אריה_בעל*גוף
New member
חאן יונס ....לונדון [ב´]
תוך ביתו של ח. היה ניגוד גמור לחצר המוזנחת וחדר המדרגות המכוער, פאר והדר מנקרי עניים היו בכל.... שולחן עץ ענק, כיסאות עץ מרופדי משי אמיתי, אהילים מדהימים ומכל מקום ראיתי את מבטה וחיוכה של אי.... ישבתי התבוננתי, הייתי בהלם איזה ניגודים איזה פערים פשוט לא יאומן, את ע´ הושיבו ליד בעל הבית במקום הראוי לאיש מכובד, אותנו פיזרו בין הנוכחים, ח´ ניגש אליי והושיט ידו לנשק…. קפאתי לרגע ע´ הביט עליי והמבט בעיניו אמר …כן. מסרתי את הרובה לח´ , נטלו ליידיו שתי דריכות [שיקשוק] שיחרור נקירה…נצירה והניחו בפינת החדר. מזל התיישבה ליידי משמאלי היה נ´ בנו של ח´, לידו ישבה אחותו הגדולה שבעלה מטייל בשווקי העולם הערבי לרגל עסקיו… לידה ישב פ´ רופא שיניים ממחנה פליטים ליד עיר אחרת שכבר במבטיי הראשונים נידמה היה לי כי רודף שמלות מושבע הוא וכי חוט מקשר בינו לבין האחות הבכירה. מה אומר ומה אספר , אלף לילה ולילה…. התיישבנו התחיל במין סמול- טוק מיוחד, זה החל ב"תימחור " של הבנות שהיו איתנו כמה הן שוות בגמלים וחמורים, מזל שהיתה רזה ואף רזה מאד הוערכה פחות מזהבה המלאה / שמנה. משם עבר לכל מיני רכילויות … ולבסוף תוך כדי שיחה קילפו ח´ ואישתו ר´ מלפפונים והגישו לנו, הפרידו ענבים מובחרים מן האשכול והגישו לנו, תחילה לא אהבתי זאת וחשתי מאד שלא בנוח מן השירות והטיפול המיוחדים , אך בהמשך עם התרגלותי הבנתי שזוהי חלק ממסורת אירוח ולאו דוקא התרפסות.סבב מלפפונים קלופים, סברס קלוף, ומיני פירות אחרים שדאגו לטפל בהם מול עינינו בטרם הוגשו לידינו או לפינו, ח´ קם מן השולחן, הזיז מדף חצי סמוי בקיר ולעיניי ניגלה סליק/בר משקאות חריפים… הכוסות מולאו כהרף עין בויסקי לגברים ליקר לנשים והיידה לשתות חייבים לשתות, האוירה התחממה התלהטה, ראיתי איך אט אט המחיצות נופלות, אמרתי לעצמי , יהיה אשר יהיה, אני נשאר שפוי, אני נשאר בהכרה, אני אשאר עירני…. לאחר מיני פינוקים ומתיקות ניגשנו לצידו השני של הגג, מיזרונים/מצעים רכים היו מסביב הושבנו עלהם ראיתי כבר את רופא השיניים המתרפס חצי שתוי שעון במקצת על האחות הבכירה הבהירה והשמנה… שדיה חצי מתפרצים מבין שמלתה המאיימת להתפקע , כל אימת שנעה או צחקה, והיא צחקה , צחקה כל הלילה. ישבנו סביב בחצי גורן, קרובים יותר , הדוקים ומכונסים יותר איש עם רעהו/רעותו וח´ ורעייתו ר´ מסביבנו לשרתנו, הגישו לנו "קידרה" שזה מן מאכל אורז עם חתיכות כבש שייחודו בבישולו, מכניסים לכד חרס, אורז, מוסיפים בשר כבש, ושוב אורז, מרפדים שוב בשר כבש וכך הלאה עד למילוי הכד עד צוארו ואז אוטמים בחימר מניחים על גחלים חצי כבויות למשך כמה שעות, שוברים את כד החרס מגישים את תכולתו המהבילה והשאר נתון לדימיונכם… אכלנו שתינו ->שתו ואני בכל כוחי מנסה לשמור על עירנות וגבולות בשתייה… מ´ הייתה כבר חצי שתוייה ועיניה של ז´ הסגירו את מצבה, ע´ ניראה בסדר אם כי התנהגותו המשוחררת ושרשרת הסיגריות שעישן לא בישרה טוב, ק הרופא שיניים ניראה לי פיכח לחלוטין אם כי בעניי לפחות כל השתפכותו והידחקותו לכיוונה של הבכירה ניראו לי רק כהצגה כדי לחפות על רצונו במגע הגופני והצדקה למעשיו… הארוחה הסתיימה הכלים הורדו מן השולחן כהרף עיין התרווחנו לנו בחצי הסבה מ´ נשפכה עליי, ונ´ משמאלי מנסה להתחבר אליי, סיפר מעט על עצמו , בוגר ממני בשנתיים, יתחיל ללמוד בעוד מספר חודשים באונב´ בלונדון, מאד אוהב יהודים וחברתם… סיפר לי באריכות בפרוטרוט על חייו ושעמומו הרב מן הסביבה בה חי, סיפר על פרקים שחייו שבילה בת"א ואף התפאר בשתי חברות יהודיות עימם בילה פרקי זמן שונים, ביכה על מר גורלם של בני עמו ועל השגיאות ההיסטוריות שנעשו וממשיכות להיעשות יומיום על ידי ההנהגה הדמגוגית של עמו ועל השגיאות שנעשות בשנים האחרונות על ידי ההנהגה הישראלית שאינה קוראת נכון לפי דעתו את הלכי הרוח וההתפתחויות מתחת לפני השטח…. שיחתי עם נ´ נעמה לי מאד ולא רק על רקע העובדה שההתפתחויות סביב ממש לא נעמו לי, ק רופא השניים החל במעשה קונדס ובדיחות, שכמעט כולם התגלגלו מהן מצחוק, לא יודע למה הכל ניראה לי לפתע כה מעושה ולעוס, ואני לא יודע למה ניראה לי שכל פעם שקבוצה זו נפגשת אותן בדיחות מסופרות ואותם צחוקים מתגלגלים. נ´ המשיך לפטפט עימי וסימן לא, אחותו שתקרב אלינו, א´ קרב המעט, פנים ע עדינות משורטטות, חיוך ביישני משהו, מסתתר…אם כי אותו אף ענק כמו לאביא ולאחיה ולאחותה, עניים בהירות כשל אביה עגלגלה קמעא… פנים חפות מכל איפור להבדיל מאחותה שניראתה כליצן עם כל האיפור הכבד, שמלה לבנה פשוטה ומאופקת, ח´ ורעייתו קמו והתנצלו עברו אחד אחד ובירכו אותנו בלילה טוב וביקשו ממש התחננו שלא נלך, ושזה לא נורא שהם פורשים בגילם יש להבינם, עשינו תנועה של גם אנו הולכים והם ממש הפצירו כמעט התחננו שלא. ההורים פרשו להם עלו על יצועם זה מכבר, הטונים ירדו קמעא, קפה שחור מהביל עם מגש ענק של כנאפה הוגש , שתי האחיות פרשו להם לכמה דקות ושבו לבושות בג´אלאביות, זו של הבכירה כולה פסי זהב על רקע בד עדין ושקוף למחצה, עם צעיף תואם שמוט בשובבות על ראשה, הדמיון שלי עבד שעות נוספות עת עמדה מול המנורה ושקיפות ביגדה ניכרה שבעתיים… הקונוטציה הראשונה שעלתה בראשי עת ראיתיה היתה עיברית מקראית דוקא,
תוך ביתו של ח. היה ניגוד גמור לחצר המוזנחת וחדר המדרגות המכוער, פאר והדר מנקרי עניים היו בכל.... שולחן עץ ענק, כיסאות עץ מרופדי משי אמיתי, אהילים מדהימים ומכל מקום ראיתי את מבטה וחיוכה של אי.... ישבתי התבוננתי, הייתי בהלם איזה ניגודים איזה פערים פשוט לא יאומן, את ע´ הושיבו ליד בעל הבית במקום הראוי לאיש מכובד, אותנו פיזרו בין הנוכחים, ח´ ניגש אליי והושיט ידו לנשק…. קפאתי לרגע ע´ הביט עליי והמבט בעיניו אמר …כן. מסרתי את הרובה לח´ , נטלו ליידיו שתי דריכות [שיקשוק] שיחרור נקירה…נצירה והניחו בפינת החדר. מזל התיישבה ליידי משמאלי היה נ´ בנו של ח´, לידו ישבה אחותו הגדולה שבעלה מטייל בשווקי העולם הערבי לרגל עסקיו… לידה ישב פ´ רופא שיניים ממחנה פליטים ליד עיר אחרת שכבר במבטיי הראשונים נידמה היה לי כי רודף שמלות מושבע הוא וכי חוט מקשר בינו לבין האחות הבכירה. מה אומר ומה אספר , אלף לילה ולילה…. התיישבנו התחיל במין סמול- טוק מיוחד, זה החל ב"תימחור " של הבנות שהיו איתנו כמה הן שוות בגמלים וחמורים, מזל שהיתה רזה ואף רזה מאד הוערכה פחות מזהבה המלאה / שמנה. משם עבר לכל מיני רכילויות … ולבסוף תוך כדי שיחה קילפו ח´ ואישתו ר´ מלפפונים והגישו לנו, הפרידו ענבים מובחרים מן האשכול והגישו לנו, תחילה לא אהבתי זאת וחשתי מאד שלא בנוח מן השירות והטיפול המיוחדים , אך בהמשך עם התרגלותי הבנתי שזוהי חלק ממסורת אירוח ולאו דוקא התרפסות.סבב מלפפונים קלופים, סברס קלוף, ומיני פירות אחרים שדאגו לטפל בהם מול עינינו בטרם הוגשו לידינו או לפינו, ח´ קם מן השולחן, הזיז מדף חצי סמוי בקיר ולעיניי ניגלה סליק/בר משקאות חריפים… הכוסות מולאו כהרף עין בויסקי לגברים ליקר לנשים והיידה לשתות חייבים לשתות, האוירה התחממה התלהטה, ראיתי איך אט אט המחיצות נופלות, אמרתי לעצמי , יהיה אשר יהיה, אני נשאר שפוי, אני נשאר בהכרה, אני אשאר עירני…. לאחר מיני פינוקים ומתיקות ניגשנו לצידו השני של הגג, מיזרונים/מצעים רכים היו מסביב הושבנו עלהם ראיתי כבר את רופא השיניים המתרפס חצי שתוי שעון במקצת על האחות הבכירה הבהירה והשמנה… שדיה חצי מתפרצים מבין שמלתה המאיימת להתפקע , כל אימת שנעה או צחקה, והיא צחקה , צחקה כל הלילה. ישבנו סביב בחצי גורן, קרובים יותר , הדוקים ומכונסים יותר איש עם רעהו/רעותו וח´ ורעייתו ר´ מסביבנו לשרתנו, הגישו לנו "קידרה" שזה מן מאכל אורז עם חתיכות כבש שייחודו בבישולו, מכניסים לכד חרס, אורז, מוסיפים בשר כבש, ושוב אורז, מרפדים שוב בשר כבש וכך הלאה עד למילוי הכד עד צוארו ואז אוטמים בחימר מניחים על גחלים חצי כבויות למשך כמה שעות, שוברים את כד החרס מגישים את תכולתו המהבילה והשאר נתון לדימיונכם… אכלנו שתינו ->שתו ואני בכל כוחי מנסה לשמור על עירנות וגבולות בשתייה… מ´ הייתה כבר חצי שתוייה ועיניה של ז´ הסגירו את מצבה, ע´ ניראה בסדר אם כי התנהגותו המשוחררת ושרשרת הסיגריות שעישן לא בישרה טוב, ק הרופא שיניים ניראה לי פיכח לחלוטין אם כי בעניי לפחות כל השתפכותו והידחקותו לכיוונה של הבכירה ניראו לי רק כהצגה כדי לחפות על רצונו במגע הגופני והצדקה למעשיו… הארוחה הסתיימה הכלים הורדו מן השולחן כהרף עיין התרווחנו לנו בחצי הסבה מ´ נשפכה עליי, ונ´ משמאלי מנסה להתחבר אליי, סיפר מעט על עצמו , בוגר ממני בשנתיים, יתחיל ללמוד בעוד מספר חודשים באונב´ בלונדון, מאד אוהב יהודים וחברתם… סיפר לי באריכות בפרוטרוט על חייו ושעמומו הרב מן הסביבה בה חי, סיפר על פרקים שחייו שבילה בת"א ואף התפאר בשתי חברות יהודיות עימם בילה פרקי זמן שונים, ביכה על מר גורלם של בני עמו ועל השגיאות ההיסטוריות שנעשו וממשיכות להיעשות יומיום על ידי ההנהגה הדמגוגית של עמו ועל השגיאות שנעשות בשנים האחרונות על ידי ההנהגה הישראלית שאינה קוראת נכון לפי דעתו את הלכי הרוח וההתפתחויות מתחת לפני השטח…. שיחתי עם נ´ נעמה לי מאד ולא רק על רקע העובדה שההתפתחויות סביב ממש לא נעמו לי, ק רופא השניים החל במעשה קונדס ובדיחות, שכמעט כולם התגלגלו מהן מצחוק, לא יודע למה הכל ניראה לי לפתע כה מעושה ולעוס, ואני לא יודע למה ניראה לי שכל פעם שקבוצה זו נפגשת אותן בדיחות מסופרות ואותם צחוקים מתגלגלים. נ´ המשיך לפטפט עימי וסימן לא, אחותו שתקרב אלינו, א´ קרב המעט, פנים ע עדינות משורטטות, חיוך ביישני משהו, מסתתר…אם כי אותו אף ענק כמו לאביא ולאחיה ולאחותה, עניים בהירות כשל אביה עגלגלה קמעא… פנים חפות מכל איפור להבדיל מאחותה שניראתה כליצן עם כל האיפור הכבד, שמלה לבנה פשוטה ומאופקת, ח´ ורעייתו קמו והתנצלו עברו אחד אחד ובירכו אותנו בלילה טוב וביקשו ממש התחננו שלא נלך, ושזה לא נורא שהם פורשים בגילם יש להבינם, עשינו תנועה של גם אנו הולכים והם ממש הפצירו כמעט התחננו שלא. ההורים פרשו להם עלו על יצועם זה מכבר, הטונים ירדו קמעא, קפה שחור מהביל עם מגש ענק של כנאפה הוגש , שתי האחיות פרשו להם לכמה דקות ושבו לבושות בג´אלאביות, זו של הבכירה כולה פסי זהב על רקע בד עדין ושקוף למחצה, עם צעיף תואם שמוט בשובבות על ראשה, הדמיון שלי עבד שעות נוספות עת עמדה מול המנורה ושקיפות ביגדה ניכרה שבעתיים… הקונוטציה הראשונה שעלתה בראשי עת ראיתיה היתה עיברית מקראית דוקא,