m a t a n O
New member
חברים, אני צריך עצה
שלום לכולם, אני במערכת זוגית כבר 10 חודשים. לפני חודש וחצי גיליתי שהחבר שלי לא יצא מהארון בפני הוריו, אחרי שכבר הכרתי את כל החברים שלו, ולרגע לא חשבתי שזה כך. בתחילת היחסים שלנו הוא נתן לי להבין שזה נושא שפשוט לא מדברים עליו, לא שלא יודעים על קיומו. אני יודע שהשאלה הראשונה שתעלה היא, למה זה מפריע לך, הבעיה שלי היא שהוא נוסע לכמה ימים הביתה ולא מתקשר. (אנחו גרים בערים נפרדות) וכל פעם שהוא חוזר לדירה שלו, בעיר שלי, החיים דבש. מה זה דבש- זוגיות מלבלבת. בעבר לפני שידעתי על אי ידיעת הוריו, הוא היה יוצא מהבית ומתקשר אליי, והייתי שמח על זה. היום אחרי שאני יודע, כבר אמרתי לו שבבקשה לא יתקשר אליי כשהוא נוסע, כי זה באמת גורם לי להרגיש כמו המאהבת שלו. מי שלא מדברים עליו, לא מכירים אותו בשם. כבר יצאו כמה פעמים שהייתי אצלו בבית, דיבר עם אחד מההורים שלו, ואני הכנתי אוכל, שאלו אותו מי שם, והוא אמר שזה שותף שלו. ביום הולדתו אמא שלו באה לפגוש אותו והיתה בדירה שלו, וראתה זר פרחים ששלחתי לו, שאלה ממי, והוא אמר שזה מחברה מאוד טובה שלו (שהיא מכירה) כמו כן על מצעים שקניתי. אני לא יכול לתאר בכלל איפה זה שם אותי ואיך אני מרגיש. הוא אומר שהוא ייצא מהארון, אבל בתנאים שלו, בזמן שלו- לא בשבילי, כדי שאם יהיו תוצאות ממש קשות, הוא לא יזקוף את זה לרעתי, ואז הוא לא יוכל לחיות איתי. אמרתי לו שאם הייתי יודע על כל זה מההתחלה לא הייתי מתחיל את מערכת היחסים הזאת, כי אני את ההתמודדות הזאת עברתי, וזה קושי אחד שלא הייתי רוצה להוסיף למערכת יחסים בריאה. יצאתי מהארון כשהייתי בן 14, אני בן למשפחה דתית, זה לא היה פשוט, אבל עברתי את זה. ההורים שלו אנשים משכילים, משפחה פולניה טובה כזאת, הוא בעצמו מושלם כזה, וזה הפחד האמיתי שלו- להיות לרגע לא מושלם, לא לענות על כל הציפיות של ההורים שלו. אני אוהב אותו יותר מדי. אני בחיים לא יכול להגיד לו- או שתספר או שאנחנו נפרדים. זה כבר מעבר לזה. אבל אני לא יודע איך אני יכול לחיות ככה. הימים שהוא לא מדבר איתי נהיים לי קשים מנשוא כל פעם בחומרה גדולה יותר. אני רוצה לדעת מה אתם חושבים, או חושבות, אם יש לכם/ן איזושהי עצה לתת, אני מאוד אשמח. תודה, מתן.
שלום לכולם, אני במערכת זוגית כבר 10 חודשים. לפני חודש וחצי גיליתי שהחבר שלי לא יצא מהארון בפני הוריו, אחרי שכבר הכרתי את כל החברים שלו, ולרגע לא חשבתי שזה כך. בתחילת היחסים שלנו הוא נתן לי להבין שזה נושא שפשוט לא מדברים עליו, לא שלא יודעים על קיומו. אני יודע שהשאלה הראשונה שתעלה היא, למה זה מפריע לך, הבעיה שלי היא שהוא נוסע לכמה ימים הביתה ולא מתקשר. (אנחו גרים בערים נפרדות) וכל פעם שהוא חוזר לדירה שלו, בעיר שלי, החיים דבש. מה זה דבש- זוגיות מלבלבת. בעבר לפני שידעתי על אי ידיעת הוריו, הוא היה יוצא מהבית ומתקשר אליי, והייתי שמח על זה. היום אחרי שאני יודע, כבר אמרתי לו שבבקשה לא יתקשר אליי כשהוא נוסע, כי זה באמת גורם לי להרגיש כמו המאהבת שלו. מי שלא מדברים עליו, לא מכירים אותו בשם. כבר יצאו כמה פעמים שהייתי אצלו בבית, דיבר עם אחד מההורים שלו, ואני הכנתי אוכל, שאלו אותו מי שם, והוא אמר שזה שותף שלו. ביום הולדתו אמא שלו באה לפגוש אותו והיתה בדירה שלו, וראתה זר פרחים ששלחתי לו, שאלה ממי, והוא אמר שזה מחברה מאוד טובה שלו (שהיא מכירה) כמו כן על מצעים שקניתי. אני לא יכול לתאר בכלל איפה זה שם אותי ואיך אני מרגיש. הוא אומר שהוא ייצא מהארון, אבל בתנאים שלו, בזמן שלו- לא בשבילי, כדי שאם יהיו תוצאות ממש קשות, הוא לא יזקוף את זה לרעתי, ואז הוא לא יוכל לחיות איתי. אמרתי לו שאם הייתי יודע על כל זה מההתחלה לא הייתי מתחיל את מערכת היחסים הזאת, כי אני את ההתמודדות הזאת עברתי, וזה קושי אחד שלא הייתי רוצה להוסיף למערכת יחסים בריאה. יצאתי מהארון כשהייתי בן 14, אני בן למשפחה דתית, זה לא היה פשוט, אבל עברתי את זה. ההורים שלו אנשים משכילים, משפחה פולניה טובה כזאת, הוא בעצמו מושלם כזה, וזה הפחד האמיתי שלו- להיות לרגע לא מושלם, לא לענות על כל הציפיות של ההורים שלו. אני אוהב אותו יותר מדי. אני בחיים לא יכול להגיד לו- או שתספר או שאנחנו נפרדים. זה כבר מעבר לזה. אבל אני לא יודע איך אני יכול לחיות ככה. הימים שהוא לא מדבר איתי נהיים לי קשים מנשוא כל פעם בחומרה גדולה יותר. אני רוצה לדעת מה אתם חושבים, או חושבות, אם יש לכם/ן איזושהי עצה לתת, אני מאוד אשמח. תודה, מתן.
