חבורה בעולם של warcraft

[Be Holder]

חבורה בעולם של warcraft

אני מתחיל להריץ מערכה בתשלום לילדי כיתה ב' (אני בן 15) בעולם של וורקראפט. אני צריך לבנות להם דמויות בדרגה ראשונה, בהתבסס על הספר World of Warcraft. הם משרתים את ה-HORDE, ובגלל שהם בכיתה ב', אין צורך בפירוט עמוק של הדמויות. אורק שאמאן טרול צייד טאורן לוחם אלמת פורסייקן אשף בן אנוש נוכל קצת הסבר: המשחק מתרחש בתקופה המודרנית, שבה האורקים חישו את תרבות השאמאניזם, ולכן אורק שאמאן הוא מקצוע מקובל. הוא לוחם בקפא"פ. הטרול הצייד הוא מטיל גרזינים וחניתות ומשתמש בקשת. טרולים בעולם של וורקראפט הם יצורים זריזים וחמקמקים שמעדיפים נשקי הטלה. האלמתים הנשכחים (FORSAKEN) נוצרו בלורדאראן והשתחררו משליטת נר'זול, המלך הליצ'. הם חברו ל-HORDE, אך הם יותר מנכונים לבגוד בו. בן האנוש הזה גודל וחונך על ידי אורקים, והוא נאמן ל-HORDE. הטאורנים הם שוורים אנושיים, גדולים וחזקים, שחברו ל-HORDE. אני יודע שההסבר הזה רחוק מלהיות מושלם, אז שאלות תתקבלנה בברכה. מה דעתכם על החבורה? מאוזנת? מתפקדת?

 

[הבלש חסר הבית]

הם בכיתה ב'

ומכאן, דווקא פירוט על דברים "רכים" כמו אישיות, מראה חיצוני וכו' יהיה קל להם יותר מאשר פרטים "קשים" כמו כל המתמטיקה הקרבית של שיטת הק20. האם החבורה מתפקדת? זה תלוי בשחקנים עצמם. מכיוון שמדובר בילדים בתחילת דרכם, אולי כדאי לא להעמיס עליהם את מגוון הגזעים/מקצועות ישר בכנופייה אחת. אפשר בקלות להסתדר עם בני אנוש ואולי עוד גזע אחד, ולהשתמש במקצוע או שניים בלבד - ההבדלים בין הדמויות יהיו במאפיינים שאינם תלויי גזע-מקצוע דווקא. אלמת זה בכלל דבר מגעיל שאין שום סיבה לתת לילד בן 7 אלא אם כן אתה רוצה לגדל גיק מוזר. כמו כן, בתיאור הנוכחי החבורה נראית בעיקר כמצבור של יכולות קרב, וחבל.

 

[The Evil Rabbit]

מכאניקה

המכאניקה באמת תעשה להם כאב ראש, ונראה לי שהיא מיותרת. גלגול ק6 פעם בכמה זמן בשביל המתח מספיק לדעתי, אבל המיקוד צריך להיות על הסיפור והחוויה.

 

[Super Monkey]

../images/Emo45.gif צריך לשנות קו מחשבה

אני מסכים עם הבלש. בחרת גזעים ודמויות מנקודת מבט של מישהו בן 15, לא של מישהו בן 7. בעולם של ילדים בכיתה ב' משהו מהתמימות שטוב זה טוב ורע זה רע צריך להישאר. ילד בכיתה ב לא צריך לשחק זומבי מגעיל שמטיל כשפי נקרומנסיה אפלים. בלי להתחכם יותר מדי תפנה לקלאסיקה - שהילדים ישחקו את החבר'ה הטובים. תנסה להקים חבורה פשוטה יותר: 6 בני אדם. אלפים, גמדים, ננסים וכל השאר ישארו בינתיים בתור דב"שים חברותיים שהם פוגשים מדי פעם במשחק. הגיוון בחבורה יהיה לפי איך שכל שחקן לוקח את הדמות שלו. תנסה לשים לב איזה שחקן יותר דומיננטי בחבורה ותן לו להיות הפלאדין (שלאט לאט תראה שהופך להיות מנהיג החבורה בלי שתתערב), למי שממולח וערמומי תן את תפקיד הקוסם (דמות שדורשת חשיבה אסטרטגית), לכל השאר יש שלל סוגי לוחמים לשחק - לוחם שבוחר להתמקצע בקשת הוא לא כמו ברברי שאוהב גרזן גדול. את הגזעים השונים אפשר להציג לאט לאט בפני השחקנים במהלך ההרפתקאות שלהם: החברים יגיעו ליער מיסתורי ששוכנים בו אלפי לילה ופיות, מדען ננס מטורף עם מכונה מעופפת שמדי פעם החבורה נתקלת בו, ביקור בעיר הגמדים שמתחת להר וכו'... כאן גם מגיע הקטע שבו אתה יכול לתת שיעורים בחשיבה נכונה עבור השחקנים: - רוב האורקים נמצאים במלחמה עם בני האדם, אבל מה אם ראש אחד השבטים רק רוצה להשכין שלום ושיניחו לשבט שלו בשקט? - את רוב האלמתים צריך לגרש ולהשמיד, אבל מה אם אפשר להביא את אחד השלדים למנוחת עולם אם ימצאו את התליון של אהובתו? - אולי הטרול המפחיד והמסתורי שעוקב אחרי החבורה בביצות לא רוצה לפגוע בהם אלא להתאחד נגד הדרקון הנורא שהרס את כפרו? תחשוב איך תוכל גם לשחק בעולם הצבעוני של וורקראפט (בחירה טובה), גם לא לסבך יותר מדי ילדים קטנים במשחק של מפלצות אפלות, וגם לתת להם שיעור לחיים שיש לשפוט כל אחד לפי האופי שלו ולא בגלל שיש לו קרניים או צבע ירוק.

 

[Be Holder]

ללכת על פשטות יכול להיות צעד חכם

ברור שאני לא אסביר להם את כל הסתעפויות השיטה והחוקים, כדי שלא ירגישו מבולבלים, אבל אני רוצה להציג להם את הגיוון שבמשחקי תפקידים, ובוורקראפט בפרט, כדי שתהיה להם הבנה של הגיוון שבהם. מצד שני, באמת שלל הגזעים והמקצועות יכול לגרום לכאב ראש, מכאן שיש ללכת על משהו באמצע. אל-מת באמת מסובך מדי, ולא כדאי לסבך אותם עם הטרולים של וורקראפט, כי הם שונים מטרולים מוכרים יותר. אבל מקצוע הצייד כל כך מעניין שאני רוצה לחשוף אותם אליו. לוחם הוא מקצוע בסיסי, וכמוהו גם נוכל ואשף, ושאמאן הוא מקצוע חובה לחבורת וורקראפט, בשביל להכיר את העולם. מכאן שאני אחליף את האלמת בבן אנוש, ואת הטרול באורק. הסיבה שאני רוצה שהם יהיו מההורד ולא מהברית, היא כדי שלא יתיחסו למשחקי תפקידים כ'טובים' ו'רעים', אלא שיבינו שגם ל'רעים' לפעמים יש פנים ידידותיות. בקשר לאופי ומשחק עמוק בהשוואה לקרבות והאק אנ' סלאש - זה תלוי באופי החבורה, שאותו אני עדיין לא מכיר. אני אפתח את המשחק לאחד משני הכיוונים בהתאם לרצון שלהם. החבורה הנוכחית שלי, שהיא גם בכיתה ב', דוחפים את המשחק רק לכיוון האוצר והקרבות, כך שאני לא מצליח לערב שום עומק במשחק. מכאן נגזר גם עניין החשיפה - אם הם יהיו סקרנים והרפתקנים, אני אחשוף אותם למסתורין ואגלה להם את הצדדים הפחות גלויים של העולם, ואם הם יתעניינו בעיקר בנק"נ ובזהב שלהם, אני אחשוף אותם לקרבות קלאסיים.

 

[The Evil Rabbit]

אתה מסתכל על זה לא נכון לדעתי.

לחנך אותם לשחק נכון זה טוב ויפה, אבל בסדר העדיפויות כרגע לדעתי צריכה להיות קודם כל ההנאה שלהם. הייתי מתחיל עם "הטובים טובים, הרעים רעים" ורק מדי פעם משלב מישהו שחורג מהנורמה. סתם שאלה כדי להכיר את נקודת המבט שלך- כמה ילדים בכיתה ב' אתה מכיר? כמה אתה נמצא במגע עם ילדים בגיל כזה?

 

[Be Holder]

אתה בעצם טוען שבגלל ש"טובים ורעים" יותר פשוט,

הוא יותר מהנה? אני לא בטוח. מה שבטוח זה שהם יסתכלו על האויבים שלהם כרעים, אבל הצד שאותו הם משחקים ישנה רק את הסתכלותם על העולם, לא את הנאתם. אני מעביר חוג לילדים בכיתה ב' כבר כמה חודשים, ד"א, וכמו שציינתי למעלה, הם נהנים כמעט רק מקרבות, ולא מתעניינים בפילוסופיות או אופי של דמויות.

 

[הבלש חסר הבית]

משחק תפקידים/הרפתקה

כנראה שבשלב הזה, הילדים יותר מעוניינים ב"משחק הרפתקה" - הדמות היא סוג של פיון (Pawn) בהרפתקה, והדגש הוא על זו האחרונה, לא כל כך על משחק תפקידים של הדמות עצמה. כאן נשאלת השאלה - האם הכרחי שהילדים יפנו דווקא לקרב ורק קרב? כאן צריך להסתכל ולראות מה מבחינת כללי המשחק הגלויים לשחקן-הילד, קרי - יכולות הדמות שלו, דוחף אותו לקרבות דווקא. בהיבט הזה מו"ד לסוגיה (גם וורקראפט הוא במידת מה סוג של עולם מערכה למו"ד) קצת בעייתית, כי רוב יכולות הדמות הן יכולות קרב - הדוגמא הכי מעצבנת היא הפייטן שתפקידו החברתי נמחק כמעט לחלוטין ולעומת זאת אנחנו יודעים הרבה מאוד מה פייטן יכול לעשות בקרב, ההשפעות של מוסיקה על קרב, וכו'.

 

[Be Holder]

בלש, אתה מעלה סוגייה מעניינת

אך האשמה היא בשיטות ולא בשה"מים. רוב ככל השיטות מציגות חוקים שנועדו לרוב לקרבות, ולא לדברים שמעבר לזה. מכיוון שאין ברשותי שיטה שאינה כזו, אין לי יכולת להעלות מערכה מסוג זה. מלבד זאת, ילדים בכיתה ב' לא מסוגלים לתפוש רעיונות מופשטים, ולכן יקשה עליהם לשחק במשחק שמכיל יותר מסתם קרבות.

 

[הבלש חסר הבית]

פתרונות אפשריים

ראשית - לא רוב השיטות מציגות חוקים רק לקרבות. יש מספיק שיטות עם דגשים אחרים. שנית - אין בידיך שיטה כזו, וזו אכן בעיה. אתה יכול להכניס שינויים בשיטה שבידיך, או לכתוב אחת מתאימה - בדיוק פתחתי דיון על כיצד יכולה להיראות "שיטה לילדים" ומה כדאי שיהיה בה. שלישית - ילדים בכיתה ב' מסוגלים-גם-מסוגלים לתפוס רעיונות מופשטים - זה השלב שבו מתחילים ללמד אותם את אגדות התנ"ך, למשל. מצד שני, ילד צריך משהו "קשה" כמו כללי משחק ואביזרי משחק כדי לא להרגיש שהוא סתם משחק בנדמה-לי. כאן אולי כדאי לעגן מבחינה מכנית גם כשרונות חברתיים. נכון שהילד פשוט יאמר ברוב המקרים "אני אומר לו" ויגלגל קוביה בדיוק כמו שהוא אומר "אני מתקיף" ומגלגל קוביה, אבל לכך הפחות הוא ידע שיש גם את האופציה הלא-קרבית ושהיא מזיזה דברים בעלילה בדיוק כמו האופציה הקרבית.

 

[Sabre Runner]

אפשרות רביעית - בלי שיטה.

או אם אתה חייב את גורם האקראיות המסוים או את הקרקוע של המוח של הילדים כדי שלא יברחו אז תשלב רק את החלקים בשיטה שיש לך שאתה באמת חייב. תזכור את הכללים של הקרבות של תחרויות כשרונות, על תזכיר אותם אבל תכניס אותם כשתצטרך. או שפשוט תראה שאתה מתייעץ בקוביה/כדור 8/HAL שלך מדי פעם כדי להוסיף את גורם האקראיות ואל תגיד להם בדיוק מה הוא אומר אלא רק את התוצאה. במקרה האחרון חשוב לשמור שלא רק יעשה אלא גם יראה האיזון, שלא יחשבו שאתה נוטה לאיזה שהוא צד.

 

[BluePrint]

שיטה עם דברים שמעבר לזה, עכשיו גם ברשותך.

לא בטוח שלזה אתה מתכוון, אבל GURPS מכילה חוקים שנועדו לא רק לקרבות. לפי הבנתי, השיטה ממש מאלצת את השחקן לשחק את מאפייני דמותו. חפש "gurps 4th lite" ותמצא את חוברת החוקים ב-PDF. (צריך לקנות אותה, אבל לא צריך לשלם עבורה)

 

[ogmios]

GURPS ממש לא ייחודית בהקשר הזה

כמעט כל שיטה רצינית עושה את זה, הכל משיטות "כבדות" כמו HERO או GURPS וכלה בשיטות "קלות" כמו Vampire. אגב, ממש לא הייתי שולח שחקנים מתחילים ל-GURPS. אוניברסליות היא רעיון נחמד, אבל קצת overkill לשחקן שרק לומד מה הם משחקי תפקידים.

 

[Serpent Axis]

"קלות" מבחינת חוקים?

 

[ogmios]

מעט מכניקה - היא גם ככה לא העיקר

מיעוט יחסי של גלגולים, חישובים פשוטים, אם בכלל, מספר מועט של מיומנויות כלליות יחסית, אין פגיעות קריטיות וכיו"ב.

 

[Be Holder]

יצא לי להכיר קצת את גורפס

אבל זה לא העניין. גם יש לי בבית את אקזלטד מהדורה שנייה באנגלית - אבל לא קראתי אותו, כך שאני לא יכול לשחק, ואני צריך להרים מערכה עוד מסקימום חודש, ואין לי הרבה זמן. בקיצור, אני בכל מקרה אריץ להם WOW ק20. אבל כל הרעיונות שהוצעו פה אכן אפקטיביים לילדים מתחילים, אם לא לוקחים בחשבון את זה שעדיף להשכלה שלהם לשחק מו"ד, כי זה פשוט המשחק הכי שחיק, ככה שהידע שלהם יהיה יותר יעיל בשבילם. מעולם לא שמעתי על שחקן שהשיטה הראשונה שהוא שיחק הייתה אחרת מק20.

 

[ogmios]

אוי לי.

>> לוקחים בחשבון את זה שעדיף להשכלה שלהם לשחק מו"ד, כי זה פשוט המשחק הכי שחיק הייתי שמח לקבל הסבר איך הגעת לקביעה המצחיקה הזו. >> מעולם לא שמעתי על שחקן שהשיטה הראשונה שהוא שיחק הייתה אחרת מק20 הנה, פגשת אחד. למעשה, גם השיטה השניה, השלישית, הרביעית והחמישית שלי. ואני מבטיח לך שאני לא היחיד כאן בפורום.

 

[Serpent Axis]

כנ"ל

 

[IceL]

כנ"ל.

 

[הבלש חסר הבית]

למעשה, עדיף להשכלה שלהם לא לשחק מו"ד