חברה של הבן שלי
אהלן
הבן שלי(שעליו אני רוצה לדבר) לומד כרגע בכיתה יב',הוא הולך ללמוד עתודה כך שהוא לא הולך להתגייס בקרוב
חברה שלו לומדת שנה מתחתיו ביא',שנה מתחתיו היא בת 17
בנוסף יש לי עוד שני בנים,אחד בן 15 הוא לומד בפנימייה צבאית כך שהוא בקושי נמצא בבית וילד קטן בן 9
עכשיו לצערי כמו כל אמא מתבגרת קצת איבדתי שליטה על הבן הגדול.לא בצורה רצינית אבל הוא מתחיל עם המשפטים שלי "אני בן 18 ואני אעשה מה שאני רוצה"
הוא וחברה שלו לומדים באותו בית ספר,וחברה שלו ממש התחילה להתנחל לנו בבית ואף לישון שם,אני לא הכי מתחברת אליה בלשון המעטה,היא לא החברה שהייתי מאחל לבן שלי
אני מבינה שאני לא יכולה להגיד לבן שלי לעזוב אותה ואני לא מתערבת,היא אולי שבועיים בבית שלנו כמעט כל היום,הם ביחד ויושנים באותה מיטה אבל אני לא אוהבת את הנוכחות שלה
היא משחקת הרבה עם הבן הקטן ואני שמה לב שהיא עושה איתו קצת שטויות ומתעסקת איתו בדברים שלא בגילו,כל יום מתקלחת ומסתגרת באמבטייה שעה ואני גם ככה באה מהעבודה ואין לי הרבה זמן.היא גם מסתובבת הרבה בלי חולצה,עם סוג של חזיית סטרפלס(לא חזייה שרואים לה את כל הגוף,אבל זה סוג של בגד שרוב הבטן חשופה) כאילו זה הבית שלה(לטענתה בבית שלה היא תמיד מסתובבת ככה) וזה פשוט לא נעים גם בשבילי ובמיוחד בשביל הבן הקטן שלי שהוא למעשה מסתכל על הגוף שלה כאילו שאנחנו נמצאים בים.הוא מדבר איתי ושואל אותי למה סיון(שמה של הילדה) מסתובבת בלי חולצה,ואף הוא אמר לי שהבטן שלה יפה מאוד,זה לא מתאים לי הנוכחות שלה בבית
לא דיברתי איתה על זה ישירות,אני מאוד מתאפקת,עם הבן שלי דיברתי והוא בשלו אומר שתעשה מה שהיא רוצה,לצערי אין לי הרבה שליטה עליו
הבנתי שזה נהיה "מקובל" היום להביא את החברות הביתה,ושמעתי גם מחברה אחת שלי שגם החבר של הבת שלה נמצא הרבה בבית שלהם.יש משהו לעשות נגד זה?
אני רוצה לדבר עם הילדה בצורה 1 על 1,אבל היא גם לא העיפרון הכי חד בקלמר ואני חוששת שהיא בכלל לא תבין את כוונתי