חברה.... אני בבעיה

טיקיי

New member
ליסטה...

אני באמת מעריך את זה שאת מנסה לעזור וזה באמת טוב לדעת שמישהו רוצה שיהיה לנו טוב וזה באמת משפר את ההרגשה אבל הבעיות שלי והרצון שלי להתאבד לא נובעים מבדידות... הבעיה שלי היא שפשוט לא בא לי לחיות ואני לא רואה כל מטרה לחיים שלי... בשביל מה לחיות? בשביל לעבור כל יום מלחמה להישרדות ולסבול את הכאב הקשה הזה שהחיים כוללים ובסוף למות? הרי כל אחד מת מתישהו ויש אנשים שלא רוצים למות כי הם נהנים מהחיים שלהם אבל אני לא כזה... אני בדרך כלל לא מספר לאף אחד על הבעיות שלי ורק מקשיב לבעיות של אחרים כי כזה האופי שלי ואני לא אוהב להראות כאילו אני מבקש רחמים אבל לא חסרות לי בעיות ואני מוצא את עצמי יושב לבד ובוכה מהבוקר עד הלילה וזה נמאס... בכל מקרה כמו שאמרתי להילה - אין לך מה לדאוג לי כי אם אני אמות לא את ולא אף אחד מהפורום הזה יבכה עלי או אפילו יהיה קצת עצוב בגלל שאם אני אמות אתם לא תדעו את זה בכלל כי לא יהיה מי שיספר לכם אם אני לא אהיה פה...
 

ezaton

New member
יש בעיה

קשה נורא להגיד את הדברים הנכונים. אני אישית לא כותב בפורום הזה, ואני קצת זקן יותר, בכל מקרה. זה שאני חובב אנימה, זה סיפור אחר, ולא קשור גם ככה. העניין זה שאת צריכה לתפוס את עצמך ולשאול "מה האלטרנטיבה"? אני לא מאמין בחיים אחרי המוות. אני לא מאמין בעולם אחר, בגלגול נשמות, בתחיית המתים וכל זה. אני מאמין שחיים פעם אחת, ושצריך להוציא מהחיים את המקסימום. אולי אני לא תמיד עושה את זה, אבל איכשהו, אני מנסה. וגם אני, פעם, בגילך, הרגשתי אותו הדבר, והיה לי רע, והיה לי קשה. החיים הם סדרה של מאבקים, כדי להגיע אל משהו שיהיה לנו טוב איתו. שום דבר לא מושלם, אבל כמה קרוב למושלמות זה יהיה - זה תלוי בנו. החיים שלנו, ברובם המכריע, הם מה שאנחנו עושים מהם. ואם את חושבת על זה שאין חיים אחרים, ואין קיום אחר, מלבד זה שבו אנחנו עכשיו נמצאים, אפילו יושבים מול המחשב, אפילו רואים טלויזיה, אפילו קוראים, או עובדים, או לומדים, או עם חבר/ה או בלי, אפילו זה, זה מה שיש. ולסיים את זה? אז מה יהיה לך? מה ישאר? כלום. ככה אני מאמין. את לא ילדה קטנה, ואתה יכולה לעשות את החשבון לבד. זה חשבון שצריך לעשות בלי דמעות, ובלי רגשנות. זה חשבון של "מה יש עכשיו, ומה האלטרנטיבה". איך שלא תראי את זה, האלטרנטיבה פחות טובה. אם עכשיו הדברים בשפל, הם יכולים להשתפר. כשמתים, אין שיפור, אין קידום, אין מטרה, פשוט בזבוז. בזבוז משווע של הכל - של החברים, של ההורים, שמעצבנים וקשה איתם (אלוהים עדי שאני עזבתי את הבית יומיים אחרי סיום הצבא, כי הורים יותר משלוש שעות בשבוע זה בהחלט מוגזם), ואחים, וכל הדברים שעוד אפשר לעשות, ולא הספקנו. את בגיל ובבלאגן הזה שבו מחפשים. יש יופי בחיפוש הזה, יופי שאת תראי עוד כמה שנים. אולי תתגעגעי לזה (דברים תמיד נראים טובים יותר ממרחק הזמן), אולי לא, אבל יש המון יופי בזה. הייתי חוזר לגיל הזה לו יכלתי. גיל קשה, גיל דורשני, כי את לא יודעת מה את מצפה מעצמך, ומה אחרים מצפים ממך, אבל חיפוש הכיוון שלך, חיפוש אותו יעוד שאח"כ תהפכי למה שאת רוצה לעשות בחיים שלך - זאת התקופה, זה הבילבול. זה גם העצב והדיכאון. מתוך דיכאון יכול לצמוח אושר, והיחידה שיכולה להצמיח אותו היא את. החברים שלך שם בשבילך, אם תדברי איתם, והם יעשו הכל בשבילך, כי הם חברים שלך. תשעני עליהם כשקשה, הם לא יתלוננו. את יכולה לעבור את זה, כי, עצוב לומר, אבל את לא הראשונה ולא האחרונה שמדוכאת בעולם, וכי רבים שהיו מדוכאים כן יצאו מזה, וכן צמחו לכדי הדברים שהם אוהבים לעשות, ואוהבים להיות. אז תשמרי על תקווה ועל רצון להתקדם קדימה, למצוא את הדבר שישמח אותך הכי בעולם. וזה לא חייב להיות איש, זה יכול להיות כל דבר - תחביב, עיסוק, נושא, חבר. הכל. זה גם יכול להיות כמה מהם ביחד - אין מגבלות. ואחרי שתמצאי את זה, ואחרי שתדעי מה הדבר שאת רוצה להיות (לא כשתהיי גדולה. זה בולשיט. עכשיו! מה שאת רוצה להיות עכשיו! מה שיעשה אותך משחה עכשיו!) וכשתנסי להגיע לזה, אז כבר תדעי אושר וסיפוק.
 

paramedic

New member
תגידו אתם שפויייים?????????????????

מה זה כל הדברים האלה???????????? אתם רק ילדים כל החיים לפניכם, ואין שום סיבה לכך שצריך לסיים אותם!!! אז תתעשתו ומהר!!!!!!! תכנסו לפורום משוב
 

EviLRaBBi

New member
תחייכו.. מחר יהייה יותר טוב.. ויש ל

ויש לי הרבה מה לומר! >< אני מצטער להגיד לכם אבל אתם QUITERS או משהו? תנו לי לספר לכם משהו קטן על החיים.. הדבר היחידדד שבטוח.. זה שכוחלכםםם אבל כולללכם! תמותו בסופו של דבר.. השאלה הקטנה והטיפשית היא מה אתם הולכים לעשות בזמן הקטן הזה שיש לכם... אז בואו נצא מנוקדת הנחה שבכל אופן תגמרו באדמה.. אז למה לא לנצל את הזמן ולהינות? סובלים..? ראיתי את הסמל יינג ויאנג? טוב=רע! עכשיו רע.. אחר כך יהייה טוב.. עכשיו טוב.. אחר כך יהייה טוב והכי חשוב.. בכל טוב יש רע ובכללל רע יש טוב.. תדעו למצוא את הטוב.. והכי חשוב על תורידו את החיוך מהפנים! העולם הזה אתגר.. בסופו של דבר כולם מגיעים לקו הסיום.. השאלה כמה הלכת... כמה הרטים טיפסת.. כמה אנשים הכרת.. כמה דברים הצלת.. כמה פשגות כבשת! תרימי מבט ותסתכלי קידמה אל תראי את מה שכואב תמיד סליחה עם הטקסט קצת מבולבל.. תאלצו לסלוח לי יום טוב..
 

EviLRaBBi

New member
סליחה על ההתערבות.. ועל זה שהגבתי..

למרות שאני לא שייך לפורם אבל דברים כאלה.. אני חייב להגיב... וסליחה על טעויות.. דיי כתבתי מהר =/ אני מקווה שתבינו.. יום טוב
 
למעלה