Rumbleroar
New member
חברים יקרים - היזהרו.
או - מחשבת של ארבע לפנות בוקר.
אני מתריעה, זה לא הולך משהו שקשור להארי פוטר. הוא גם לא הולך להיות מצחיק. הוא מאוד מאוד מפחיד וקשור לכל אחת ואחד מאיתנו.
אני רוצה לספר לכם על משהו שקרה לי לפני שנתיים והבנתי רק מאוחר מאוד, בדיעבד.
חלקכם אולי זוכרים את תקופת שיא הפעילות שלי בפורום, לפני שנתיים.
זו הייתה תקופה שבה עברתי משבר קשה מאוד, בעקבות אדם שפגע בי. למזלי, כמעט והצלחתי להוציא אותו מהחיים שלי. כמעט.
הפורום היה אז מקום המפלט הגדול ביותר שלי - פה הרגשתי הכי בטוחה, עם כל חברי הפוטריסטים.
הבעיה בסיטואציה הזאת היא שהיא הייתה מאוד נוחה להתערבות:
באחד הימים הגיע לפורום חבר חדש, קלסקסבר שמו. כמובן שכולנו קיבלנו אותו בזרועות פתוחות, כי הפורום פתוח לכולם.
לא חשדתי, מה, אני חשדניסטית?
הבחור באופן מפתיע אהב כל מה שאני אהבתי - אותו טעם במוזיקה, בסרטים, בספרים, בהומור. הוא גם הזכיר פה ושם את אותו האדם ממקודם, אבל הרי זה קלסקסבר, קוראים לו דן והוא מהרצליה ואני לא מכירה אותו בכלל.
באופן טבעי התחברתי איתו מהר מאוד, ודיברנו שעות רבות במסנג'ר.
ברוב השיחות אני שפכתי את מכאובי ליבי, והוא הנהן וירטואלית ונתן לי תשובות פילוסופיות מעניינות.
אחרי חודש הקשר עם דן נעלם, ושב הבחור שפתאום ידע דברים באופן מסתורי, מיותר לציין כיצד. והוא עוד בא אליי עם תגובות מגעילות וסחטניות.
ורק עכשיו הבנתי את התרגיל ה אידיוטי הזה.
כי, אתם מבינים, אני אדם תמים, וכשמגיע מישהו חדש לפורום אין לי אפילו צל של ספק שהוא אדם נפלא ונהיה חברים טובים.
מה שבעצם קרה הוא שאותו בחור הסתכל בפייסבוק שלי ובהודעות בפורום ובדק מה יהיו הדברים שבטוח יגרמו לי ליפול בפח - מוזיקה, תחביבים, דפוסים של תגובות, והמציא לעצמו סיפור כיסוי.
הוא אפילו לא באמת אהב הארי פוטר, אבל היה כל כך קל להשתלב בפורום בלי לדבר על הארי פוטר - בסכמ"שים, בדיונים. זה כל מה שהוא היה צריך.
אז ידידי היקרים, הפורום הוא מקום מדהים שמכיל המון אנשים טובים.
אבל אנחנו צריכים לזכור שאנחנו כל כך חשופים פה...
אצלי זה נגמר בכמה רגעים מאוד לא נעימים, אני לא רוצה שאצל מישהו זה יהיה יותר חמור מכך.
מצטערת על החפירה,
אני אוהבת את כולכם מאוד. תזכרו שצריך לדעת לסמוך על אנשים, אבל גם לא להתמסר אליהם באופן טוטאלי כמו שאני עשיתי.
או - מחשבת של ארבע לפנות בוקר.
אני מתריעה, זה לא הולך משהו שקשור להארי פוטר. הוא גם לא הולך להיות מצחיק. הוא מאוד מאוד מפחיד וקשור לכל אחת ואחד מאיתנו.
אני רוצה לספר לכם על משהו שקרה לי לפני שנתיים והבנתי רק מאוחר מאוד, בדיעבד.
חלקכם אולי זוכרים את תקופת שיא הפעילות שלי בפורום, לפני שנתיים.
זו הייתה תקופה שבה עברתי משבר קשה מאוד, בעקבות אדם שפגע בי. למזלי, כמעט והצלחתי להוציא אותו מהחיים שלי. כמעט.
הפורום היה אז מקום המפלט הגדול ביותר שלי - פה הרגשתי הכי בטוחה, עם כל חברי הפוטריסטים.
הבעיה בסיטואציה הזאת היא שהיא הייתה מאוד נוחה להתערבות:
באחד הימים הגיע לפורום חבר חדש, קלסקסבר שמו. כמובן שכולנו קיבלנו אותו בזרועות פתוחות, כי הפורום פתוח לכולם.
לא חשדתי, מה, אני חשדניסטית?
הבחור באופן מפתיע אהב כל מה שאני אהבתי - אותו טעם במוזיקה, בסרטים, בספרים, בהומור. הוא גם הזכיר פה ושם את אותו האדם ממקודם, אבל הרי זה קלסקסבר, קוראים לו דן והוא מהרצליה ואני לא מכירה אותו בכלל.
באופן טבעי התחברתי איתו מהר מאוד, ודיברנו שעות רבות במסנג'ר.
ברוב השיחות אני שפכתי את מכאובי ליבי, והוא הנהן וירטואלית ונתן לי תשובות פילוסופיות מעניינות.
אחרי חודש הקשר עם דן נעלם, ושב הבחור שפתאום ידע דברים באופן מסתורי, מיותר לציין כיצד. והוא עוד בא אליי עם תגובות מגעילות וסחטניות.
ורק עכשיו הבנתי את התרגיל ה אידיוטי הזה.
כי, אתם מבינים, אני אדם תמים, וכשמגיע מישהו חדש לפורום אין לי אפילו צל של ספק שהוא אדם נפלא ונהיה חברים טובים.
מה שבעצם קרה הוא שאותו בחור הסתכל בפייסבוק שלי ובהודעות בפורום ובדק מה יהיו הדברים שבטוח יגרמו לי ליפול בפח - מוזיקה, תחביבים, דפוסים של תגובות, והמציא לעצמו סיפור כיסוי.
הוא אפילו לא באמת אהב הארי פוטר, אבל היה כל כך קל להשתלב בפורום בלי לדבר על הארי פוטר - בסכמ"שים, בדיונים. זה כל מה שהוא היה צריך.
אז ידידי היקרים, הפורום הוא מקום מדהים שמכיל המון אנשים טובים.
אבל אנחנו צריכים לזכור שאנחנו כל כך חשופים פה...
אצלי זה נגמר בכמה רגעים מאוד לא נעימים, אני לא רוצה שאצל מישהו זה יהיה יותר חמור מכך.
מצטערת על החפירה,
אני אוהבת את כולכם מאוד. תזכרו שצריך לדעת לסמוך על אנשים, אבל גם לא להתמסר אליהם באופן טוטאלי כמו שאני עשיתי.
