חברות..
התקשרתי,כן נכנעתי לטל. טל היא חברה טובה.. מאלו שתמיד יקחו לך את החולצה החדשה לפני שלבשת אותה ,יבקשו ממך מתכון לפאי , ויפיטרו בקול פוני כזה" נו עדן, תתקשרי מה אכפת לך? הוא בחור טוב ,מסודר,יש לו הכל חוץ מאשה כמוך.." מה זה אשה כמוני אני חושבת.. ואומרת:" טוב טוב אני אתקשר קרצייה". טל מחייכת בשביעות רצון. ההר נכבש. והיא בדרכה לפסגה הבאה " תגידי עדן החולצה ההיא הלבנה שקופה.. את לובשת אותה?" אני מושכת אותה מחוץ לארון שלי וסוגרת את הדלת לפני שאתחרט על המילים שלי. שעות בין הערביים. לבד. כוס קולה ביד וסיגרייה, המספר שטל נתנה לי מונח מול עיני. עושה את עצמי לא רואה אותו.. לא עוזר, לכי תעבדי על מישהו אחר אני חושבת. " שלום אני עדן קיבלתי את הטלפון שלך מטל" אני מנסה להתאמן בקול רם.. עוד נסיון.. " שלום אני עדן ואתה מסודר טל אמרה, לא לא אני עדן וטל נידנדה לי , לא לא, אני עדן שלום, הכי טוב אולי זה היי, כן היי לא פורמלי כזה" אני מדברת לעצמי? כנראה שכן.. מחייגת. אלוהים תעשה שיהיה תפוס. ( ממתי התחלת לדבר לאלוהים? אני שואלת את עצמי). "הלו ערב טוב.. אממ.. שמי עדן, קיבלתי את הטלפון שלך מטל.." אני מגמגמת לי , נפלא ,נהדר,מתאים לי. " היי אני אורן" הוא אומר.. יש לו קול נעים. ( אני יודעת שאתה אורן ואתה מסודר אז אולי תקנה לטל קצת בגדים?).. אני כמובן לא אומרת את זה.. לצערי..
להפתעתי השיחה קולחת. ואני אפילו צוחקת,נחמד, יופי. " אז עדן.. רוצה להצטרף אליי הערב? ארוחה קטנה, אני מבשל" ככה הוא אומר. דופקת בדלת לבושה בשמלה שחורה,בקבוק יין בידי,ריזלינג, הוא פותח,ג´יזס הוא נמוך ממני, אבל החיוך שלו מפצה. " היי לך ,כנסי,בי מיי גסט" נכנסתי. הוא הדליק נרות,מזג לי יין,אני בוחנת אותו,נאה,פנים חזקות,מבט רך בעינים, כתפיים רחבות משלי,כן,נאה. הוא בוחן אותי חזרה.. מה הוא רואה שם? והתשובה לא מאחרת לבוא.. "את תמיד מחייכת כך?" "איך כך?" (במבוכה הוא מתכוון?) " כך " והוא מעביר אצבע על שפתיי..נוגע בלחיי המאדימה,מגע ידו רך ונעים,משעינה את פניי בכף ידו.. הוא מלטף את שערי.. ומביט בעיני. " כך במתיקות" הוא לוחש לי באוזן. אני רוצה לענות לו, אבל אז הוא נושק לאוזני,נשך אותה קלות, ומחדיר את לשונו. משם הוא נודד עם הלשון המדהימה שלו לעבר שפתיי.. מתנשקים. עוד. ועוד. טועמים זו את זה,הוא יודע לנשק,כל כך טוב הוא מנשק שאני שוכחת שבעצם לא התכוונתי להסחף. ואני נסחפת.. אל ידיו הנעות על עורי הבוער.. מעבירות אצבעות מיומנות לכל חלק בגופי.. מותירות שביל לוהט. אני שומעת את עצמי נאנחת,חשה את שריריו נדרכים , בתאום מושלם. הוא מחכה לשמוע אותי,מבקש, ואני משמיעה לו,וזועקת את שמו,כן... הוא מדליק לי סיגרייה.. " טל ואת חברות? לא להאמין.." הוא פולט " לו הייתי יודע שיש לה חברות כמוך.." " כן, אנחנו חברות" ומצידי שתיקח את החולצה הלבנה אני חושבת לעצמי בחיוך..
התקשרתי,כן נכנעתי לטל. טל היא חברה טובה.. מאלו שתמיד יקחו לך את החולצה החדשה לפני שלבשת אותה ,יבקשו ממך מתכון לפאי , ויפיטרו בקול פוני כזה" נו עדן, תתקשרי מה אכפת לך? הוא בחור טוב ,מסודר,יש לו הכל חוץ מאשה כמוך.." מה זה אשה כמוני אני חושבת.. ואומרת:" טוב טוב אני אתקשר קרצייה". טל מחייכת בשביעות רצון. ההר נכבש. והיא בדרכה לפסגה הבאה " תגידי עדן החולצה ההיא הלבנה שקופה.. את לובשת אותה?" אני מושכת אותה מחוץ לארון שלי וסוגרת את הדלת לפני שאתחרט על המילים שלי. שעות בין הערביים. לבד. כוס קולה ביד וסיגרייה, המספר שטל נתנה לי מונח מול עיני. עושה את עצמי לא רואה אותו.. לא עוזר, לכי תעבדי על מישהו אחר אני חושבת. " שלום אני עדן קיבלתי את הטלפון שלך מטל" אני מנסה להתאמן בקול רם.. עוד נסיון.. " שלום אני עדן ואתה מסודר טל אמרה, לא לא אני עדן וטל נידנדה לי , לא לא, אני עדן שלום, הכי טוב אולי זה היי, כן היי לא פורמלי כזה" אני מדברת לעצמי? כנראה שכן.. מחייגת. אלוהים תעשה שיהיה תפוס. ( ממתי התחלת לדבר לאלוהים? אני שואלת את עצמי). "הלו ערב טוב.. אממ.. שמי עדן, קיבלתי את הטלפון שלך מטל.." אני מגמגמת לי , נפלא ,נהדר,מתאים לי. " היי אני אורן" הוא אומר.. יש לו קול נעים. ( אני יודעת שאתה אורן ואתה מסודר אז אולי תקנה לטל קצת בגדים?).. אני כמובן לא אומרת את זה.. לצערי..
להפתעתי השיחה קולחת. ואני אפילו צוחקת,נחמד, יופי. " אז עדן.. רוצה להצטרף אליי הערב? ארוחה קטנה, אני מבשל" ככה הוא אומר. דופקת בדלת לבושה בשמלה שחורה,בקבוק יין בידי,ריזלינג, הוא פותח,ג´יזס הוא נמוך ממני, אבל החיוך שלו מפצה. " היי לך ,כנסי,בי מיי גסט" נכנסתי. הוא הדליק נרות,מזג לי יין,אני בוחנת אותו,נאה,פנים חזקות,מבט רך בעינים, כתפיים רחבות משלי,כן,נאה. הוא בוחן אותי חזרה.. מה הוא רואה שם? והתשובה לא מאחרת לבוא.. "את תמיד מחייכת כך?" "איך כך?" (במבוכה הוא מתכוון?) " כך " והוא מעביר אצבע על שפתיי..נוגע בלחיי המאדימה,מגע ידו רך ונעים,משעינה את פניי בכף ידו.. הוא מלטף את שערי.. ומביט בעיני. " כך במתיקות" הוא לוחש לי באוזן. אני רוצה לענות לו, אבל אז הוא נושק לאוזני,נשך אותה קלות, ומחדיר את לשונו. משם הוא נודד עם הלשון המדהימה שלו לעבר שפתיי.. מתנשקים. עוד. ועוד. טועמים זו את זה,הוא יודע לנשק,כל כך טוב הוא מנשק שאני שוכחת שבעצם לא התכוונתי להסחף. ואני נסחפת.. אל ידיו הנעות על עורי הבוער.. מעבירות אצבעות מיומנות לכל חלק בגופי.. מותירות שביל לוהט. אני שומעת את עצמי נאנחת,חשה את שריריו נדרכים , בתאום מושלם. הוא מחכה לשמוע אותי,מבקש, ואני משמיעה לו,וזועקת את שמו,כן... הוא מדליק לי סיגרייה.. " טל ואת חברות? לא להאמין.." הוא פולט " לו הייתי יודע שיש לה חברות כמוך.." " כן, אנחנו חברות" ומצידי שתיקח את החולצה הלבנה אני חושבת לעצמי בחיוך..