מוקדש לאנשים הכי מקסימים שיש../images/Emo24.gif
חבר'ה, אני מתחילה לפחד. בשיא הרצינות.אתם ממש ממש ממש ממש ממש ממש ממש מדאיגים אותי והבעיה שאני לא יודעת מה להגיד או לעשות בכדי לעזור לכם,וזה מטריד אותי.מאוד מטריד אותי.ואני לא צוחקת,בגלל שאיכפת לי מכם(כבניאדם,כחברים וכמשתתפים בפורום) אני נהיית יותר ויותר עצובה.אני פשוט לא יודעת מה להגיד בכדי להקל עליכם. אני נשבעת לכם שאני רוצה להגיד את המילים הנכונות אלא שהן לא נמצאות.אני באמת רוצה שיהיה לכם מצב רוח יותר טוב לאורך זמן.כבר שבועיים(אם כי מאז תחילת הפורום אפשר היה לזהות דכאונות אצל חלק מהחברים)שרק מדברים כאן על התאבדות,ואני בכנות נשארת חסרת מילים. אין לי תואר בפסיכולוגיה. אין לי גם מקל קסמים. אפילו כשפים אני לא יודעת לעשות. ואני כול הזמן כואבת את כאבכם ומרגישה שאתם חלק ממני ושהכאב שלכם הוא גם הכאב הפרטי שלי. ואני לא יודעת מה לעשות.אני מרגישה דיי אבודה וחסרת אונים מול כול הצער והפגיעות שלכם. הלוואי והייתי יכולה להגיד לכם איך יוצאים ממצבים כאלה.הרצון לשים קץ לחיים שלכם נובע מדיכאון עמוק ומתמשך, את זה כול אחד יכול להבין. אם אני אגיד שלמרות שזה רק אינטרנט,וזאת רק הודעה שתיראו דרך המחשב שלכם,ולמרות הכול הייתי שמחה אם רק יכולתי להעניק לכולכם את כול החום והתמיכה לה כול אדם זקוק,זה לא היה נשמע אמיתי נכון? כי זה רק אינטרנט,רק הודעה בתוך פורום,רק מחשב... אני מניחה שזה לא עוזר מה שאני כותבת עכשיו,אני לא יודעת כמה באמת יקראו את ההודעה הזאת ויבינו כמה אני באמת רוצה לעזור אבל לא מסוגלת. כמה אני מאמינה בכם ואוהבת אתכם. כמה איכפת לי ועצוב לי לשמוע שככה אתם מרגישים. וכמה שאני לא מוצאת את המילים,המשפטים והביטויים המתאימים. אני נשמעת קיטשית ולא אמינה,חשוב לי שתדעו שאולי אני לא מוצאת את מה שנכון להגיד במדויק,אבל אני פונה אליכם הישר מהלב שלי במטרה להיכנס ללב שלכם. אני לא מתיימרת להוציא אתכם מהמצב הזה,אני יכולה רק לנסות ולהשתדל כמיטב הבנתי(מועטה) ויכולתי,לתמוך בכם ולחזק את רוח הלחימה שלכם. אני מדברת בשיא הכנות שאיכפת לי מכם, השאלה אם הידיעה הזאת שאי שם מול מחשב מסויים נמצא מישהו שרוצה שיהיה לכם כמה שיותר קל וטוב תתרום מעט לשיפור הרגשתכם?. אני אנסה לעשות שרשורים חיוביים כדי להוציא את האפלה העמוקה הזאת שהולכת ומצטברת סביבנו ואני נופלים עמוק לתוכה וננעלים בה,כמו בקבר. אולי ביחד נצליח לשמח אחד את השני,אפילו רק לזמן מוגבל בו אנו מחוברים לרשת האינטרנט,כי הינה כולנו באותו המצב. ושוב המילים מסתבכות לי ונשמעות עילגות וצולעות. ושוב אין לי מושג מה להוסיף. ההודעה הזאת, על אף היותה משונה ולא הכי טובה בניסוחה, באה להגיד לכם שאני בכול ליבי,נפשי ונשמתי איתכם!!! גם כשרע והחיים מכים במלוא כיעורם. אני כאן איתכם, אך בעיקר בשבילכם ולמענכם!. לא יודעת כמה מה שאמרתי ישפיע עליכם. רציתי רק שתדעו שהחיים הם לא פיקניק וכול יום הוא יום של קרבות לצורך הישרדות,אבל אולי ביחד ההישרדות תהיה קלה ונעימה מעט יותר. אוהבת אתכם בעוצמה הכי חזקה ועמוקה שרק ניתן לתאר!!!
