אריה_בעל*גוף
New member
חאן יונס.... לונדון [א´]
יולי 1981 מטפס במדרגות, בניין צר וארוך דו קומתי. פוסע מאחרי השליש האוגדתי, שם לב לשילטי הרסרים, המחנה הוא ביתך שמור על... ועוד כהנה וכהנה דברי חוכמה... מגיע לשלט כתוב אדום עם רקע ירקרק צהוב: "לשכת המפקד" תמתין לי כאן, המתנתי, המתנתי, המתנתי. לאחר כרבע שעה יצא הקצין ואמר , שמתקיימת ישיבה חשובה וקליטתי תידחה בכשעה, ושעליי להמתין ,,,,המתנתי חצי שעה שעה שעה וחצי, בנתיים יצאה מן הלשכה חיילת נאה ושמנמנה הציגה עצמה : "רונית" הציעה לי לשתות, והחלה מפטפטת עימי על דא והא סיפרה על המחנה, ובעיקר על משפחתה עליה עליה ועליה.... הבנתי שגם היא די חדשה די בודדה ודי... הציעה לעשות איתי סיור במחנה, אל תדאג ממילא זה יימשך זמן רב. הצטרפתי אליה, תחילה פסענו לחדרה, שמתי לב לשלט : "מגורי חיילות מחוץ לתחום, בפקודה! המממ... עד כאן אסור לי יותר, בא אל תהיה תמים משכה אותי בידי אחריה, עכשיו זו שעת המשרד של כולם וממילא אף אחד לא מקפיד.... הלכתי אחריה, לא שיחררה את ידי. חלפנו על פני פרוזדור ארוך ופתוח, שמתי לב לניקיון ועד כמה המקום מטופח, שלפה צרור מפתחות, הכניסה אחד לחור המנעול, פתחה ת´דלת משכה אותי אחריה לחדר מטופח להפליא, וילונות שתי מיטות ארונות עץ... הכל יפה ונעים, ביתי כזה, שטיח אתני דקיק על הרצפה העשויה אריחים ערבים מעוטרים בסילסולי צהוב חרדלי וכתום. רק אלבש משהו נוח, ונלך לסייר בבסיס, אראה לך את המקום, ואעזור לך לחתום על ציוד מינימלי באפסניה... עוד לפני שהספקתי לענות חצאיתה נשרה על הריצפה חושפת זוג רגליים "בריאות" לבנות בוהקות, שיחררה עצמה מן היירכית החונקת כדבריה וחצתה את החדר תוך שהיא חולפת על פניי ומתחככת בי כדרך אגב... הייתי המום... לא האמנתי שזה קורה לי. מה הגובה שלך פלטה באופן טיבעי ביותר? הממממ גבוה אני מתה על בחורים גבוהים.... לבשה ברמודה, פשטה חזייתה זוג עופרים השתפכו בוהקים בלובנם עם שני כפתורים ורודים לבשה טריקו ארוך עם שרוולים וצוארון פרומים, שמה על עצמה סנדלי צפרדע ו....הופ יורדים. לקחה אותי לכל הפינות בבסיס, שדמה בעיניי למחנה אנגלי בהודו מן הסרטים, שלשה מבני דודינו יושבים תחת העץ ואוכלים הסבירה שהם עובדי רס"ר ... פרגולות עץ חשופות, פרגולות עץ מכוסות גפנים ופרגולות עץ מכוסות ורדים ערבים ענקיים שכיסו את רובם. למען האמת זה לא ניראה לי מחנה צבאי. הכל היה כחלום. *** שלשה חודשים אחרי. היידה ... עלה תביא ת´נשק, עלה על הג´יפ זזים. לאן? שאלתי את עפ... הקצין שלי הדרוזי, אנו הולכים לבקר את ח.... מה? איפה? בוא אתה תיראה... הייתי מופתע, הודו ??? אמרתי??? לבקר בביתו של מקומי? לבוא על אזרחי או מדים??? מדים בטח מדים השיב ע. ח. היה משת"פ כולם ידעו זאת, הסתובב עם אקדח, אך מכאן ועד לבקר בביתו .... רצתי לחדר התגלחתי, התרחצתי התלבשתי, לקחתי את הנשק וירדתי למשרד, מזל וזהבה הפקידות המתינו שם , עישנו ושתו קפה עם ע, למזוג לך ? שאלה מזל, שתמיד חשבה על אחרים ידעה לתת ולפנק, כן תודה. ישבתי ליד ע. סיגריה? לא תודה, אתה יודע שאני לא מעשן, עזוב שטויות... ואללה זה לא מעשן לא בחורות מה יהיה איתך? ואני סמוק כולי.... כן אני מכיר ת´עקרונות שלך לא מתעסק עם חיילות מהבסיס... טוב מילא, נחזור מח. ונדבר על זה. אצלי אתה תלמד להנות ולא רק לעבוד.... עלינו על הג,יפ יצאנו לביתו של ח. ח. פתח את שער הברזל ניכנסנו לחצר ענקית במרכז העיר, מוזנחת ומכוערת ח. נעל אחרינו את השער, החנינו את הג´יפ ירדנו ממנו, ח. התקרב אלינו לחץ ידינו בברכת אהלן וסהלן לכל אחד תוך לחיצת יד והנחת ידו על ליבו, צעדנו אחריו, לפתתי את הנשק בחוזקה, צעדתי אחריו ועוד לפני שניכנסתי לפתח הבית הפניתי מבטי לאחור לעבר הג´יפ, שני גברתנים עבה כרס נצמדו לג´יפ. צעדנו בגרם מדרגות עד לדלת מתכת כחולה, ח. פתח אותה , הופתעתי אולם ענק נגלה, היו שם שולחן גדול ערוך, שלשה גברים ושלש נשים. התקרבנו לשלחן, ח. הציג אותנו, הדה קפטין[ק בקמץ] ע. כולם לחצו ידו, הדי מז´ל, שוב לחיצות ידיים, הדי, זהבה. הדה ד... הדה מוחתראם לא יידכן ולא ישראב ולא נשואן.... לכל צחוקם המתגלגל של הנוכחים [ זה סרן ע. וזאת מזל וזאת זהבה וזה ד... שלא מעשן ולא שותה ולא מתעסק עם נשים] הרגשתי שפניי מאדימים אך יותר משנבוכתי הבנתי שאולי זו התדמית שבניתי לי מאז הגיעי למחנה זה לחצתי ידי הגברים והנשים, שבחנתי בזוית עיני אך בתשומת לב רבה, אישה מבוגרת יותר אך מטופחת מאד, אישתו ר. ביתו כבת שלושים נשואה לאיש עסקים, המסתובב לרגל עשקיו בנסיכויות המפרץ בנו נ. ובתו אי... שהיה נידמה לי שניצוץ מחבר בנינו מהלחיצה הראשונה.... תוך ביתו של ח. היה ניגוד גמור לחצר המוזנחת וחדר המדרגות המכוער, פאר והדר מנקרי עניים היו בכל.... שולחן עץ ענק, כיסאות עץ מרופדי משי אמיתי, אהילים מדהימים ומכל מקום ראיתי את מבטה וחיוכה של אי.... * * * * * המשך יבוא.
יולי 1981 מטפס במדרגות, בניין צר וארוך דו קומתי. פוסע מאחרי השליש האוגדתי, שם לב לשילטי הרסרים, המחנה הוא ביתך שמור על... ועוד כהנה וכהנה דברי חוכמה... מגיע לשלט כתוב אדום עם רקע ירקרק צהוב: "לשכת המפקד" תמתין לי כאן, המתנתי, המתנתי, המתנתי. לאחר כרבע שעה יצא הקצין ואמר , שמתקיימת ישיבה חשובה וקליטתי תידחה בכשעה, ושעליי להמתין ,,,,המתנתי חצי שעה שעה שעה וחצי, בנתיים יצאה מן הלשכה חיילת נאה ושמנמנה הציגה עצמה : "רונית" הציעה לי לשתות, והחלה מפטפטת עימי על דא והא סיפרה על המחנה, ובעיקר על משפחתה עליה עליה ועליה.... הבנתי שגם היא די חדשה די בודדה ודי... הציעה לעשות איתי סיור במחנה, אל תדאג ממילא זה יימשך זמן רב. הצטרפתי אליה, תחילה פסענו לחדרה, שמתי לב לשלט : "מגורי חיילות מחוץ לתחום, בפקודה! המממ... עד כאן אסור לי יותר, בא אל תהיה תמים משכה אותי בידי אחריה, עכשיו זו שעת המשרד של כולם וממילא אף אחד לא מקפיד.... הלכתי אחריה, לא שיחררה את ידי. חלפנו על פני פרוזדור ארוך ופתוח, שמתי לב לניקיון ועד כמה המקום מטופח, שלפה צרור מפתחות, הכניסה אחד לחור המנעול, פתחה ת´דלת משכה אותי אחריה לחדר מטופח להפליא, וילונות שתי מיטות ארונות עץ... הכל יפה ונעים, ביתי כזה, שטיח אתני דקיק על הרצפה העשויה אריחים ערבים מעוטרים בסילסולי צהוב חרדלי וכתום. רק אלבש משהו נוח, ונלך לסייר בבסיס, אראה לך את המקום, ואעזור לך לחתום על ציוד מינימלי באפסניה... עוד לפני שהספקתי לענות חצאיתה נשרה על הריצפה חושפת זוג רגליים "בריאות" לבנות בוהקות, שיחררה עצמה מן היירכית החונקת כדבריה וחצתה את החדר תוך שהיא חולפת על פניי ומתחככת בי כדרך אגב... הייתי המום... לא האמנתי שזה קורה לי. מה הגובה שלך פלטה באופן טיבעי ביותר? הממממ גבוה אני מתה על בחורים גבוהים.... לבשה ברמודה, פשטה חזייתה זוג עופרים השתפכו בוהקים בלובנם עם שני כפתורים ורודים לבשה טריקו ארוך עם שרוולים וצוארון פרומים, שמה על עצמה סנדלי צפרדע ו....הופ יורדים. לקחה אותי לכל הפינות בבסיס, שדמה בעיניי למחנה אנגלי בהודו מן הסרטים, שלשה מבני דודינו יושבים תחת העץ ואוכלים הסבירה שהם עובדי רס"ר ... פרגולות עץ חשופות, פרגולות עץ מכוסות גפנים ופרגולות עץ מכוסות ורדים ערבים ענקיים שכיסו את רובם. למען האמת זה לא ניראה לי מחנה צבאי. הכל היה כחלום. *** שלשה חודשים אחרי. היידה ... עלה תביא ת´נשק, עלה על הג´יפ זזים. לאן? שאלתי את עפ... הקצין שלי הדרוזי, אנו הולכים לבקר את ח.... מה? איפה? בוא אתה תיראה... הייתי מופתע, הודו ??? אמרתי??? לבקר בביתו של מקומי? לבוא על אזרחי או מדים??? מדים בטח מדים השיב ע. ח. היה משת"פ כולם ידעו זאת, הסתובב עם אקדח, אך מכאן ועד לבקר בביתו .... רצתי לחדר התגלחתי, התרחצתי התלבשתי, לקחתי את הנשק וירדתי למשרד, מזל וזהבה הפקידות המתינו שם , עישנו ושתו קפה עם ע, למזוג לך ? שאלה מזל, שתמיד חשבה על אחרים ידעה לתת ולפנק, כן תודה. ישבתי ליד ע. סיגריה? לא תודה, אתה יודע שאני לא מעשן, עזוב שטויות... ואללה זה לא מעשן לא בחורות מה יהיה איתך? ואני סמוק כולי.... כן אני מכיר ת´עקרונות שלך לא מתעסק עם חיילות מהבסיס... טוב מילא, נחזור מח. ונדבר על זה. אצלי אתה תלמד להנות ולא רק לעבוד.... עלינו על הג,יפ יצאנו לביתו של ח. ח. פתח את שער הברזל ניכנסנו לחצר ענקית במרכז העיר, מוזנחת ומכוערת ח. נעל אחרינו את השער, החנינו את הג´יפ ירדנו ממנו, ח. התקרב אלינו לחץ ידינו בברכת אהלן וסהלן לכל אחד תוך לחיצת יד והנחת ידו על ליבו, צעדנו אחריו, לפתתי את הנשק בחוזקה, צעדתי אחריו ועוד לפני שניכנסתי לפתח הבית הפניתי מבטי לאחור לעבר הג´יפ, שני גברתנים עבה כרס נצמדו לג´יפ. צעדנו בגרם מדרגות עד לדלת מתכת כחולה, ח. פתח אותה , הופתעתי אולם ענק נגלה, היו שם שולחן גדול ערוך, שלשה גברים ושלש נשים. התקרבנו לשלחן, ח. הציג אותנו, הדה קפטין[ק בקמץ] ע. כולם לחצו ידו, הדי מז´ל, שוב לחיצות ידיים, הדי, זהבה. הדה ד... הדה מוחתראם לא יידכן ולא ישראב ולא נשואן.... לכל צחוקם המתגלגל של הנוכחים [ זה סרן ע. וזאת מזל וזאת זהבה וזה ד... שלא מעשן ולא שותה ולא מתעסק עם נשים] הרגשתי שפניי מאדימים אך יותר משנבוכתי הבנתי שאולי זו התדמית שבניתי לי מאז הגיעי למחנה זה לחצתי ידי הגברים והנשים, שבחנתי בזוית עיני אך בתשומת לב רבה, אישה מבוגרת יותר אך מטופחת מאד, אישתו ר. ביתו כבת שלושים נשואה לאיש עסקים, המסתובב לרגל עשקיו בנסיכויות המפרץ בנו נ. ובתו אי... שהיה נידמה לי שניצוץ מחבר בנינו מהלחיצה הראשונה.... תוך ביתו של ח. היה ניגוד גמור לחצר המוזנחת וחדר המדרגות המכוער, פאר והדר מנקרי עניים היו בכל.... שולחן עץ ענק, כיסאות עץ מרופדי משי אמיתי, אהילים מדהימים ומכל מקום ראיתי את מבטה וחיוכה של אי.... * * * * * המשך יבוא.
