חברים, חזרתי!!!../images/Emo42.gif
היי שוב.... עכשיו אני רשמית מקוצרת.... הניתוח עבר נפלא. נותחתי ב 4 אחה"צ, ב 6 הייתי במחלקה וב 8 כבר הייתי על הרגליים, מסתובבת במחלקה ושותה מים. אני כבר בבית, במצפה רמון. נסעתי מת"א ברכבת ובאוטובוס, מלווה בביתי הגדולה. הרגשתי מספיק טוב לא להטריח את בעלי שוב לת"א. הצוות באסותא היה נפלא ותומך. איתי עברו את הניתוח עוד 9 מנותחים/ות וכולם חשו בטוב. כאבים? לא ממש. הבטן מלאה בסיכות וצבועה בצבעי הקשת (שטפי דם תת עוריים), אבל זה יעלם בימים הקרובים. החתכים לא כואבים כמעט בכלל. הדבר היחיד שמעט כואב (אפילו אין צורך במשכחי כאבים), זה הגז שעוד מצוי בבטן ועולה כלפי מעלה. זה נותן הרגשה של גרעפס שלא יוצא. אני לא רעבה בכלל. שותה די בנחת ולא מרגישה הבדל של ממש. הרופא היה אצלי כבר ב 4:30 לפנות בוקר, ישב בסבלנות אין קץ לענות לשאלות ולתת הוראות. דרך אגב, הוא נגד טחינה של האוכל. הוא הנחה לשתות שבוע ואח"כ להתחיל להוסיף מזונות רכים ובהדרגה יותר קשים, כל יום משהו אחד. הוא ביקש שמזונות קשים יותר אדאג ללעוס אבל אמר שאין צורך לטחון כלום. תודה לכולכם על העידוד לפני. בטוחה שתהיו פה גם לעודד אחרי.... תמי
היי שוב.... עכשיו אני רשמית מקוצרת.... הניתוח עבר נפלא. נותחתי ב 4 אחה"צ, ב 6 הייתי במחלקה וב 8 כבר הייתי על הרגליים, מסתובבת במחלקה ושותה מים. אני כבר בבית, במצפה רמון. נסעתי מת"א ברכבת ובאוטובוס, מלווה בביתי הגדולה. הרגשתי מספיק טוב לא להטריח את בעלי שוב לת"א. הצוות באסותא היה נפלא ותומך. איתי עברו את הניתוח עוד 9 מנותחים/ות וכולם חשו בטוב. כאבים? לא ממש. הבטן מלאה בסיכות וצבועה בצבעי הקשת (שטפי דם תת עוריים), אבל זה יעלם בימים הקרובים. החתכים לא כואבים כמעט בכלל. הדבר היחיד שמעט כואב (אפילו אין צורך במשכחי כאבים), זה הגז שעוד מצוי בבטן ועולה כלפי מעלה. זה נותן הרגשה של גרעפס שלא יוצא. אני לא רעבה בכלל. שותה די בנחת ולא מרגישה הבדל של ממש. הרופא היה אצלי כבר ב 4:30 לפנות בוקר, ישב בסבלנות אין קץ לענות לשאלות ולתת הוראות. דרך אגב, הוא נגד טחינה של האוכל. הוא הנחה לשתות שבוע ואח"כ להתחיל להוסיף מזונות רכים ובהדרגה יותר קשים, כל יום משהו אחד. הוא ביקש שמזונות קשים יותר אדאג ללעוס אבל אמר שאין צורך לטחון כלום. תודה לכולכם על העידוד לפני. בטוחה שתהיו פה גם לעודד אחרי.... תמי
