חברים טובים...
החבר הטוב של דודו הוא בחירה לא כל כך מוצלחת לטעמי, זה לא שהוא ילד רע אבל הוא מגיע מהבית עם כל מיני ג´וקים שאני לא ממש שמחה שדודו לומד אותם ומושפע מהם... אז כמובן שאני לא אומרת לו לא לשחק עם הילד הזה, וגם בגן ההפרדה היא בייזום פעילויות נפרדות (אבל בשעת האכילה והמפגש יש הפרדה אחרת הם מפריעים) , ומפחיד אותי לחשוב שאם דודו יעלה לכיתה א´ הם יהיו יחד (האחרים פונים לממ"ד). אבל מה שהכי מציק לי זה שדודו בעצם "נגרר" אחרי ילדים, הוא לא ממש מפתח את האני שלו אלא רוצה להיות כמו אחרים, הוא גם לא מבטא את זה ולדעתי לא ממש מבין את המשמעות "אמא אני רוצה שרשרת\עגיל" "אמא אני רוצה כריך עם נקניק" (הייתה הוראה לא לשלוח כריכים בשריים, מה גם שאצלנו זה מזון שכמעט לא נמצא...), הגננת מנסה להעביר להם שכל אחד אור לעשות את הבחירות שלו, וכו... ובכל זאת אני מוטרדת! עיצות?
החבר הטוב של דודו הוא בחירה לא כל כך מוצלחת לטעמי, זה לא שהוא ילד רע אבל הוא מגיע מהבית עם כל מיני ג´וקים שאני לא ממש שמחה שדודו לומד אותם ומושפע מהם... אז כמובן שאני לא אומרת לו לא לשחק עם הילד הזה, וגם בגן ההפרדה היא בייזום פעילויות נפרדות (אבל בשעת האכילה והמפגש יש הפרדה אחרת הם מפריעים) , ומפחיד אותי לחשוב שאם דודו יעלה לכיתה א´ הם יהיו יחד (האחרים פונים לממ"ד). אבל מה שהכי מציק לי זה שדודו בעצם "נגרר" אחרי ילדים, הוא לא ממש מפתח את האני שלו אלא רוצה להיות כמו אחרים, הוא גם לא מבטא את זה ולדעתי לא ממש מבין את המשמעות "אמא אני רוצה שרשרת\עגיל" "אמא אני רוצה כריך עם נקניק" (הייתה הוראה לא לשלוח כריכים בשריים, מה גם שאצלנו זה מזון שכמעט לא נמצא...), הגננת מנסה להעביר להם שכל אחד אור לעשות את הבחירות שלו, וכו... ובכל זאת אני מוטרדת! עיצות?
