lady beautiful
New member
חברות וקנאה.
היי, אני לא יודעת אם זה יתאים דווקא לפה... אבל שחיפשתי פורום לכתוב את זה, אז הפורום הזה קרץ לי. בכל אופן, שלום לכולם! אני חסוייה באתר, בת 20 חיילת עדיין. יש לי בעיה שמציקה לי כמה מזה הרבה שנים. אני מאמינה שהרבה אנשים חוו את זה ועדיין ממשיכים לחוות, אבל לי דיי נמאס. אני קנאית. אני קנאית נורא. ורע לי עם זה. ועוד יותר רע לי לכתוב את זה עכשיו. אתם מכירים ששתי בנות חברות- אבל בעצם בפנים הן אוייבות? כי הן מקנאות אחת בשנייה וכל הזמן עוקצות אחת את השנייה? אני כזאת. וכל כך רע לי! וזה מתבטא בדברים הקטנים ביותר. למשל התחלתי דיאטה אחרי שראיתי שבצבא העלתי כמה קלוגרמים מכובדים... חברה שלי, שהיא מאז ומתמיד היתה שמנה היתה ממש נגדה הדיאטה שאני עושה (אני משוכנעת שמאותה בעייה ששלי- קנאה) אז ממש שכנעתי אותה לעשות דיאטה גם. והיא בעצתי התחילה לעשות דיאטה... והיא ירדה יפה מאד במשקל וכיום היא שוקלת הכי מעט ששקלה בכל החיים שלה. ואני מקנאה בה. למה? הרי גם אני ירדתי יפה במשקל! היא ירדה יותר! איכס זה מגעיל אותי לכתוב את זה כאן עכשיו אפילו... אני קנאית לחברות שלי בדברים הכי קטנים. ומתחילה להשוות ביני לבינן. זה דוחה אותי. אלו מחשבות שאני רוצה שיפסקו. קשה לי להיות חברה מפרגנת...ולפרגן לחברה שלי על החדר החדש שקיבלה או על ירידה במשקל או דברים טיפשיים לחלוטין!! אני יודעת שהשינוי הוא אך ורק בי. לפעמים בא לי לנתק קשר עם כל החברות רק כידי להפסיק להרגיש ככה. אני מגעילה את עצמי. מישהו פעם עבר חוויה דומה? איך אני יכולה לצאת מזה ולהיות חברה "אמיתית" שמפרגנת מכל הלב והנשמה? אני מוכרחה לציין, שהחברות שלי הן גם כאלה,קנאיות, זה דיי שקוף עליהן... אולי להן התכונה הזאת לא מציקה כמו שלי. תכונה שאני כל כך רוצה להפטר ממנה....
היי, אני לא יודעת אם זה יתאים דווקא לפה... אבל שחיפשתי פורום לכתוב את זה, אז הפורום הזה קרץ לי. בכל אופן, שלום לכולם! אני חסוייה באתר, בת 20 חיילת עדיין. יש לי בעיה שמציקה לי כמה מזה הרבה שנים. אני מאמינה שהרבה אנשים חוו את זה ועדיין ממשיכים לחוות, אבל לי דיי נמאס. אני קנאית. אני קנאית נורא. ורע לי עם זה. ועוד יותר רע לי לכתוב את זה עכשיו. אתם מכירים ששתי בנות חברות- אבל בעצם בפנים הן אוייבות? כי הן מקנאות אחת בשנייה וכל הזמן עוקצות אחת את השנייה? אני כזאת. וכל כך רע לי! וזה מתבטא בדברים הקטנים ביותר. למשל התחלתי דיאטה אחרי שראיתי שבצבא העלתי כמה קלוגרמים מכובדים... חברה שלי, שהיא מאז ומתמיד היתה שמנה היתה ממש נגדה הדיאטה שאני עושה (אני משוכנעת שמאותה בעייה ששלי- קנאה) אז ממש שכנעתי אותה לעשות דיאטה גם. והיא בעצתי התחילה לעשות דיאטה... והיא ירדה יפה מאד במשקל וכיום היא שוקלת הכי מעט ששקלה בכל החיים שלה. ואני מקנאה בה. למה? הרי גם אני ירדתי יפה במשקל! היא ירדה יותר! איכס זה מגעיל אותי לכתוב את זה כאן עכשיו אפילו... אני קנאית לחברות שלי בדברים הכי קטנים. ומתחילה להשוות ביני לבינן. זה דוחה אותי. אלו מחשבות שאני רוצה שיפסקו. קשה לי להיות חברה מפרגנת...ולפרגן לחברה שלי על החדר החדש שקיבלה או על ירידה במשקל או דברים טיפשיים לחלוטין!! אני יודעת שהשינוי הוא אך ורק בי. לפעמים בא לי לנתק קשר עם כל החברות רק כידי להפסיק להרגיש ככה. אני מגעילה את עצמי. מישהו פעם עבר חוויה דומה? איך אני יכולה לצאת מזה ולהיות חברה "אמיתית" שמפרגנת מכל הלב והנשמה? אני מוכרחה לציין, שהחברות שלי הן גם כאלה,קנאיות, זה דיי שקוף עליהן... אולי להן התכונה הזאת לא מציקה כמו שלי. תכונה שאני כל כך רוצה להפטר ממנה....