TOMA המקורית
New member
חברות שלילית
בני בן השבע, השנה החל כיתה א', מטופל בריטלין בשעות בית ספר. בן שלי הוא ילד מאוד וירבאלי , יש לו שפה עשירה מאוד והוא מאוד אוהב להשמיע את עצמו. הוא ילד מאוד מאוד חכם (מחונן) , יש לו ידע רב בהרבה תחומים "של מבוגרים" , כולל מדע, היסטוריה, תנ"ך , כימיה וכדומה. הוא פטפטן גדול , מרבה להתחצף ולענות לילדים ואף לאנשים מבוגרים בצורה לגלגנית ומזלזלת, במיוחד כאשר הוא מזהה שיש לו יתרון על הצד השני בכל הנוגע לחוכמה ולידע (וזה קורה הרבה), אך זה נושא להודעה אחרת. חשוב לציין שהוא ילד מאוד מטופל, אנחנו שמים גבולות, מטפלים בקשיים, נמצאים בקשר שותף על המחנכת ובסה"כ מצליחים למגר למינימום את התופעות המטרידות של התחצפות . לאחרונה רכש בבית ספר חבר חדש - ילד שנמצא ברמה אינטלקטואלית דומה לשלו , ילד מחונן גם כן, מאוד חכם , מאוד וירבאלי וחוצפן גדול. החברות ביניהם פורחת , הם מאוד נהנים ביחד, משוחחים על נושאים משותפים ונראה שמעשירים אחד את השני. יחד עם זאת מדובר בילד בעייתי מאוד מבחינת הרקע המשפחתי . הילד ואחותו הופרדו ממשפחתם על ידי שירות הסוציאלי על רקע של אלימות וסמים בבית. נכון להיום אחותו נמסרה לאימוץ, והוא עדיין מתגורר בבית הילדים וממתין לאימוץ גם כן. מיותר לציין שלילד הרבה בעיות רגשיות, הרבה כעס על העולם , כנראה יש גם ADHD ואולי גם ODD. הוא נמצא במסגרת חינוכית שאינה מסוגלת לתת מענה לכל בעיותיו , אינו מטופל תרופתית אם כי נמצא בטיפול פסיכולוגי ובמעקב. מצד אחד אני מאוד מעודדת את החברות הזאת. אני חושבת שיש משהו טוב בלהיות חבר לילד שבא מרקע כל כך קשה, לתת לו את החום את החיבוק שחסרים לו. אנחנו מרבים לארח אותו בבית ונראה שהוא מאוד צמא לחום ולמשפחתיות. מדובר בהחלט בילד מאוד נבון ומעניין , והוא בסה"כ ילד נחמד מאוד. מצד שני החיבור החל לתת את אותותיו בכיתה. קיבלתי דיווחים על התדרדרות בהתנהגות ומשמעת מצידו של בני. מסתבר שבמהלך השיעור הילד השני כל הזמן קם ממקומו וניגש אל בני , והוא כמובן אינו מסוגל להתעלם , ושניהם נגררים לשיחות ארוכות. הם לא משתוללים, אבל מדברים בלי סוף וכמובן מעוררים כעס . כשמעירים להם , הם עונים ומתווכחים עם המורה, ומתדרדרים להתחצפות. עד עכשיו לא היו כלל תלונות על התנהגותו של בני בכיתה. שוחחתי איתו מספר פעמים והוא ממש אינו יודע איך להתמודד עם החבר שלו, כיוון שאינו מסוגל להתעלם ממנו (טוען שזה יפגע בו ויעליב אותו) , ואינו רוצה לאבד את החברות. מאידך אין עם מי לדבר בצד השני , אין הורים , יש מספר מטפלים משתנים, ויש בהחלט בעיה. יש לי שיתוף פעולה מלא עם המחנכת , אך גם היא די אובדת עצות, כיוון שאיננה מעוניינת לפגוע בחברות שלהם, שכל כך חשובה לילד השני . איך כדאי לי לפעול?
בני בן השבע, השנה החל כיתה א', מטופל בריטלין בשעות בית ספר. בן שלי הוא ילד מאוד וירבאלי , יש לו שפה עשירה מאוד והוא מאוד אוהב להשמיע את עצמו. הוא ילד מאוד מאוד חכם (מחונן) , יש לו ידע רב בהרבה תחומים "של מבוגרים" , כולל מדע, היסטוריה, תנ"ך , כימיה וכדומה. הוא פטפטן גדול , מרבה להתחצף ולענות לילדים ואף לאנשים מבוגרים בצורה לגלגנית ומזלזלת, במיוחד כאשר הוא מזהה שיש לו יתרון על הצד השני בכל הנוגע לחוכמה ולידע (וזה קורה הרבה), אך זה נושא להודעה אחרת. חשוב לציין שהוא ילד מאוד מטופל, אנחנו שמים גבולות, מטפלים בקשיים, נמצאים בקשר שותף על המחנכת ובסה"כ מצליחים למגר למינימום את התופעות המטרידות של התחצפות . לאחרונה רכש בבית ספר חבר חדש - ילד שנמצא ברמה אינטלקטואלית דומה לשלו , ילד מחונן גם כן, מאוד חכם , מאוד וירבאלי וחוצפן גדול. החברות ביניהם פורחת , הם מאוד נהנים ביחד, משוחחים על נושאים משותפים ונראה שמעשירים אחד את השני. יחד עם זאת מדובר בילד בעייתי מאוד מבחינת הרקע המשפחתי . הילד ואחותו הופרדו ממשפחתם על ידי שירות הסוציאלי על רקע של אלימות וסמים בבית. נכון להיום אחותו נמסרה לאימוץ, והוא עדיין מתגורר בבית הילדים וממתין לאימוץ גם כן. מיותר לציין שלילד הרבה בעיות רגשיות, הרבה כעס על העולם , כנראה יש גם ADHD ואולי גם ODD. הוא נמצא במסגרת חינוכית שאינה מסוגלת לתת מענה לכל בעיותיו , אינו מטופל תרופתית אם כי נמצא בטיפול פסיכולוגי ובמעקב. מצד אחד אני מאוד מעודדת את החברות הזאת. אני חושבת שיש משהו טוב בלהיות חבר לילד שבא מרקע כל כך קשה, לתת לו את החום את החיבוק שחסרים לו. אנחנו מרבים לארח אותו בבית ונראה שהוא מאוד צמא לחום ולמשפחתיות. מדובר בהחלט בילד מאוד נבון ומעניין , והוא בסה"כ ילד נחמד מאוד. מצד שני החיבור החל לתת את אותותיו בכיתה. קיבלתי דיווחים על התדרדרות בהתנהגות ומשמעת מצידו של בני. מסתבר שבמהלך השיעור הילד השני כל הזמן קם ממקומו וניגש אל בני , והוא כמובן אינו מסוגל להתעלם , ושניהם נגררים לשיחות ארוכות. הם לא משתוללים, אבל מדברים בלי סוף וכמובן מעוררים כעס . כשמעירים להם , הם עונים ומתווכחים עם המורה, ומתדרדרים להתחצפות. עד עכשיו לא היו כלל תלונות על התנהגותו של בני בכיתה. שוחחתי איתו מספר פעמים והוא ממש אינו יודע איך להתמודד עם החבר שלו, כיוון שאינו מסוגל להתעלם ממנו (טוען שזה יפגע בו ויעליב אותו) , ואינו רוצה לאבד את החברות. מאידך אין עם מי לדבר בצד השני , אין הורים , יש מספר מטפלים משתנים, ויש בהחלט בעיה. יש לי שיתוף פעולה מלא עם המחנכת , אך גם היא די אובדת עצות, כיוון שאיננה מעוניינת לפגוע בחברות שלהם, שכל כך חשובה לילד השני . איך כדאי לי לפעול?