שרי סילבר
Active member
זרח ברנט 28 ../images/Emo10.gif יצא כך שהיה עלי להזדמן היום למלון דיויד אינטרקונטיננטל בתל-אביב, הסמוך לים. תל-אביב היתה אפופה באובך סמיך ביותר, שעל-יד הים הסתבר כסופת-חול נוראית, שאפילו משקפי-שמש לא הועילו. אבל אני, ברוב שגעוני, החלטתי לי שאם חברתי הטובה מירושלים מגיעה היום לתל-אביב, הגיע הזמן לקחת אותה לשיטוט בנווה-צדק ולחפש את רח' זרח ברנט מס' 28. סיפרתי כאן לא מזמן, שבמפקד משנת תרפ"ד, בו עיינתי בארכיון תל-אביב, גיליתי בשכונת נווה שלום יפו את שלמה וויקטוריה קורדובה. שלמה היה אחיה של הסבתא רבתא שלי, ויקטוריה היתה אחות סבתי (נישואי דוד ואחיינית). תוך כדי פילוס הדרך כנגד הרוח והחול עברנו לנו ברחובות הקטנים ובסמטאות, מתמוגגות מהארכיטקטורה המיוחדת ומצרות על מצב מרבית הבתים בשכונה. ההליכה נוצלה להסבר אודות שמות הרחובות. וכך זכתה חברתי לקבל סיור מודרך אודות הקמת השכונות נווה צדק ונווה שלום, פרטים אודות אהרון שלוש, חיים שמרלינג, יחיאלי, דר' מנחם שטיין, ועוד כהנה וכהנה (לא שכחתי את חיים בקר מיודענו, ארנון! ../images/Emo8.gif) כשנכנסנו אל רח' ברנט מאחת הסימטאות, עמדנו לצידו של בית מס' 11. המספרים על מרבית הבתים היו ברורים, לבן על כחול, שלטים שהוצבו ע"י העיריה. כך הגענו לבית מס' 26, ואח"כ לבית מס' 32. חזרנו והתבוננו בעצב על בית מס' 30, החרב ברובו. באמצע, בין בית מס' 26 ובית מס' 30 אמור להיות בית 28, אבל במקום זה מצאנו...מגרש חנייה ../images/Emo7.gif המשכנו למרכז סוזן דלל, שחלק ממנו הוא בית-הספר כי"ח (אליאנס), וחלקנו כבוד לאבי, צבי, שהיה מנהלו האחרון של בית-הספר, לסבי וסבתי, שרה (לבית ברד"ש) ואברהם זילברשטיין, שניהלו את בית-הספר בין השנים 1923-1925 ואח"כ בין השנים 1945-1950, לאחותה של סבתא, אדל לבית ברד"ש, ובעלה, מוריס לרדו, שניהלו את בית-הספר באמצע שנות ה-30, לסבתא שרה אשר, ולסבא יוסף פנחס, שהיו מורים בבית-הספר בשנות ה-20, הכירו בבית-הספר ואף התחתנו בחצר בית-הספר. זמן רב לא שוטטתי בנווה צדק לשם השיטוט, ואני מודה שהיום היה הסיור כל כך מרגש עבורי, שאפילו חברתי נדבקה בהתלהבות והתרגשה מכך ש-"הבתים החלו לדבר" וההסטוריה היתה לפתע כל כך מוחשית, עם שמות ופרטים. ורק כשיצאנו לנו מהשכונה וצעדנו לנו למדרחוב נחלת-בנימין (שם קינחנו בקפה ועוגה), נזכרתי לרגע, שמספר אנשים אמרו לי, שקשה לאתר את הבתים המקוריים, גם כשהם עומדים על תילם, משום שהעיריה מספרה את הבתים לא בהכרח ע"פ המספורים המקוריים. בתל-אביב ממספרת העיריה את הבתים מדרום לצפון וממערב למזרח. כשעומדים בתחילת הרחוב (מס' 1,2) המספרים האי זוגיים בצד שמאל, הזוגיים בצד ימין. ופתאום נזכרתי: כשנכנסנו לרחוב זרח ברנט, חלפנו ע"פ בית מס' 11, ובית אחד או שניים אחריו, נתקלנו בתופעה מוזרה, שלא נתנו עליה את הדעת: הדיירים תלו על דלת ביתם את המספר 30. אז אולי אולי יש תקווה שבית מס' 28המקורי בכל זאת עומד על תילו. אנסה לשוב לשם, ולמצוא תושבים ותיקים. וכשאגיד שאני הבת של המנהל סילבר, הם יהפכו את השכונה בשבילי, כי אין דבר שתלמידיו של אבא והוריהם לא יעשו למענו. ובינתיים: נווה שלום זה סיפור מסובך, אך החלק הדרומי שלה "נבלע" בתחומי נווה צדק. האם ניתן למצוא איזו מפה ישנה של נווה צדק, המכילה את שמות הרחובות ומספרי הבתים? אשמח לכל רעיון איך אפשר לנסות את בית מס' 28 המקורי ברחוב זרח ברנט.
