סופר לא סתם
New member
חבל שאת לא מחוברת
כי הייתי שמח לכתוב לך, איך הייתי רוצה לגעת בך ומה הייתי רוצה לעשות לך.
להפיל עלייך תיאורים מרומזים. מלווים בתיאורים ציוריים לחלוטין.
על המגע שלי עלייך. ומגע העור שלך בכפות ידי. על לשוני ובין שיניי.
איך הייתי יורד לאט, מגיע כמעט כמעט. מגניב למעלה, אל עינייך מבט.
כזה שובב, שמבטיח הרבה. הבטחות שעם הפה אני יכול לקיים.
איך אני מעביר את אצבעותי על הבטן שלך, עולה מילימטר אחר מילימטר.
וגורם לך לדמיין, בעיניים עצומות, את מגעי הקל, נוגע לא נוגע, כטיפות של גשם.
ועובר למגע אחר, חושני הרבה יותר. פחות מלטף, בכח מתגבר.
אוחז שד ביד אחת, מוציא לשון וטובע בתוכך.
וכף ידי השניה, אוחזת בכף ידך.
מרגיש את ידך הפנויה, אוחזת בראשי. מועכת אותו קרוב יותר, מתחככת בפי.
והזין שלי מתקשה, כמו שלא התקשה כבר המון זמן.
אבל הוא, כפרה עליו, יודע לקחת את הזמן.
אני ממשיך לרדת לך, מוסיף גם אצבעות.
וכשאני כותב, הכל יכול לקרות.
את גומרת, משפריצה עלי. ואז מתקרבת ומלקקת את מיצייך מפניי.
אני נושק לך, ולא קלות.
נעמדים זה מול זו, מבטינו שקועים זה בשל זו.
כפות ידי כבר מזמן על ישבנך. מצמיד אותך אלי.
הזין שלי לחוץ בין שנינו, אבל יש לו עוד קצת זמן.
משכיב אותך על הבטן, ומלטף כל פיסת עור.
בקצות אצבעותי תחילה ואז בקצות ציפורניי. ספק שורט.
ואת מתענגת.
תחילה אצבעותיי עוברות בשיערך. ויורדות מטה לעורפך.
ואת הגב אני הכי אוהב. כמו בד ציור, עליו במגעי אני משרטט.
ואת מרגישה אותי עובר לאורך עמוד השדרה שלך, אל חריץ ישבנך.
מתקרב עוד קצת מטה, ועכשיו תורך.
לענות על השאלה שלי, להמשיך בכיוון הזה? אצבע או אולי לשון? או פשוט להמשיך אל הכניסה השגרתית יותר?
כי הייתי שמח לכתוב לך, איך הייתי רוצה לגעת בך ומה הייתי רוצה לעשות לך.
להפיל עלייך תיאורים מרומזים. מלווים בתיאורים ציוריים לחלוטין.
על המגע שלי עלייך. ומגע העור שלך בכפות ידי. על לשוני ובין שיניי.
איך הייתי יורד לאט, מגיע כמעט כמעט. מגניב למעלה, אל עינייך מבט.
כזה שובב, שמבטיח הרבה. הבטחות שעם הפה אני יכול לקיים.
איך אני מעביר את אצבעותי על הבטן שלך, עולה מילימטר אחר מילימטר.
וגורם לך לדמיין, בעיניים עצומות, את מגעי הקל, נוגע לא נוגע, כטיפות של גשם.
ועובר למגע אחר, חושני הרבה יותר. פחות מלטף, בכח מתגבר.
אוחז שד ביד אחת, מוציא לשון וטובע בתוכך.
וכף ידי השניה, אוחזת בכף ידך.
מרגיש את ידך הפנויה, אוחזת בראשי. מועכת אותו קרוב יותר, מתחככת בפי.
והזין שלי מתקשה, כמו שלא התקשה כבר המון זמן.
אבל הוא, כפרה עליו, יודע לקחת את הזמן.
אני ממשיך לרדת לך, מוסיף גם אצבעות.
וכשאני כותב, הכל יכול לקרות.
את גומרת, משפריצה עלי. ואז מתקרבת ומלקקת את מיצייך מפניי.
אני נושק לך, ולא קלות.
נעמדים זה מול זו, מבטינו שקועים זה בשל זו.
כפות ידי כבר מזמן על ישבנך. מצמיד אותך אלי.
הזין שלי לחוץ בין שנינו, אבל יש לו עוד קצת זמן.
משכיב אותך על הבטן, ומלטף כל פיסת עור.
בקצות אצבעותי תחילה ואז בקצות ציפורניי. ספק שורט.
ואת מתענגת.
תחילה אצבעותיי עוברות בשיערך. ויורדות מטה לעורפך.
ואת הגב אני הכי אוהב. כמו בד ציור, עליו במגעי אני משרטט.
ואת מרגישה אותי עובר לאורך עמוד השדרה שלך, אל חריץ ישבנך.
מתקרב עוד קצת מטה, ועכשיו תורך.
לענות על השאלה שלי, להמשיך בכיוון הזה? אצבע או אולי לשון? או פשוט להמשיך אל הכניסה השגרתית יותר?
