאנשים שונים דעות שונות, כך אנשים שונים ניסיונות שונים. וההתמודדות עם ניסיון של אדם זה, אינה דומה להתמודדות של אדם אחר.
 
עידוד?

אני לא חושב שהעידוד הוא שחסר לך פה, זה החום ואהבה שחסרה לך, זה החור שבלב, המשהו שאינו.. הגעגוע.. הרגשות שמציפות.. אף אחד פה לא יכול להשלים לך את זה (כמעט.) זה רק אתה עם עצמך, אתה עם הבחירה שלך, האם להמשיך, לגדול, להתקדם, להלחם! או שלוותר, להיכנע, לדשדש בביצת החיים. לדמיין, ולשקוע בחזיונות שווא. נכון, זה קשה, כואב, צובט את הלב, אתה מרגיש סכין בבשר החיי, אבל אחרי הכל, זה רגש, זה חיבור שהיה (או שלא היה. תלוי באיזה זווית מסתכלים על זה.) וצריך לדעת גם לשחרר, להמשיך הלאה, אתה לא יכול כל חייך להיתקע, להיות "האוהב המתיפיף" זה שמוכן להלחם על אהובתו, לעשות "הכל" בשבילך, שמחליט להתנזר מכל העולם העיקר לחזור אליה.. העיקר שהיא תחזור אלייך.. זה לא חכם, זה לא גדולה, וזה רק סוג של יאוש, סוג של ילד שבוכה לאמו לגעת באש, והוא רוקע ברגליו, שוב ושוב.. "לא רוצה" לא רוצה"... (לא שאני חס וחסה משווה אותך, אבל רק להבהיר את העניין) כאן זה הבחירה שלך. או לגדול, להתקדם, לצאת חזק יותר, מחושל יותר, בוגר יותר, או מצד שני להמשיך לשחק בארמון של חול.. רק אל תתפלא אם יום אחד תקום ותמצא את עצמך בחושך.. שיבוא איזה גל וישטוף את הכל.. רק תאמין בעצמך! בהצלחה אח!
 
ועכשיו תסביר...

למה לשחרר נחשב אצלך להיות חזק? ולהלחם על אהבה נחשב לחלש ונחות? הפוך... החלשים משחררים ונסוגים, החזקים נלחמים ומשיגים את מבוקשם (ואני יודע שגם היא רוצה אותי, אני לא נלחם לריק).
 
לדעת

לשחרר רגשות שאין להם עתיד.. לדעת להמשיך הלאה ולאסוף את השברים זה חוזק!! אבל לבוסס בבוץ הרגשות, לחלום ולשגות בדמיונות, זה חולשה!! ולגבי עצם המקרה, אינני יודע את הפרטים. אם אתה אומר שאתה לא נלחם לריק, או שכן או שלא, אבל הדרך בה את נכנס לתוך הרגשות, שואב את עצמך לתוכם, נסחף ומתחרפן.. זה וודאי לא מלחמה על אהבה! זה מלחמה שלך עם עצמך!! וסתם אגב, אם המקרה שלך, זה מה שהיה פה לאחרונה מעל גבי הפורום, אז להזכירך, היו שתי הצהרות. א. הפסקתי להיות מאוהבת. ב. זהו קשר שאין לו עתיד. קח את זה בחשבון. בהצלחה!
 
אתה

לא חושב שאני אתחיל לחפש ולעקוב אחרי התגובות של כולם. ביקשת תמיכה. שאלתי על מה. זה הכל. ואגב- ה`חכם הוא מי שמסביר פניו לדורשי טובתו`.
 
ח"ו..

לא התכוונתי לפגוע, אני מתנצל אם כך הובנו דבריי. פשוט זה לא דברים שאני יכול לשתף בהם כל אחד. סורי!
 
למעלה