חברות יקרות

פאמקי

New member
חברות יקרות

הרשו לי לענות לכולכן כאן... כמות המסרים שכתבתי ביומיים הללו היא גדולה מידי, אפילו לי. עברנו אתמול חוויה לא פשוטה... קראתי את ההודעה הכואבת ואת תגובותיכן שבאו אחריה, וזה הכאיב יותר. אתמול והיום, ראיתי את המאבק שלכן להתמודד, את השאלות (האם פעלנו נכון? מספיק מהר? ראוי?...), וגם את הכעס על העולם, תחושת חוסר ההוגנות כלפינו, בהודעה כזו. הרגשתי שאנו בנויות (מי פחות ומי יותר), להכיל, להקשיב, לחבק, לעודד... אנו כאן לתת כתף כשקשה, לעזור בכלים להתמודדות, לייעץ מנסיוננו... (ובאמת שבשביל זה הפורום קיים...). אך הודעות התאבדות באמת גדולות עלינו קצת, ובצדק. שם חשוב להעזר בגורמי סיוע מוסמכים ומנוסים (מטפלים, סהר - סיוע והקשבה ברשת ודומיהם), כי ברור שהכוונה שלנו היא טובה, אך עם כל הכבוד, אנו לא מוסמכות לכך ולא בנויות להכיל את זה. לכן, כמה שזה נשמע קשה לשיחרור, ברגע שאני יודעת מה קורה בפורום, הטיפול עובר לאנשים מקצועיים המטפלים בעניין, ומנסים לסייע ככל יכולתכם. שוב, במקרה כזה, חשוב לוודא שאני יודעת (או אפילו כל מנהל פורום אחר, אם חלילה לא משיגים אותי) להרפות, ולשמור על עצמכן. זה יהיה הדבר החכם ביותר לעשות. מצטערת על התשובות הלא ברורות שקיבלתן היום ואתמול. מטעמי צנעת הפרט, זה מה שיכולתי לתת(בערך... כלום!). מנגד, 'רציתי לאהוב' הבטיחה שתעדכן בעצמה ומקווה שנשכיל לאפשר לה לשתף אותנו בכמה שנכון לה. אוהבתן אתכן, מייקי.
 

טורטיתת

New member
פאמקי , חברות יקרות,

פאמקי, לא פעם ראיתי שמעתי קראתי אותך מאחורי הקלעים. מורידה בפניך את הכובע
בשם כולנו. יודעת כמה קשה כואב לפעמיים אפילו מתסכל לעמוד חסר אונים, ואין לי ספק שהאחריות היא כבדה, צודקת מאוד "חשוב להעזר בגורמי סיוע מוסמכים ומנוסים.." מלל כואב וקשה כמו אמש, או ו-תכנים כואבים נוספים שאנו מעלות כאן לדעתי צריכות להיות בעלות תוכן שיוכל להכיל את כולנו. קשה קשה לעמוד בצד בחוסר אונים, מתסכל לדעת שאי שם יש מישהי שזקוקה לעזרה ואני כאן עומדת וירטואלית. בואו נשאיר את הפורום למהות שלו לתכנים הקשורים לנו "לדבר על מה שמעניין אותנו, מדאיג, משמח, מעציב... נדבר על כל מה שמעסיק אותנו בחיים הלסביים- לסביות ופמניזם, חיפוש אהבה, חיים בזוגיות, יציאה מהארון, בניית משפחה, סקס, קשרים, סטוצים, הורות, התמודדות מול המשפחה המורחבת או מקום העבודה, הקמת משפחה גאה (תרתי משמע'), מעורבות/ אי מעורבות בחיי הקהילה הגאה בארץ, עניינים שבינה לבינה, ועוד..."
 

פאמקי

New member
טוב... תגזימו עוד קצת!

מאיפה ההשתפכות הזו?
נעמדתי על הרגליים האחוריות שלי (ובעצם, קצת בעייתי המשפט הזה, הרי יש לי רק זוג רגליים אחד), כמו שכל אחת מכן הייתה עושה במקומי. ובעצם, כל אחת עשתה ממקומה. חשוב לציין שבלי הודעתכן המהירה וזמינות מערך תמיכה מדהים (מנהלי האשכול בתפוז) שהיה לי- זה היה עשוי להגמר אחרת. ובבקשה, רק שלא נתנסה בזה שוב... לא היה נעים בכלל!
ד"א, הציטוט המודגש בהודעה של טורתיתת הוא מתקנון הפורום... "נדבר על מה שמעניין אותנו, מדאיג, משמח, מעציב... נדבר על כל מה שמעסיק אותנו בחיים הלסביים- לסביות ופמניזם, חיפוש אהבה, חיים בזוגיות, יציאה מהארון..." זה הזמן לקרוא אותו שוב
. הוא יתן לנו רעיונות לכתיבה ויעשה את ההתנהלות בו לנעימה יותר.
 
הפעם גם אני חייבת....

אז נכון שאני לא יכולה תמיד לכתוב מה אני חושבת על מה שאת נותנת לפורום הזה, כי אני מסתכנת בזה שיגידו שאני משוחדת (בכל זאת, בת הזוג של...), ובעיקר כי אני מסתכנת במילים מתקתקות שלא משאירות מקום למחשבה כמה אני אוהבת אותך. לא חושבת שיש הגזמה בדברים שנכתבו כאן, האמת היא, שאני חושבת שהעשייה שלך היא הרבה יותר גדולה מכפי שיכולים לתאר. מי שהיה רואה את הדאגה שלך, את המחשבה שלך על כל פרט, את השיחות שלך עם כל גורם תומך או מסייע, רק כדי לעזור ולתמוך בכולן, על מנת שכל בנות הפורום יקבלו את הטוב ביותר. את השעות בהן את ערה, מחכה לכל פיסת מידע רק כדי לדעת מה קורה ובמקביל לנסות ולהרגיע את נשות הפורום. אני רואה את זה, כן, גם כשהעיניים שלי עצומות ומזמן נרדמתי ואת עם הלפטופ לידי, מתקתקת במקלדת או מנהלת שיחות טלפון - גם אז אני רואה. אוהבת אותך כל כך על מי שאת, לא רק כבת הזוג שלי, אלא קודם כל - כאדם.
 

טורטיתת

New member
הפעם גם אני חייבת

אחרי כל אישה מצליחה עומדת אישה תומכת- יש פתגם כזה לא? משוחדת או לא.. מבולבת, את שם נקודה ואני בטוחה שתשארי לצידה והיא לצידך לנצח.
 

פאמקי

New member
../images/Emo9.gif ששששש...

לא מגלים!!! לא היית אמורה לעשות דברים יותר חשובים??? מסדר המפקדת מתקרב! אז זה לא הזמן לכתוב בפורום! (מירית "תהרוג אותי" {ברכות} על כל סימני הקריאה והשאלה
). ואם כבר לכתוב- רבות מייחלות למוצא פיך בנושא מסויים מאוד
. תודה אהובה שלי. על המילים המרגשות, על הראייה ועל הסבלנות.
 

אוססונה

New member
זה יותר מהמקסימום, של הפורום.

אנחנו קהילת הלהטבי"ם, כל רגישים לזולת, שאין לתאר. אך, היכולות שלנו, מאוד מאוד מוגבלות. קשה עד בלתי אפשרי, להגיב להודעה שכזו באינטרנט. אני אישית, חושבת, כי רוב רובן של ההודעות הדראמטיות, מפוברקות. מאידך, יתכן ואפילו אם זו הודעה אמיתית, אחת למאה, היה כדאי להתייחס אליה. לך "פאמקי", מגיע כל הכבוד. תגידי, האם את מציאות, או חלום?.... פאמקי, אני נשבעת לך, בירך הימנית שלי, כי לו לא הייתי מאוהבת בזוגתי, אני מיד הייתי מתאהבת בך. לפי הודעתך האחרונה, נראה כי הצלחתן, להציל נפש אחת מישראל..... באהבה ובחיבה.
 

פאמקי

New member
../images/Emo6.gif אוי אוססונה יקרה...

נשבעת לך באמה השמאלית שלי- הצלחת להצחיק אותי כל כך על הבוקר... תודה. ואכן, עדיף להגיב לכל הודעה כאמיתית, כי אף פעם אי אפשר לדעת אם מישהו, באמת או לא, קורא שם לעזרה.
 
פורום יקר

למרות שאני די חדשה כאן, ועדיין לא מרגישה שייכת, אני יודעת, לאור האירועים של הימים האחרונים ובכלל מה שקורה כאן, התגובות, האיכפתיות, האהבה, הצחוקים, ואפילו הכעסים, שאני במקום תומך (למרות שלמעשה אני שייכת לפורום השכן). אני מעריצה את פאמקיי על דבריה והנכונות לעזור. אני מודה לכל אחת ואחת בפורום יקר זה על מי שהיא. יש הרבה ללמוד מהאחוה הזו. תודה תודה, חנה
 
פורום יקר ומנהלת מדהימה

הנחישות להושיט יד לעזרה בשעת משבר פשוט מדהימה בין צחוק וויכוח מתגלה בנו רגישות אחת לשניה ולך פאמקי פשוט את מדהימה על הנחישות והעשיה בלעזור באם ע"ג הפורום או במסרים פשוט שאפו
 
כמה דברים

רציתי לאמר תודה, תודה על הדאגה ותשומת הלב. קבלתי הודעה מסהר והחזרתי להם הודעה בעצמי. כל ההתמודדות של הימים האחרונים היו קשים מנשוא, אני מנסה בכל כוחי להתמודד עם זה לבד ולא להטריד אנשים אחרים בכל בעיותיי. ועם הכתיבה אני מצליחה להוריד חלק מהנטל הגדול שיושב לי כבר זמן לא מועט. יותר קל לי לכתוב מאשר לדבר אז לכן בחרתי לכתוב. המצב שאני נמצאת בו מורכב מאוד. ואני לא יודעת אם לשתף אתכן בכל זה כי יש דברים שהשתיקה יפה להם. אני לפעמים שומעת את כולם כמה הם אומרים "את חזקה, את יכולה" ובפנים אני רוצה להתפוצץ ולאמר אני כל כך לא חזקה אני רוצה להשבר לרסיסים ולהתפרק כי הכאב קשה מנשוא. ולפעמים הטלטלות האלו מאפסות אותנו ומחזירות אותנו למציאות. היום דברתי עם חברה יקרה שאחרי שהדמעות התייבשו להן היא עזרה לי להבין כמה דברים החיי. אני מצטערת אם פגעתי ומקווה שתבינו.
 

פאמקי

New member
תודה

על הדברים שכתבת. שמחה שאת יוצרת קשר עם א/נשים, עם גורמי טיפול... ושאת מנסה לחזק את עצמך. חושבת שהמצבים בהם אנו מגיעות "רחוק מידי", קורים, בדיוק בגלל שאנו מנסות להסתדר לבד, לא להעזר, להיות "חזקות ויכולות"- מעט מעבר לכוחותינו. זה נפלא שאת כותבת, אך לתחושתי כתבת כאן, כשהיה מאוחר מידי ולא לאורך כל הדרך. ומסכימה איתך, עצם הכתיבה עושה את שלה. גם אם אף אחת לא הייתה מוצאת זמן/ יכולת/ מילים עבורך..., עצם הכתיבה הייתה עוזרת לך לראות את הדברים אחרת ולא להגיע רחוק כל כך, נמוך כל כך... אני אישית- מקבלת את ההתנצלות, מבינה, ומלאת תקווה שבפעם הבאה תשכילי לנהוג אחרת, כי ע"פ סגנון כתיבתך- נראה לי ש"יש משהו בקופסה"
.
 

ליתוש2

New member
התברכנו../images/Emo34.gif

גם לי חשוב לציין את הערכתי הענקית לפועלך מייקי, ואשרינו, בנות הפורום, שזוכות לליווי מקצועי ,חמים ,מושקע,תומך ואוהב ממך תודה תודה תודה
 
למעלה