חבל הטבור של אמא

[פלגיה]

חבל הטבור של אמא

זהו, חלפו עברו להם 12 שבועות וצריך לחזור לעבודה, אבל קשה לי לנתק את חבל הטבור. הצלחתי לקבל הסכמה שרוב העבודה תיעשה מהבית, אבל עדין נשאר יום בשבוע שבו אצטרך ליסוע מהבית ולזנוח את טל. אני לא יודעת איך אני עושה את זה.

ובנוסף - סיפור. האיש שלי הוציא דף חשבון ובא אלי מלא תמיהה מאיפה צמח לו סכום כזה בחשבון שלנו. הראיתי לו את השורה ובה הפירוט "ב. לאומי חד פעמי", כלומר דמי לידה מביטוח לאומי. הוא אמר שבאמת הוא לא הבין מה פתאום בנק לאומי נותן לנו כזאת מתנה...

 

[קובולט]

אכן קשה ניתוק חבל הטבור

ועוד ששלושת חודשי הריון האחרונים בקושי זזים ו3 חודשי "חופשת לידה" טסים להם מהר מהר.... פעם בשבוע זה בהחלט זמן טוב להיות קצת בחברת מבוגרים!

 

[happy]

זה אחד הדברים היותר קשים

ולי אישית הם נהים קשים מיום ליום. ליהי מחר בת חצי שנה והיא כבר שלושה חודשים אצל המטפלת. כל יום שהחצי לוקח אותה למטפלת אני בערך 10 דקות מנשקת אותה ומסניפה את לולי שלי. האמת היא שאח"כ אני עוברת לנשנש את HAPPY. לדעתי עם כל הקושי יום בשבוע להיות בחברת מבוגרים יכול להיות מאוד מרענן.ולגבי האיש צחקתי אתמול כל הערב.

 

[בנצ100]

ומה טל תעשה בינתיים?

גם אני מסכימה שיום בחברת מבוגרים עושה לאמא ממש טוב (דרך אגב, הייתי משוכנעת שאת מורה, אבל כנראה שלא - אם מסכימים שאת רוב העבודה תעשי מהבית...). ואולי גם לטל זה יעשה טוב? הכל תלוי איפה היא תהיה, אולי חברת ילדים אחרים תעשה טוב?

 

[פלגיה]

גם המיילדת היתה בטוחה שאני מורה

"תיבננת ללדת בתאריך של מורות" (תודה רבה. תכננתי ללדת בספטמבר שעבר) אבל לא. אני מכינה תוכניות לימודים. מה שאומר - מי שלא עובד ביולי-אוגוסט אין לו לאן לבוא גם בספטמבר. בהתחלה חשבנו שאבא של טל ישמור עליה, אבל ריחמתי עליו. טל תהיה אצל המטפלת הקבוע שהוכתרה בתואר "הדודה שלנו". קצת יותר מדי ילדים (בהתחשב בזה שחופש והילדים שלה בבית) קצת רחוק לי מדי, אבל אני מתה עליה וזהו. אולי יהיה לה טוב, אני לא סגורה על זה. אני עוד לא יודעת איך היא תקבל בקבוק (מטרנה, אני לא שואבת) והיא בטוח תצרח נורא. נראה מחר.