חברים יקרים שלי

[ישועת השם1]

זו אני

 

[בתיה של פעם]

חברים יקרים שלי

בס"ד נעלמתי מפה המון זמן , המון הכפייתיות לך לא הלכה אבל מרוב הבילבולים של טיפולי פוריות והפריות היא היתה מעט דחוקה לפני כחודשיים התבשרתי כי ההפריה הצליחה ויש הריון היית כל כך שמחה , בפלנטה אחרת , חשבתי שזה ישים קץ לבדיקות ולמחשבות הכפיתיות שלי אבל אחרי שבועיים של הריון כבר התחלתי להבין שמשהו לא בסדר , לא ראו עובר,כן ראו עובר, כן מתפתח , לא מתפתח ונכנסתי לכזאת חרדה לפני כשבוע החליטו על הפלה , זה היה אובדן קשה אבל מה שקרה שזה חיזק את הכפייתיות , בפרט עכשו שיש חופש בעבודה , אני ממששת המון את אזור הצוואר , כל בלוטה מכניסה אותי לשגעון (רק לפני חודש הייתי אצל הרופא שאמר לי שהכל תקין וזה סתם בלוטות) , אבל פתאום אני מוצאת את עצמי רוצה לישון לשכוח מהכל היום לקחתי קלונקס וישנתי מהבוקר עד 17 בערך,אני לא יודעת מה לעשות , מרגישה קצת שברון לב

 

[אמא11]

../images/Emo201.gif../images/Emo201.gif../images/Emo201.gif../images/Emo201.gif../images/Emo201.gif../images/Emo201.gif../images/Emo201.gif

בתיה, להודעה כזו איני יודעת כיצד לענות מלבד המון חיבוקי נחמה. אני חושבת שזה צפוי שהOCD מתגבר אחרי כזו חוויה קשה שמהווה טריגר עבורו. נקוה לטוב!!!! לילה טוב

תמי