דרישות ה"חברה המשכנת" - התייחסות מורחבת.
חברה משכנת ככלל היא החברה שבנתה את הבנין והיא זו שמחוייבת עפ"י החוק לרשום בית משותף [תוך מחצית השנה מקבלת טופס גמר] ולאחר מכן לרשום את הדיירים בטאבו ע"ב מפת חלוקה שהוכנה מראש ע"י מודד/אדריכל/מתכנן ולכל דייר ירשם כבעלים של תת חלקה עם הצמדותיה הנוספות.
במדינת ישראל [כמו במדינת עולם שלישי לצערי] כספי הרישום "נשרפים" כבר בהתחלה [הכסף לא מופקד בחשבון נאמנות לטובת הליכי הרישום], עוה"ד של הקבלן שתפקידו הוא להוביל את המהלך שיסתיים ברישום יחד עם היזם מתנתק מאחריותו כלפי הדייר, התהליך דורש זמן וכסף [ולהזכירכם...הכסף כבר נשרף מזמן] ולכן בלא מעט מקרים התהליך נעצר, וכשיש כבר יוזמה של הדיירים להמשך הרישום, דורש עוה"ד אלפי ש"ח מכל דייר ובניגוד לחוק.
יש מקרים שקיימת בעיה של היעדר פרצלציה (חלוקת הקרקע לחלקות) ולכן לא ניתן לרשום את הבית בפנקס הבתים המשותפים.[ובטאבו]
יש מקרים בהם נקלע היזם להליכי פירוק [פשיטת רגל] שנמשכים מספר שנים, ממנה לעתים בית המשפט כונס נכסים אשר מנהל את הרישום זמן רב במתכונת של חברה משכנת.[ו/או הרישום אמור להתבצע ברמ"י] ואני נוטה להאמין שזה לא המצב במקרה שלך.
"חברה משכנת" היא מעין מערכת אלטרנטיבית המהווה מעין טאבו פרטי זמני [עקב תנאים חיצוניים שאינם קשורים ליזם] כל הפעולות הנדרשות לרישום בטאבו מתנהלות בספריו של היזם המהווה "חברה משכנת", החוק מגדיר את התנאים שבהם מסתיימת פעילות החברה המשכנת תוך הקצבת זמן לסיום רישום בית משותף וטאבו. [החוק לא מאפשר ליזם או לעוה"ד שלו "להשתולל" ולקבוע אמות מידה חדשות או תוספות שלא הוגדרו בחוזה המכר המקורי]
לפני מס' שנים נקבע "צו פיקוח על מצרכים ושירותים" (החלת החוק על נותן שירות בהיעדר רשום זכויות בפנקסי המקרקעין), שהגביל את התשלום לנותני שירות המנהלים רישום בהיעדר רישום בטאבו. צו הפיקוח קובע מחיר מקסימלי של מאות בודדות של שקלים, אותם רשאית לגבות החברה המשכנת בגין הפעולות השגרתיות (אישור זכויות, העברת זכויות, מתן התחייבות לרישום משכנתא), וככלל גובה התשלום דומה לאגרות המשולמות לטאבו בגין פעולות אלו.
בית המשפט המחוזי בתל אביב "ביטל" את כל הספקות שעוד נותרו בעניין הרישום וקבע בעניין "פרידמן חכשורי" (ה.פ. 1721/00) כי הצו נועד לכלול כל מקום בו הרישום מתנהל בספריו של הקבלן.
לעניין השני של ויתורך כביכול על זכויות עתידיות לבניה על הגג או להגדלת הבניין, צריך לבחון מה נחתם בחוזה המכר המקורי [האם יש סעיף שכזה] והאם ליזם יש נכס הרשום על שמו בבנין המגורים [כתבתי על כך לאחרונה כולל פסיקה בנדון]
במידה ומדובר על תוספת מהאמור בחוזה המקורי, אז...אין ליזם/לעוה"ד שום זכות לדרוש ממך לחתום על ויתור שכזה.
וכפי שכתבו כאן קודמי, עליך להפעיל עו"ד בנדון.
