חברון

[נשית~37]

הנקודה שלי היא

וקודם כל, לא מנסה לשים אותך בבמקום שאתה מצדיק מעשי טרור. הנקודה שלי היא, שאנחנו די מנסים "להבין" אותם כל הזמן...אז נכון שהם מדוכאים, מושפלים, וכבושים...אבל זה בא מצורך כל שהוא...הצורך להגן על הישראלים. אתה לא חושב שזו מטרתה העיקרית של הממשלה? ולא משנה איזו ממשלה...מימין או משמאל. נתת כדוגמא פסיכים בחברה שלנו שמתעללים בילדים, שורפים, אונסים, כולאים....שנחפש גם עבורם תירוץ למעשים האלה? למה אותם אתה לא מנסה להבין....אבל את הפסיכים הפלסטינאים אתה מאוד מתאמץ להבין? עכשיו, הנקודה היא לא אתה, סקסופון, אלא אנחנו, העם. אני בהחלט לא מרגישה שהנבחרים שלי ושלך עשו הכל. בהחלט לא. אבל אתה יודע מה? אנחנו לא יושבים במקום שלהם ויודעים את כל מה שהם יודעים...ומהצד מאוד קל לבקר ולהשמיץ. כל זה לא אומר שאני בעד דבר זה או אחר....עדיין מנסה למצוא את שביל הבריחה שלי.

 

[מו שיקו]

יופי נשית

את משיבה על השאלה בדיוק מדהים ולכן בפסיכים צריך לטפל כמו בפסיכים במדוכאים ומושפלים צריך לטפל כמו במדוכאים ומושפלים ובמדכאים ומשפילים צריך לטפל כמו במדכאים ומשפילים אין פיתרון אחד לכולם

 

[נשית~37]

על איזו שאלה עניתי? ../images/Emo13.gif

תגיד...נראה לך שאי פעם יימצא הפתרון? אממממ אני לא כל כך מאמינה בזה. בכל זאת, מה שנשאר הוא הפרדה טוטאלית.

 

[מו שיקו]

חחחחחח על השאלה

שנוגעת לסיבות פסיכים מדכאים מדוכאים אני נוטה להסכים עם פתרון ההפרדה אבל מניח שהוא יכאיב להרבה דתיים שמקיימים את מצוות יישוב ארץ ישראל

 

[הדרדסית הנשית]

סבתא שלי ז"ל אמרה..

היא נולדה בירושלים בהר הצופים וגם אבא שלה וגם אבא של אבא שלה הם נצר למשפחת פררה אם אתם מכירים לאדינו, והיא תמיד אמרה לי שהיא הייתה חייה, הם היו חיים שם עם הערבים בשכנות כמשפחה אבל היא זוכרת שעוד לפני קום המדינה הייתה בהם את זיקת השנאה אלינו עמוק פנימה, היא אמרה לי ממש חמישה חודשים לפני שחלתה בסרטן ונפלה למישכב לפני מותה ואני זוכרת את זה ממש בבירור, זה היה עוד יום אחד שטוף פיגוע רצחני מזעזע, ואני התקשרתי אליה ושאלתי אחרי שיחה ארוכה של הלם על כמות הנפגעים, שאלתי אותה סבתא מתי זה יגמר, מה את חושבת? והיא ענתה לי, ואני נוטה להאמין למה שהיא אמרה, ריקי הערבים של היום זה לא הערבים של פעם, הדור החדש שגדל הוא דור חדור שינאה ליהודים, הוא לעולם לא יתמתן עד שיתנו לו חצי מירושלים (מה שהיא אמרה שכן היה שלהם לפני שיחרור ירושלים)והם רוצים עוד אדמות שהם ישבו בהם וגרשו אותם הם לא מסוגלים להבין ולקבל שקמה מדינת ישראל, הם לא מוכנים ומסוגלים לקבל את זה שהיהודים חיים פה ויחיו לעד, מה שלנו נותר זה או להלחם בהם עד הסוף, כי זו מדינתנו ואין דרך אחרת, או לקום ולעזוב למקום אחר ושם להקים מדינה, היא תמיד אמרה שלא משנה כמה ניתן להם הם ירצו תמיד יותר ויותר מה שאומר שהכיבוש שהם מתכוונים אליו זה לא רק השטחים, כלומר מעבר לקו הירוק או ה"חלק" שלהם בירושלים, הם רוצים את הכל... ומה שהכי כאב שהיא אמרה תמיד, שהיא לא תהיה כאן לראות את כל הדם שישפך כאן עוד, אבל היא מפחדת עלינו על הנכדים שלה ועל הנינים שלה שלא יזכו לחיות בגלל מלחמה על אדמה ארורה.. סבתא שלי כמה היא חסרה לי..היא הייתה אישה גדולה!...