שלום לאמונות הרעות ולא להתראות מרוב המנעולים של כל החלונות כבר אין כאן רוח עליי להילחם בעצמי, ברוחות ולהשאיר חלון פתוח אם אלף מילים לא יפיחו תקווה תראה מה שתיקה אחת שווה גם אם ננעל בתוך עצמנו לא נרגיש בטוח אני יוצאת להעיר את כל העיר ומשאירה אותך לנוח וזה מוזר כשמגיע סוף הקיץ זה תמיד מזכיר לי את החורף שעבר האנשים הולכים לאט וגם אתה נוגע בי כאילו לא נגמר על כל מה שעבר ומה שנאמר על לא דבר אני לא מאמינה באמונות שמשאירות חלקו של חסר אני מעדיפה לקחת זיכרון אחד מוצק ולוותר על כל היתר מכל האלבומים הישנים נותר לי רק להתגעגע ללכת לשטח המופקר אולי נחתה איזו אבן זה חודר לעצמות אבל אף פעם לא לבטן ואז פזמון ובית ראשון
חשוב לי להדגיש שכתבתי את זה משמיעה, אני לא יודע אם זה נכון
ולא שמתי לב למשהו../images/Emo122.gif../images/Emo121.gif
בסוף כתבתי שיש פזמון ואז בית ראשון, אבל זה לא בדיוק בית ראשון, זה: שלום לאמונות הרעות ולא להתראות מרוב המנעולים של כל החלונות כבר אין כאן רוח אני יוצאת להעיר את כל העיר ומשאירה אותך לנוח