"חבל על הזמן"

"חבל על הזמן"

אני: אז איך היתה ההצגה? הוא: חבל על הזמן!! נהנית או התבאסת? חבבבבבבבל על הזמן!!!!!!!! אז אתה ממליץ ללכת? חבבבבבבבבבבבל על הזמןןןןןןןןןן !!!!!!!!! לאור האנפורמציה שניתנה לי, האם כדאי לי ללכת להצגה או לא? האם יש צורך שאצרף קובץ וידאו המתעד את ההבעות של הדובר כדי שתוכלו להמליץ? ואם הנושא כבר נידוש פה עד דק, קבלו התנצלותי מראש. (יש מילה כזאת "נידוש"??)
 
תראה

אם לא שאלת אם יש מצב שתלך להופעה הוא כנראה לא הבין אותך מה שמדהים בסלנגים מן הסוג הזה הוא שהם תופסים טווח משמעות אדיר. השבוע שמעתי את המשפט הבא (מפי נערה/בחורה לנהג אוטובוס: "יש מצב שתנקב בכרטיסייה מבית שמש?" והיא בעצם רצתה לשאול האם היא יכולה להשתמש בכרטיסייה ההיא גם אם היא עולה על האוטובוס כמה תחנות אחרי בית שמש. אני יודעת ש"יש מצב" הוא תמורה ל"אפשר", אבל בכל פעם שאני שומעת אותו בתוך משפט אני נדהמת מזה מחדש. לא יודעת למה זה צורם לי יותר מכל החבל"זים למיניהם. בעצם עכשיו עולה לי רעיון (במסגרת אולי): אנחנו רגילים לסלנג בשמות התואר. יש לנו מזה בכמויות שחבל על הזמן. כשבא החבל"ז התפלאנו איך זה יכול לבוא תמורת שם תואר, אבל עוד בלענו. אבל כשבא "יש מצב" במבנה תחבירי מוזר כזה (יש מצב ש...)- זה נשמע ממש בלתי מתחבר אפילו בשביל סלנג. וזה נראה לי נכון גם לגבי אחרים גם בלי קשר לידע הלשוני שלהם ולפטור או לא שלהם משיעורי לשון בתיכון
 

אוֹחַ

New member
אז "יש מצב" לא אוכל אצלך?

אני דווקא אוהב את "זה אוכל?" (אוכל - במלרע): - יש להציג תעודת-זהות בכניסה. - רשיון-נהיגה - אוכל? ואם בשש-בש אוכלים אחורה - זה אוכל?
 

אוֹחַ

New member
זו היוד של הלל.

אני מבין שאת מתעקשת לדחוק (להושיב) אותי לפינה (בקרן) עם המשחק-קוביה הזה.
 
למעלה