חברה ורטואלית... ../images/Emo20.gif
הכרתי אותה באחד מחדרי המחשבים במכללה (כמה אירוני).היא ביקש עזרה בישור טקסט.היא היתה חברותית וכול הזמן חיכה. הזמנתי אותה לצאת. "בפעם אחרת", היא אמרה. "אני עסוקה, אבל אתה יכול לקבל את הטלפון שלי", הוסיפה. חופשת המבחנים הגיע והיא נסע לבית ההורים. אחרי מספר שיחות דחקתי בה להפגש והיא הסכימה. היא הגיע אלי למעונות המכללה, צחקנו ופטפטנו...אפילו התחבקנו והתנשקנו...היה ממש כיף, גם היא חשבה כך... אולם, שמתי לב שמשהו מטריד אותה, אך לא הבנתי מה. "אתה מחובר לאנטרנט" היא שאלה. "אין לי אפילו מחשב", עניתי ללא בעיה. "חבל, אני מתגעגעת לחברי הוירואלים. מחר אני הסע הביתה" הבנתי שאין לי סיכוי איתה
הכרתי אותה באחד מחדרי המחשבים במכללה (כמה אירוני).היא ביקש עזרה בישור טקסט.היא היתה חברותית וכול הזמן חיכה. הזמנתי אותה לצאת. "בפעם אחרת", היא אמרה. "אני עסוקה, אבל אתה יכול לקבל את הטלפון שלי", הוסיפה. חופשת המבחנים הגיע והיא נסע לבית ההורים. אחרי מספר שיחות דחקתי בה להפגש והיא הסכימה. היא הגיע אלי למעונות המכללה, צחקנו ופטפטנו...אפילו התחבקנו והתנשקנו...היה ממש כיף, גם היא חשבה כך... אולם, שמתי לב שמשהו מטריד אותה, אך לא הבנתי מה. "אתה מחובר לאנטרנט" היא שאלה. "אין לי אפילו מחשב", עניתי ללא בעיה. "חבל, אני מתגעגעת לחברי הוירואלים. מחר אני הסע הביתה" הבנתי שאין לי סיכוי איתה