חברותא לשחמט

חברותא לשחמט

אני יהודי ירא ושלם מן המנין. יום אחד חפוץ חפצתי לקיים מנהג ישראל ולשחק שחמט. אלא שכידוע אני רק אדם אחד, ושחמט משחקים בזוגות. הלכתי איפוא וחיפשתי עם מי לשחק. הלכתי לחסיד גור. שאלתיו וכו'. אמר לי: אשחק איתך, רק אם תעיף מטעמי צניעות את המלכה שלך מהלוח. עזבתי אותו. פניתי לחבדני"ק ושאלתי: התרצה לשחק עמי? ויען ויאמר: כן, אך דע לך שאצלנו המלך לעולם לא מת. עזבתי אותו. הלכתי לברסלבר. שאלתיו וכו'. אמר לי: אצלנו גם החיילים הפשוטים קופצים כמו סוסים. עזבתי אותו. הלכתי לחסיד צאנז. הוא לא היה בבית, כי לקח את הפרש והלך לחתונה של הבן בחתונה של בן האדמו"ר הוא רכב על סוס.... עזבתי אותו. בחסידויות זוויהל ולעלוב הודיעו לי שלא כדאי לי לשחק איתם כי הם לעולם לא יפסידו, אצלם אם המלך נופל קמים כמה במקומו. עזבתי אותם. הלכתי לליטאי. אמר לי: בבקשה, בוא לשחק, אבל אני תמיד בכלים השחורים. הלכתי. הלכתי לאברך ב'הר המור'. אמר לי: בשמחה, אבל אני 'ממלכתי' והיום יש ממשלה בישראל, אז אין מלך ואין מלכה. עזבתי אותו. הלכתי ל'מכיניסט' מעֵלי, ביקשתי לשחק אתו. אמר לי: בכיף, אבל אתה לא מפיל שום חייל. עזבתי אותו. הלכתי לגבעוני מיצהר. שאלתיו וכו'. ענה לי: אין בעיה, אבל בתנאי שאתה לא הורס שום צריח. ברחתי... אם מישהו רוצה, אני עדיין פנוי... (קבלתי במייל)
 
וואוו אחלה סיפור מה אתה

חיברת אותו .....? מכל הסיפור הכי אהבתי את הקטע עם החב"דניק חחחחח היה מגניב .. גרמת לי @ לחייך...
 
ישב לו בןהמלך בקרן זוית בארמון אביו

וישבה לה המלכה בקרן זוית בארמון אביה.. חיפשו כל אחד מהם שותף לשחמט.. האחד לקח סוס ודהר ברחובות העיר. השניה דלקה בעקבותיו, לשחק שחמט איתו רצתה. הפנוי הוא עדיין?
 
‏...

נעל בן ה"מלך" נעלי "מט" שקיבל מה"סנדלרים" צרר מעט "פת" הכניס לכיסו מאתיים "שח". ה"חייל" מה"צריח" פתח לו את שער הארמון. ויתר על ה"סוס" ו"רץ" ברגל לחפש לו יריב למשחק. כשגילה שהוא אמור להלחם ב"מלכה" נתקף חרדה, הוא ידע שבמשחק הזה כבר לא ינצח, הוא שאג שאגה אדירה קול "הצרחה" נשמע למרחקים. מיד "פרש" מהמשחק וחזר לארמון תוך כדי שהוא מזמזם לעצמו, פרחים בקנה ובנות בצריח עוד ישובו לעיר חיילים והמון.
 
בת המלך זו לא המלכה

חח היה קטע עצוב.. אבל כתבת ממש יפה..| עכשיו המלך/בן המלך מתמודד עם עצמו.. אין יותר יריבים במשחק.. לפעמים יריבים הופכים לאוהבים, כמו שקרה אצלנו במשרד. עד כאן חפירתי לעת עתה.
 
למעלה