חברה שלי...זמרת שלי...
כבר זמן רב שלא כתבתי לך מכתב אהבה...כבר זמן רב שלא מצאתי את עצמי כותבת ופונה אלייך כאן.וזה לא בגלל שאני לא מרגישה...כי אני מאוד מרגישה,ואולי בגלל שאני מאוד מרגישה המילים נאלמות להן.אני לא יודעת ממש להסביר.אני רק יודעת שאני מאוד אוהבת אותך.ואני מאוד מרגישה את זה...בתוך הלב.את מלווה אותי בכל חלק מהיממה...אפילו שאת רחוקה ממני...ואני כל כך רוצה להיות לצידך...כל כך רוצה לחבק אותך...כל כך רוצה לדבר איתך...לשבת אחת ליד השניה ולהנות מהרגעים של הביחד...להנות מהנוכחות שלך...להנות מעצם הביחד. חברה שלי,את עצובה....ועצוב לי.ולא מקובל עליי שלא הערת אותי משינה...לא מקובל עליי שיש ביננו את תחושת האי-נעימות...אין דבר כזה לא נעים בין חברים.כבר אמרתי לך שבכל שעה אני כאן בשבילך...יום או לילה.חברה שלי,אל תהססי להתקשר,אל תהססי לבקש ממני להיות לצידך...את עדיין לא מבינה כמה אני אוהבת אותך?...כי אני אוהבת מאוד!! ואני מרגישה את האהבה שלי אלייך תוך כתיבת שורות אלו. וזה אפילו מוזר לי...כן,לגלות שאני יכולה לאהוב מישהי בצורה כזאת(עם כל הכבוד לנטיות שכבר נאמר שיש לי)...את ממש חסרה לי,והמרחק ביננו מטריף אותי...מטריף אותי שאנחנו לא יכולות להפגש כל אימת שאנו רוצות,מטריף אותי שאת לא יכולה סתם ``לקפוץ`` אליי...כן,זה משגע אותי!!!...אנחנו צריכות להתחיל לתכנן את הביחד שלנו...למצוא את הזמן להפגש יותר...כי אני מתגעגעת אלייך מאוד!...ואת יודעת שאני אסע עד אלייך אפילו רק בשביל שעה של קפה...הרי כבר התנסנו בזה...אז,מתי נפגש?? אני כל כך מתגעגעת אלייך,למרות הטלפונים ביננו...(סלקום ופלאפון חיים מאיתנו
)אני רוצה הרבה יותר משיחות טלפון...כי אני פשוט...מתגעגעת אלייך המון... יאללה היום אני מפתיעה אותך! אוהבת אותך בכל ליבי, אלת האהבה.
כבר זמן רב שלא כתבתי לך מכתב אהבה...כבר זמן רב שלא מצאתי את עצמי כותבת ופונה אלייך כאן.וזה לא בגלל שאני לא מרגישה...כי אני מאוד מרגישה,ואולי בגלל שאני מאוד מרגישה המילים נאלמות להן.אני לא יודעת ממש להסביר.אני רק יודעת שאני מאוד אוהבת אותך.ואני מאוד מרגישה את זה...בתוך הלב.את מלווה אותי בכל חלק מהיממה...אפילו שאת רחוקה ממני...ואני כל כך רוצה להיות לצידך...כל כך רוצה לחבק אותך...כל כך רוצה לדבר איתך...לשבת אחת ליד השניה ולהנות מהרגעים של הביחד...להנות מהנוכחות שלך...להנות מעצם הביחד. חברה שלי,את עצובה....ועצוב לי.ולא מקובל עליי שלא הערת אותי משינה...לא מקובל עליי שיש ביננו את תחושת האי-נעימות...אין דבר כזה לא נעים בין חברים.כבר אמרתי לך שבכל שעה אני כאן בשבילך...יום או לילה.חברה שלי,אל תהססי להתקשר,אל תהססי לבקש ממני להיות לצידך...את עדיין לא מבינה כמה אני אוהבת אותך?...כי אני אוהבת מאוד!! ואני מרגישה את האהבה שלי אלייך תוך כתיבת שורות אלו. וזה אפילו מוזר לי...כן,לגלות שאני יכולה לאהוב מישהי בצורה כזאת(עם כל הכבוד לנטיות שכבר נאמר שיש לי)...את ממש חסרה לי,והמרחק ביננו מטריף אותי...מטריף אותי שאנחנו לא יכולות להפגש כל אימת שאנו רוצות,מטריף אותי שאת לא יכולה סתם ``לקפוץ`` אליי...כן,זה משגע אותי!!!...אנחנו צריכות להתחיל לתכנן את הביחד שלנו...למצוא את הזמן להפגש יותר...כי אני מתגעגעת אלייך מאוד!...ואת יודעת שאני אסע עד אלייך אפילו רק בשביל שעה של קפה...הרי כבר התנסנו בזה...אז,מתי נפגש?? אני כל כך מתגעגעת אלייך,למרות הטלפונים ביננו...(סלקום ופלאפון חיים מאיתנו
)אני רוצה הרבה יותר משיחות טלפון...כי אני פשוט...מתגעגעת אלייך המון... יאללה היום אני מפתיעה אותך! אוהבת אותך בכל ליבי, אלת האהבה.