זרות ריגשית..
עיניים אדומות, בעיקר מעייפות.. יצאתי לבלות אמש... עד לשעה מאוחרת.. נעתרת לבקשתו של גיא, שהפציר בי פעם אחר פעם לפגוש אותו... (ביננו, לא שזה מקדם את מטרותיו..) אבל ניפגשנו... מצאתי עצמי ישובה בבאר על כיסא גבוה מידי.. באווירה המונית מידי עם עשן סמיך מידי.. וצחנת זיעה חריפה מידי ומוסיקה רועשת מידי... מנסה לחייך ולהנהן בראשי למישמע קורותיו הארוכים אין קץ של עלם חמודות שעורר בי עיניין כ...קליפת השום לערך.. לא, הוא לא אשם... בארי אשם.. אשמה אני.. אשמה התקופה המוזרה בחיי.. אשם שיקול הדעת הלוקה בחסר לעיתים.. אשמות הבחירות שלי... אשמים מזגי הרוח שלי החדים שתוקפים אותי בימים אלה... אבל גיא? גיא לא אשם.. אני מרחפת... חיה לא חיה... מבצעת את תפקידי במשרד - אבל לא עובדת ממלאת אחר מטלות המרצה באונ` - אבל לא לומדת יוצאת לבלות עם חבריי - אך לא נהנית מזמינים אותי לרקוד - אך אינני נענית כשמדברים אני מהנהנת - אך אינני קשובה כשמחבקים אותי - אני מחבקת אך איני משיבה אהבה כשמנשקים אותי בלהט - אני מנשקת ללא כל תאבה כשמחמיאים לי - אני מודה, ללא כל גאווה כשמבקשים - אני נותנת ללא חדוות הנתינה כשמביעים כלפיי רגשות - אני מחייכת ולא מאמינה... מה עשית לי...? איך הצלחת לגזול ממני?? את הרצון... לעבוד בחיוניות ולא - למלא אחר הוראות ללמוד ולא - לבצע את המוטל עליי להבין באמת ולא - להנהן בראשי לרקוד ולא - לדדות ברגליי להקשיב בעיניין ולא - לשמוע לרצות באמת ולא - להסכים בהכנעה לכתוב בחדווה ולא - מכאב לעשות וליזום ולא - להיגרר בשכנועים לחייך מבפנים ולא - למתוח שפתיי בצביעות לצחוק מאושר ולא - בציניות להאמין באמונה שלמה - ולא כשהספק ניטע בי.. להרגיש בעוצמה ולא - רק כאב להתאהב באמת ולא - להיות נכה...נכה ריגשית אני... אני שהבנתי מעבר לכל הבנה שנתתי מעבר לכל נתינה שרציתי מעל לכוחו של רצון שעבדתי מהר ממחוגו של שעון אני... שאהבתי כפי שאיש לא אהב שנישארתי כשאחרון החברים עזב שחיבקתי עד שהכח אזל שהשתתקתי כשלפתע נעשתה זר ... ובכן... זהו, זה תוצר הלוואי של מה שקראתי לו פעם "לאהוב אותך" אבל זו אך תקופה והיא רעה והיא קצרה והיא ברת חלוף אמחא אותה מעליי והיא תחלוף ואתה, עתה אני רוצה שתזכור... אתה הוא האיש שבלכתו הלך עימו האור.. אך מאחר ובחרת ללכת.. בבקשה... בבקשה... א ל ת ח ז ו ר.
עיניים אדומות, בעיקר מעייפות.. יצאתי לבלות אמש... עד לשעה מאוחרת.. נעתרת לבקשתו של גיא, שהפציר בי פעם אחר פעם לפגוש אותו... (ביננו, לא שזה מקדם את מטרותיו..) אבל ניפגשנו... מצאתי עצמי ישובה בבאר על כיסא גבוה מידי.. באווירה המונית מידי עם עשן סמיך מידי.. וצחנת זיעה חריפה מידי ומוסיקה רועשת מידי... מנסה לחייך ולהנהן בראשי למישמע קורותיו הארוכים אין קץ של עלם חמודות שעורר בי עיניין כ...קליפת השום לערך.. לא, הוא לא אשם... בארי אשם.. אשמה אני.. אשמה התקופה המוזרה בחיי.. אשם שיקול הדעת הלוקה בחסר לעיתים.. אשמות הבחירות שלי... אשמים מזגי הרוח שלי החדים שתוקפים אותי בימים אלה... אבל גיא? גיא לא אשם.. אני מרחפת... חיה לא חיה... מבצעת את תפקידי במשרד - אבל לא עובדת ממלאת אחר מטלות המרצה באונ` - אבל לא לומדת יוצאת לבלות עם חבריי - אך לא נהנית מזמינים אותי לרקוד - אך אינני נענית כשמדברים אני מהנהנת - אך אינני קשובה כשמחבקים אותי - אני מחבקת אך איני משיבה אהבה כשמנשקים אותי בלהט - אני מנשקת ללא כל תאבה כשמחמיאים לי - אני מודה, ללא כל גאווה כשמבקשים - אני נותנת ללא חדוות הנתינה כשמביעים כלפיי רגשות - אני מחייכת ולא מאמינה... מה עשית לי...? איך הצלחת לגזול ממני?? את הרצון... לעבוד בחיוניות ולא - למלא אחר הוראות ללמוד ולא - לבצע את המוטל עליי להבין באמת ולא - להנהן בראשי לרקוד ולא - לדדות ברגליי להקשיב בעיניין ולא - לשמוע לרצות באמת ולא - להסכים בהכנעה לכתוב בחדווה ולא - מכאב לעשות וליזום ולא - להיגרר בשכנועים לחייך מבפנים ולא - למתוח שפתיי בצביעות לצחוק מאושר ולא - בציניות להאמין באמונה שלמה - ולא כשהספק ניטע בי.. להרגיש בעוצמה ולא - רק כאב להתאהב באמת ולא - להיות נכה...נכה ריגשית אני... אני שהבנתי מעבר לכל הבנה שנתתי מעבר לכל נתינה שרציתי מעל לכוחו של רצון שעבדתי מהר ממחוגו של שעון אני... שאהבתי כפי שאיש לא אהב שנישארתי כשאחרון החברים עזב שחיבקתי עד שהכח אזל שהשתתקתי כשלפתע נעשתה זר ... ובכן... זהו, זה תוצר הלוואי של מה שקראתי לו פעם "לאהוב אותך" אבל זו אך תקופה והיא רעה והיא קצרה והיא ברת חלוף אמחא אותה מעליי והיא תחלוף ואתה, עתה אני רוצה שתזכור... אתה הוא האיש שבלכתו הלך עימו האור.. אך מאחר ובחרת ללכת.. בבקשה... בבקשה... א ל ת ח ז ו ר.
