זריחתה של השקיעה...
השמש שקעה כבר מזמן, כיבתה את השמיים הכחולים, מאוד אוהבת את השקיעה, אולם בסופה נותרת שתיקה של התלהמות, ומחשבות מתוקות-נוגות לסירוגין. החושך יורד אל העולם והשקט... השמיים שחורים עכשיו, אבל אני כבר מתחילה לראות את הזריחה ומתחילה לשחות בצבעים שהיא מטילה על ההרים... תמיד אהבתי לחזות בזריחה, גם בעיניי דימיוני; לראות איך שהאור עולה לאט לאט על האדמה ומעיר אותה ואת כל יושביה. לשמוע את הקולות המתעוררים לתחייה - ובעיקר אוהבת את ציוץ הציפורים. להתחמם לאט לאט מהאור העולה, להתעורר ממש מחדש. עכשיו, השמיים כבר שחורים והנה אני מתחילה להתעורר. אני מתעוררת למראה הזריחה הפנימית שלי, לאחר תקופה של שקיעה, ומרגישה איך הקולות של הזריחה עולים בתוכי שוב, ומצמיחים את כל הדברים ששקעו בי ודעכו... מתעוררת לצלילי הזריחה, ומרגישה צורך לשתף אתכם בזה, כצד אשר עזר לי לסובב את כדור הארץ בשבילי וגרם לי שוב, לראות את הזריחה... תודה שהייתם כאן כדי לקרוא את היגון, הכאב והעצבות ששרו בחיי לאחרונה, ותודה גדולה יותר על התגובות שלכם, ועל כך שהדלקתם את הגפרור הקטן שכבה...
השמש שקעה כבר מזמן, כיבתה את השמיים הכחולים, מאוד אוהבת את השקיעה, אולם בסופה נותרת שתיקה של התלהמות, ומחשבות מתוקות-נוגות לסירוגין. החושך יורד אל העולם והשקט... השמיים שחורים עכשיו, אבל אני כבר מתחילה לראות את הזריחה ומתחילה לשחות בצבעים שהיא מטילה על ההרים... תמיד אהבתי לחזות בזריחה, גם בעיניי דימיוני; לראות איך שהאור עולה לאט לאט על האדמה ומעיר אותה ואת כל יושביה. לשמוע את הקולות המתעוררים לתחייה - ובעיקר אוהבת את ציוץ הציפורים. להתחמם לאט לאט מהאור העולה, להתעורר ממש מחדש. עכשיו, השמיים כבר שחורים והנה אני מתחילה להתעורר. אני מתעוררת למראה הזריחה הפנימית שלי, לאחר תקופה של שקיעה, ומרגישה איך הקולות של הזריחה עולים בתוכי שוב, ומצמיחים את כל הדברים ששקעו בי ודעכו... מתעוררת לצלילי הזריחה, ומרגישה צורך לשתף אתכם בזה, כצד אשר עזר לי לסובב את כדור הארץ בשבילי וגרם לי שוב, לראות את הזריחה... תודה שהייתם כאן כדי לקרוא את היגון, הכאב והעצבות ששרו בחיי לאחרונה, ותודה גדולה יותר על התגובות שלכם, ועל כך שהדלקתם את הגפרור הקטן שכבה...