חברים אתם מוזמנים....

[היפה5]

חברים אתם מוזמנים....

לאתר החדש שפתחתי: oridaniel.tipo.co.il האתר הזה הוא גם על אגם רודברג אמנם הוא לא מפותח מספיק אך הוא יפותח!! מקווה שתיכנסו ותיהנו!!!!!!

 

[ילדה שח2ל על הזמן]

../images/Emo39.gif2הצלחה../images/Emo70.gif../images/Emo70.gif../images/Emo24.gif

 

[«°מיכלולה מסטולה°»]

בהצלחהה../images/Emo110.gif

 

[יהודה לוי מושלם שלי]

בהצלחה...

 

[אביחי 33]

בהצלחה../images/Emo20.gif

 

[ילדה שובבה1]

../images/Emo208.gifנ"ש...../images/Emo26.gif

חייבת את עזרתכם

למישהו יש אתר של מנגינות של שירים?? אני חייבת ד=ח=ו=ף.. בעיקרון אני צריכה מנגינות של שירי יומולדת.. עם למישהו יש קאזה או אימיול ויכול לחפש בשבילי אני מה זה ישמח

פשוט במחשב שלי אי אפשר להוריד אמיול\קאזההה

הילה

 

[שריתוששששש]

לא הבנתי מה את מחפשת

שירי יומולדת? או רק מנגינות? כאילו כמו קריוקי של השירים?

 

[ילדה שובבה1]

רק מנגינות..כן..כמו קריוקי..

 

[חולה על סיון אלבז]

אולי פה תלחצי על קריוקי ואז תעשי

חיפוש של מה שאת צריכה http://www.shirlola.co.il/Default.aspx

 

[ילדה שובבה1]

יאוווווווווווווו תודה../images/Emo99.gif

 

[שריתוששששש]

נצל"ש ../images/Emo26.gif

תקראו זה חמוד..

שקית של עוגיות: לילה אחד, בשדה תעופה הומה אדם היא הבינה שהגיעה יותר מדי מוקדם. בחנות הספרים מצאה לעצמה איזה ספר מותח ובמעדניה, קנתה שקית עוגיות מדיפות ריח. חפשה מקום לשבת בו כמה שעות עד הטיסה מצאה פינה והתישבה והכרטיס בכיסה. היא הייתה מאוד מרוכזת בספר שבידה כשבזוית עינה הבחינה , בגבר שהתיישב לידה, היא לא הייתה שמה לב אליו בכלל, אבל, בחוצפתו העיז המנוול, לשלוח יד אל שקית העוגיות שבינהם הייתה מונחת, וכבתוך שלו הרשה לעצמו עוגיות לקחת. היא החלטה להתעלם מהחוצפה והגסות. לא לעשות סקנדל, אולי תיפסק העזות. וכך היא נשנשה , בעודה מביטה בשעון שעל הקיר וגנב העוגיות מחסל לה את המלאי בקצב מהיר. על כל עוגיה שהוא לקח, היא גם לקחה אחת לפה חושבת לעצמה ,בטח הבוטה יבקש גם כוס קפה. כשנשארה רק עוגיה אחת, היא תהתה מה יעשה עכשיו. והוא ביד רועדת חיוך מבוייש על פניו, לקח את העוגיה האחרונה וחלק אותה לשניים, חצי הוא הציע לה בעוד החצי השני, כבר היה לו בין השיניים. בעצבנות גוברת ועם מחצית עוגיה בידה חשבה לעצמה ,הוא גם גנב וגם חצוף , אפילו לא אמר תודה. כשהוכרז בקול שהגיע מועד הטיסה, חשה הקלה, אספה את חפציה ולעבר שער היציאה התנהלה. בלי להסתכל אחורה על גנב העוגיות וגסותו המעצבנת, הלכה במהירות, קדימה מתבוננת. היא עלתה למטוס וצנחה אל מושבה, והחליטה לחזור אל הספר שאת ליבה שבה. בעודה מפשפשת בתיק אחר הספר בידייה הייתה שם שקית עוגיות מלאה, מול עינייה המומה ומופתעת היא הבינה איך לא, העוגיות האחרות היו שלו, הוא חלק אותן עימה ולא אמר לה די, ולדאבונה להתנצל כבר מאוחר מדי. בעצב היא הבינה שהגסות הייתה שלה , היא הגנב , ואת העוגיות שלו בעצם היא אכלה. כמה פעמים בחיינו אנחנו לגמרי בטוחים שאנחנו יודעים משהו בודאות מלאה, ואז מגלים מאוחר יותר או מאוחר מדי שמה שהאמנו בו , שמה שחשבנו שהוא האמת הצרופה, בעצם איננו כך. לא הכל בחיים זה שחור או לבן, יש גוונים של אפור. כדאי תמיד לשמור על, לב פתוח ותמיד לשאול את עצמנו, אם אנחנו לא אוכלים את העוגיות של מישהו אחר.

 

[כוסית על הגג]

חחחחחחחחח אהבתי../images/Emo3.gif

 

[עינבי ארנבי 1]

יווווווווו חחחחחחחחחחח ../images/Emo6.gif ../images/Emo108.gif

מממזהה אאאההבתתייייי

 

[«°מיכלולה מסטולה°»]

חחח אני מכירההה../images/Emo110.gif

זהה ממממש יפה..

 

[שריתוששששש]

נצל"ש 2../images/Emo26.gif

משעמם לכם? אז תקראו... זה קצת ארוך אבל יפההה! יום אחד ביקשה מורה מהתלמידים שלה שירשמו את רשימת שמותיהם של התלמידים האחרים בכיתה על גבי שני גיליונות נייר , בהשאירם רווח ליד כל שם. אז היא ביקשה מהם לחשוב על הדבר הנחמד ביותר שביכולתם להגיד על כל אחד ואחד מחבריהם לכיתה ולרשום אותו. במשך כל הזמן שנותר מהשיעור גמרו התלמידים את המטלה שלהם, ובעזבם את הכיתה, מסר כל אחד מהם למורה את הדפים . באותה השבת, ישבה המורה ורשמה את שמו של כל תלמיד על דף, וכתבה את כל מה שהתלמידים האחרים אמרו עליו. ביום שני נתנה המורה לכל תלמיד את הרשימה שלו/שלה.. לא לקח זמן רב, וכל הכיתה חייכה. "באמת?" היא שמעה את הלחישה. "מעולם לא ידעתי שהייתי בעל/ת משמעות למישהו!" ו- "לא ידעתי שהאחרים אוהבים אותי כל-כך". אלה היו מרבית התגובות . אף אחד מעולם לא הזכיר את הדפים האלה בכיתה שוב. היא מעולם לא ידעה אם הם דיברו עליהם ביניהם בהפסקות או עם הוריהם, אך זה לא היה חשוב . התרגיל השיג את מטרתו. התלמידים הרגישו טוב בקשר לעצמם וביחס אל האחרים. עברו שנים, התלמידים בגרו והמשיכו הלאה עם חייהם. מספר שנים לאחר מכן, אחד מהתלמידים נהרג בויטנאם והמורה הוזמנה להשתתף בלווייתו. זאת הייתה הלוויה הראשונה שנקראה להשתתף של אחד מתלמידיה לשעבר. הכנסייה הייתה מלאה בחבריו. אחד אחרי השני, עברו אלו שאהבו אותו ליד הארון לחלוק לו כבוד אחרון. גם המורה חלפה על פני הארון. היא מעולם לא ראתה קודם חייל בארון צבאי. הוא נראה כה נאה, כה בוגר . היה לה קשה להאמין שהיא למדה אותו בעודו ילד . אחד מהחיילים שתפקידו היה לשאת את הארון, ניגש אליה. "האם את היית המורה של מארק למתמטיקה?" שאל. היא הנהנה: " כן". " מארק דיבר עליך רבות", אמר לה החייל. המורה הייתה נבוכה . לאחר הלוויה, הלכו מרבית חבריו של מארק לביתו לנחם את הוריו. גם המורה הלכה לביתו - לומר כמה מילות תנחומים להורים הכואבים . הוריו של מארק המתינו לה. "ברצוננו להראות לך דבר מה", אמר אביו והוציאו מכיסו את הארנק. "הם מצאו את זה על מארק כאשר הוא נהרג. חשבנו שאולי תזהי את זה." פתחו את הארנק והוציאו בזהירות שתי פיסות נייר מהוהות שנראה שקיפלו אותן חזור וקפל מספר רב של פעמים. המורה ידעה אפילו מבלי להסתכל שפיסות הנייר הללו היו אלה שעליהם היא רשמה את הרשימה של הדברים הטובים שכל אחד מחבריו כתב עליו. " אנחנו רוצים להודות לך כל-כך על שעשית את זה," אמרה אמו של מארק. "כפי שאת יכולה לראות, מארק שמר על זה מכל משמר." חבריו לכיתה לשעבר החלו להיאסף מסביב. צ'ארלי חייך די במבוכה ואמר, "אני עדיין שומר את הרשימה שלי במגירה העליונה בשולחן שלי בבית ". אשתו של צ'אק אמרה, "צ'אק ביקש ממני שאשים את שלו באלבום החתונה שלנו ." "גם לי יש את הרשימה שלי," אמרה מרילין . "היא בתוך היומן שלי ." אז ויקי, חברה אחרת לכיתה, הושיטה את ידה לתיק שלה , הוציאה את הארנק והראתה לכולם את הרשימה שלה לכל הקבוצה. "אני נושאת את זה תמיד איתי," וללא הנד עפעף הוסיפה ואמרה: "אני חושבת שכולנו שמרנו את הרשימות שלנו ." ברגע זה התיישבה המורה והחלה לבכות. היא בכתה על מארק ועל כל חבריו שלא יוכלו לראותו עוד לעולם . צפיפות האוכלוסייה בחברה שלנו היא כה גדולה שאנחנו נוטים לשכוח שהחיים יגמרו יום אחד, ואנחנו לא יודעים מתי היום הזה יגיע. אז בבקשה, הגידו לאנשים שאתם אוהבים ואיכפת לכם מהם, שהם מיוחדים וחשובים. אמרו להם , לפני שיהיה זה מאוחר מידי . זכרו, אתם פורמים את מה שאתם תופרים, מה שאתם שמים בחייהם של האחרים יחזור פעם לחייכם שלכם . מי ייתן וימיכם יהיו מבורכים ומיוחדים כפי שהנכם. ולסיום: זכה מארק ששמע את שיבחו בעודו בחיים! הלא תמיד נשמעים השבחים מאוחר מדי - כשהוא כבר לא שומע... בקיצור - כדי שזה לא יקרה - בחרתי לומר לך היום - אני באמת מעריך אותך, כיף לי שיש לך חלק בחיי.

 

[«°מיכלולה מסטולה°»]

זה מהמממממם../images/Emo110.gif

למה אני מכירה גםם אתזה? חחחח מאיזה אתר לקחת אתזה? כי שמעתי אתזה איפשהו.. זה סיפור ממש יפה.. אני ממש זוכרת תסיפור הזה

 

[שריתוששששש]

נצל"ש 3 ואחרון ../images/Emo26.gif

שלחו לי במייל... נראה לי שזה אמור להיות מצחיק.... אני לא הבנתי מזה כלום

מכתב לביטוח לאומי: לכבוד : מנהל הביטוח הלאומי שלום רב, אני משה כהן , מתגורר ברחוב התאנה 27 ומציין בזאת את העובדות הבאות: לפני הרבה שנים התחתנתי מתוך אהבה עם אלמנה שהייתה לה ילדה בת 18 אחרי החתונה אבי בא לבקר כמה פעמים ופתאום התאהב בבתי החורגת והתחתן אתה ללא הסכמתי. כתוצאה מכך הבת החורגת שלי הפכה לאמי החורגת, ואבי לחתן שלי. האישה של אבי (ז"א בתי החורגת) שבו זמנית היא גם אמי החורגת ילדה בן שהוא נכדי מפני שאני בעלה של אימא של בתי החורגת, וכך הבן הזה הוא גם אחי כבנו של אבי. בו זמנית, אשתי הפכה לסבתא מפני שהיא האימא של אשת אבי וכך יוצא שאני נכד של אשתי. זמן קצר אחרי זה אשתי ילדה בן שהפך להיות גיס של אבי, אח חורג של אשת אבי וכך גם דודי. בני הוא גם אחיה של אמי החורגת ודרך אמי החורגת הפכה אשתי לסבתא ואני לסבי שלי . לאור הדברים הנ"ל אני מבקש לדעת אם בני שהוא גם דודי וגם גיס של אבא ואחיה של אמי החורגת זכאי לקבל קצבת ילדים? בכבוד רב משה כהן

 

[חולה על סיון אלבז]

../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif

 

[שריתוששששש]

זה אומר שהצלחת להבין משהו מפה?

 

[כוסית על הגג]

חחחחחחחחחחחחחחחחחח../images/Emo6.gif

יווווווווווו חחחחחחחחחחחחחחחחחחחח איזה קטע

בקושי הבנתי משו