זרע פיתויי חדר לליבך !!

[ארבל מהכרמל]

זרע פיתויי חדר לליבך !!

זרע פיתויי בך נזרע וקול החרטה והמצפון לא נשמע, במשחקים אסורים בחרנו לאחר שממין נישואינו התאכזבנו. כל אחד מאיתנו הצהיר הצהרה, כל אחד מעולם אחר בא. את ביקשת סקס טהור, אמרתי:``לא מכיר חיה כזאת`` שיחקת אותה מתירנית ואני,מה זה ,כזה רגיש. טרחת לומר:``אני קופצנית``, מין אישה כזאת חופשית המשיבה לעצמה שנים אבודות של שנות נאמנות ללא פשרות. הזהרת אותי מרגש כמו מאש, ביקשת רק חשק לממש. ואני כזה מין רומנטיקן, גם אם חרמן לא קטן, צחקתי בקול לזאת הצהרתך, ידעתי שאל ליבך אזדחל, את מוחך אבלבל ובתוך נישמתך אתנחל. עוד בטרם מעשה,לפני שניפגש, סם הרגש שטיפטפתי החל בך להיספן. מילים יפות לחשת, בהצהרתך שלך פקפקת, ליין,נרות,וקטורת דאגת שלא יחסרו במפגש- כל הסממנים הרומנטיים הובילו כל מעשי ידייך: התכליתיות ירדה לטמיון והרומנטיקה נישאה בגאון. והנה לאחר לילה מלא סערות אפוף רייחות ותחושות, את,המתירנית,מלאת תקוות ומילותייך מתארות הציפיות לעוד ימים רבים וקסומים ליד חוף הים בחולות זהובים, ומחשבות טובות אלה,אישה! מן הרגש בלבד,ואומר בלי בושה: `סקס ,עם כל הכבוד, תמיד יבוא (אצלי)רק בעקבות...`