חברה שאלה אותי,,

צפנת0

New member
חברה שאלה אותי,,

בעיקבות 2 התקפי אינדו' {הראשון בבטן התחתונה והשני ב"ישבן"} שעברתי שבוע שעבר: האם הכאבים הם ברמת צרי לידה או פחות מהם,,,כמובן שאני לא יכולתי לענות,,חוץ מלציין את העובדה של הכאב העז שלא ניתן לעשות צעד אפילו הקטן ביותר,,,האם בחורות שיש להם אנדו' רמה 4 שעברו צירים ולידה,,יכולות בבקשה לענות לי על השאלה,,,תודה רבה לכם {זק=שלחתי לך מייל והוא ארוך,,אז תתכונני}
 

טל249

New member
חייבת להצטרף.. אני הגעתי לצירי לחץ וחשבתי

שאני סתם צריכה לשרותים.. היתרון הגדול בצירים הוא שאחרי דקה יש לך מנוחה לכמה דקות, והכאבים של האנדו גם חזקים יותר וגם הרבה הרבה הרבה הרבה יותר ארוכים, כך שאין לך אפשרות לנשום..
 

זואילי

New member
אחחח, זה עושה חשק

ולו רק כדי לבוא אחרי הכל לחברות הלא - אנדואיות ולהגיד להם שאנדו כואב יותר. הרגת אותי טל עם ה"סתם צריכה לשירותים"...
אני תמיד צוחקת עם חברותיי האנדואיות איך בזמן לידה אני מבקשת אופטלגין במקום אפידורל
נו שוין, נחכה ונראה...
 

זואילי

New member
ונאמר אמן ../images/Emo13.gif

נכון לעכשיו פתאום לראשונה מאז הניתוח יש לי כאבים מוזרים ואני כולי חלושה. אמנם לא לקחתי משכך (!!!!!!!!) אבל מה זה לא מתאים לי להרגיש ככה עכשיו. הבעייה היא שעם סף הכאב שלי אני ממש לא יודעת אם במצב "נורמלי" צריך לגשת למיון. אוףףף. לא יודעת מה לחשוב/לעשות.
 

shirshir22

New member
דווקא בגלל הסף כאב שלך

ולצערי מזדהה איתך.... את חייבת לבדוק את זה. אנחנו מגיעות למצבים שאחר כך מתפלאים איך החזקנו מעמד והגענו עד כה...... את כבר אחרי דרך ארוכה - אל תתחילי לזלזל עכשיו... לכי להבדק
 

זואילי

New member
../images/Emo46.gif../images/Emo46.gif את צודקת אוףףףף

אחכה למחר בבוקר. אם ארגיש לא טוב אז יטופל. אוווווףףףףףף מה איתך? שלחי לי מסר...
 

ר ו מ י ה

New member
איך את מרגישה היום?

האם אחד הרופאים שליוו אותך נגיש לך מבחינה טלפונית? דעתי היא שלאור מה שעברת והסיכון בו היית, אין מקום לקחת סיכונים ואם את יכולה לשריין את אחד הרופאים כ"חבר טלפוני" , ייטב.
 

זואילי

New member
נשארתי היום בבית לנוח

אין לי כאבים היום. רק שקית ריקה (חחח... עצירות לחרדתה של אימי. טוב, לא בדיוק אכלתי היום. פרוסת עוגה זה לא מספיק...) נראה שחטפתי קילקול קיבה אתמול ועכשיו כבר אין משהו שיוצא. אני אכריח את עצמי לאכול עוד מעט ונצפה בתוצרים. (פיתחתי אובססיה למעי שלי). יש לי כמה חברים טלפונים ובמיוחד אחות סטומה מדהימה שנותנת לי הרבה הכוונה ובעיקר מלמדת ומרגיעה. גם די התלהבתי מחזרה לשיגרה (עבודה) וקצת שכחתי שאני אחרי ניתוח קשה וצריכה לתת לעצמי מנוחה (איך לומדים לשמור על סבלנות? אני ממש מנסה ולרוב מצליחה, אבל כשלא כואב לי, אני לא שמה לב וממלאת לי את היום בתוכניות ואז הגוף מאותת לי שהגזמתי, אני מסוגלת להירדם בישיבה! באור מלא!). לדעתי, התייבשתי לאור יום אתמול המשלשל מה שגרם לחולשה המטורפת, ולאור בדיקות הדם האחרונות גיליתי שמאז הניתוח הפכתי לאנמית. בקיצור, צריכה לקחת את עצמי בידיים ולהתחיל לחזק את הגוף וגם לפרגן לעצמי מנוחה. אין כמו החברות בפורום
 

kikona126

New member
זאת בדיוק הבעיה!!!

הסף כאב שמתפתח... כי אני עברתי תסביב באוקטובר אבל הגעתי למיון רק שבועיים אחרי התסביב. (ד"ר סוריאנו אמר שהוא מקווה שהכל שם בסדר כרגע, אבל נוכל לדעת רק בניתוח, כי התסמינים שעברתי היו של תסביב. הוא לא הבין איך עמדתי בזה... הוא ממש היה בהלם) כי הסף כאב שלי ממש גבוה... (ואת זה כותבת לך אחת שהמשיכה לשחק משחק שלם בכדורעף עם אצבע נקועה! ואני מגישה (במקצועי) המשחק שלי הוא עם האצבעות... ובמשחק הורדתי את הפלסטר/קיבוע ששמו לי כי זה הפריע לי להגיש... וזה לא השפיע על המשחק שלי, אבל פה זה גם האדרנלין)
 

kikona126

New member
../images/Emo6.gif תמיד אמרתי שאני אלד בלי אפידורל...

ואחותי בלידה שלה תפסה אותי חזק ואמרה לי "קיקי, שלא תעיזי ללדת בלי אפידורל" אחרי הכאבים שעברתי בחודשים האחרונים (ועוד עם אחד מהם התמודדתי לבד באמצע הכביש!!!!) לא ניראה לי שיש משהו יותר כואב מזה!!! ותודה על ההמלצה משבוע שעבר
זה היה במקום...
 

ר ו מ י ה

New member
אומנם ילדתי בקיסרי

אך היות והלידה הראשונה החלה בירידת מים והמתנה של 4 שעות לניתוח חירום, חוויתי גם צירים. יכולה להעיד (עם סייג שלא הגעתי לצירי לחץ) שהכאב דמה לכאבי מחזור סבירים... הופתעתי שאחותי סיפרה לי שבשלב הזה היא כבר זעקה לאפידורל. באמת שלא הבנתי על מה המהומה- אני ברוב שיטחיותי רק חשבתי על "איזה באסה שלא הספקתי ללכת לקוסמטיקאית לפני הלידה" מחשבות עמוקות המעידות על עוצמת הכאב המינורית
אני מניחה, שאם לא הייתי מחוברת למוניטור, לא הייתי מבינה שמה שחשתי זה צירים..
 

צפנת0

New member
תודה לכן

על התשובות,,אף פעם לא חשבתי על הנושא הזה עד שהיא שאלה אותי,,אני ניזכרת שלפני שנים רבות שהייתי שואלת חברות על כאב הצירים ולידה הן היו אומרות לי שזה נוראי ויסורים גדולים אך כביכול היושב בשמיים משכיח מהנשים את הכאב הנוראי אחרי,,,כך שירצו להכנס להריון שוב,,אז עכשיו שקיבלתי את התשובות שלכן, אני שואלת את עצמי , מה עם הכאב שלי בכול יום ובזמן התקפים? ובמיוחד שאחרי כאבים ברמה גדולה משלהן, אני נשארת בלי ילד ביד. סתם מחשבות של רחמים עצמיים. בכול אופן שוב תודה רבה. {דרך אגב , חברה שלי בהלם מהתשובות שלכן}
 

זואילי

New member
גם גירוי יתר, על בטן אנדואית

זה כאב שלא מהעולם הזה. אולי אנאבל לי כבר שכחה... אבל פעם דיברנו כשאני בישרתי לה שאני מרגישה שאני עומדת למות. היא קיוותה בשבילי שזה "רק" גירוי יתר ולא התקף אנדו קשה. יום למחרת כבר התייצבתי במח' פוריות ודרשתי שיבדקו אותי. וגם היה שם מיון בסיפור (לא זוכרת אם תוך כדי הטיפול או אחריו). עד שזה עבר לי מעצמו, גיליתי בדיעבד שהייתי בגירוי יתר שלא טופל. אח"כ לקח לי כ 4 חודשים עד שהגוף התאושש מהטראומה. האנדואים שלי כעסו מאוד. בקיצור - כאבי מוות. בלי ילד ביד. אבל גם בלי קרעים בואגינה...
 

צפנת0

New member
זואלי, סליחה על הבורות,,

אך מה ההבדל בין התקף אנדו' לבין גירוי יתר,,,האם יש סימנים מיוחדים לגירוי יתר? תודה רבה ולילה טוב
 

נועהב1

New member
חייבת להרוס

את אושר חויות הלידה הקלילות שכולן עברו פה... כנראה שלי יש סף כאב ממש נמוך, אבל מאוד כאבו לי הצירים. מסכימה עם מי שכתבה שהצירים נמשכים לכמה שניות ומפסיקים, בעוד כאבי האנדו' ממושכים, ומתישים מאוד!!! חוצמזה שבזמן צירים אפשר לזוז ולהרגיע את הכאב. אותי אישית כאבי האנדו' משתקים ולכמה שניות אני ממש לא יכולה לזוז. בכל אופן אפידורל עשה את העבודה. אולי אפשר לקבל אפידורל בכאבי המחזור? סטרט אפ מטורף, שכן היום יש אפידורל שאינו משתק!!!!
 
למעלה