חבד- עם כל הלב לכל אחד.
מאז שהעבירו את המצעד מאבן גבירול לבוגרשוב-בן יהודה אני ממש סובל.
המוני אנשים נדחקים ברחובות הצרים, השמש קופחת בעוז על הראש ומשאיות הגאוה נתקעות במעברים. אני מוצא עצמי דחוס ברבוע של מטר על מטר עם עוד אלפי גייז (שאף אחד מהם לא קרא בעתון שהוא אמור להיות שרירן ללא חולצה???) ואזני נחרשות , וגרוני ניחר.
לפני שלוש שנים החלטתי שלא עוד! ברחתי לפנה צרה ושם ישבתי בגנה מוצלת של אחד הבתים. ובלבי החרמתי את המצעד עד שינוע במסלול ישר באבן גבירול הרחב והמוצל ויסתים בגני יהושוע .
א-ב-ל
השנה והשנה שעברה הזדמן לי להיות בתל אביב, והחלטתי להיות מעט בהפנינג, להרגיש קצת קהילתיות , לטעום מהתחושה הנפלאה בה אני חלק אנטגרלי מכולם, שווה ערך ובעל זכויות.
ובדרך ראיתי דוכן של חבד.
תפילין? תפילין?
הבחור המזוקן קרא בקול נעים ואני השתהיתי לרגע.
קינג ג'ורג, הפנינג גאוה , ועומד שם דוכן של ...חבד???????
"אתה רוצה להניח תפילין ?"פנה אלי החבדניק .
"רק אם לא אכפת לך שאני הולך למצעד אחר כך "אמרתי (כי לך תסביר לחבדניק מה זה הפנינג)
"זה בסדר"-הוא אמר "אנחנו לא שופטים אף אחד".
הוא בא לחעזור לי, אבל אני כבר יודע את הטקס ומכיר אותו בעל פה.
להזכירכם , אני בלי כפה כבר חודש. תפילין לא הנחתי די הרבה זמן.
"אתה יודע"-אמרתי לו-"אני בדרך כלל לא עוצר בדוכנים כאלה. אבל אתה יודע למה עצרתי?"
-"למה?"שאל
-"כי לא ותרתם עלינו, ואני התרגשתי מזה "
החבדניק הסתכל עלי וראיתי שהוא חושב תוך כדי. היה ברור שלא היה מושג על מי הוא נפל. "אצלינו בחבד מקימים את "ואהבת לריעך כמוך" הסביר לי ."אצלינו צריכים לאהוב כל יהודי, לא משנה אם הוא גבר או אשה או הומו " (הוא לא יודע להגיד סטרייט
)
נכון , נכון- התערב החבדניק השני-"למה שלא נכבד את כולם?"
לא רציתי להסביר להם למה.
אבל אם מעכשיו הם מסתכלים על גייז כבני אדם ולא כעל תועבה- דיינו.
.
מאז שהעבירו את המצעד מאבן גבירול לבוגרשוב-בן יהודה אני ממש סובל.
המוני אנשים נדחקים ברחובות הצרים, השמש קופחת בעוז על הראש ומשאיות הגאוה נתקעות במעברים. אני מוצא עצמי דחוס ברבוע של מטר על מטר עם עוד אלפי גייז (שאף אחד מהם לא קרא בעתון שהוא אמור להיות שרירן ללא חולצה???) ואזני נחרשות , וגרוני ניחר.
לפני שלוש שנים החלטתי שלא עוד! ברחתי לפנה צרה ושם ישבתי בגנה מוצלת של אחד הבתים. ובלבי החרמתי את המצעד עד שינוע במסלול ישר באבן גבירול הרחב והמוצל ויסתים בגני יהושוע .
א-ב-ל
השנה והשנה שעברה הזדמן לי להיות בתל אביב, והחלטתי להיות מעט בהפנינג, להרגיש קצת קהילתיות , לטעום מהתחושה הנפלאה בה אני חלק אנטגרלי מכולם, שווה ערך ובעל זכויות.
ובדרך ראיתי דוכן של חבד.
תפילין? תפילין?
הבחור המזוקן קרא בקול נעים ואני השתהיתי לרגע.
קינג ג'ורג, הפנינג גאוה , ועומד שם דוכן של ...חבד???????
"אתה רוצה להניח תפילין ?"פנה אלי החבדניק .
"רק אם לא אכפת לך שאני הולך למצעד אחר כך "אמרתי (כי לך תסביר לחבדניק מה זה הפנינג)
"זה בסדר"-הוא אמר "אנחנו לא שופטים אף אחד".
הוא בא לחעזור לי, אבל אני כבר יודע את הטקס ומכיר אותו בעל פה.
להזכירכם , אני בלי כפה כבר חודש. תפילין לא הנחתי די הרבה זמן.
"אתה יודע"-אמרתי לו-"אני בדרך כלל לא עוצר בדוכנים כאלה. אבל אתה יודע למה עצרתי?"
-"למה?"שאל
-"כי לא ותרתם עלינו, ואני התרגשתי מזה "
החבדניק הסתכל עלי וראיתי שהוא חושב תוך כדי. היה ברור שלא היה מושג על מי הוא נפל. "אצלינו בחבד מקימים את "ואהבת לריעך כמוך" הסביר לי ."אצלינו צריכים לאהוב כל יהודי, לא משנה אם הוא גבר או אשה או הומו " (הוא לא יודע להגיד סטרייט
נכון , נכון- התערב החבדניק השני-"למה שלא נכבד את כולם?"
לא רציתי להסביר להם למה.
אבל אם מעכשיו הם מסתכלים על גייז כבני אדם ולא כעל תועבה- דיינו.
.
