MahoKumagoro
New member
זרועות
היי. כרגע אלה התירוצים שלי לגבי חדר כושר:
1. אין זמן (סטודנטית במשרה מלאה, עובדת תוך כדי, גרה לבד וכל מיני סידורים אחרים) התירוץ הכי חלש, אני יודעת.
2. שיקלים כספיים. גם אם יש לי תקציב שאיך שהוא מאפשר מנוי לחד"כ קטן וקומפקטי - אין כסף למדריך ואין לי מושג מה עושים.
3. התאכזבתי בעבר - הפעם האחרונה שהתמדתי בעניין הייתה לפני שנה, התעמלתי חצי שעה ביום ובחלק מהשבועות שעה פעם ביומיים. אהבתי את זה מאוד אבל לא היו שום שינויים דרסטיים (למרות שהתפריט שלי מאוד מסודר).
בעניין השינויים הדרסטיים - אני במשקל בריא (רזה-ממוצעת), יותר שרירית מאשר עסיסית (לא רוטטת, אבל לא קולב ויש מה לצבוט
). פעילות גופנית משפיעה לטובה בעקר על המצב רוח שלי, על העור שלי ועל השיער (סיבות מספיק טובות מבחינתי) אממה, יש לי איזורים בעייתיים ולא משנה מה עשיתי לגביהם- נאדה! עכשיו... את הדברים האחרים אני משיגה גם ככה (אין לי מכונית ואני הולכת ברגל כמעט כל היום + תמיד סוחבת הרבה ספרים וכו'). אם הייתי רואה שאני נעשית שרירית יותר או משהו, כנראה שלא היו לי כל כך הרבה התלבטויות... אבל זה לא קורה.
חברים שלי שנוסעים באופניים שלהם ממקום למקום לא הולכים לחד"כ בכלל. הם הולכים מהר יותר ממני וכשאנחנו יוצאים לטייל בטבע הם בערך פי שלוש מהקצב שלי (בזמן שחברים אחרים שלי תמיד מבקשים ממני ללכת לאט יותר). אין לי אופניים + לא יודעת לנסוע + לא רואה את עצמי עם שמלה ועקבים ואופניים בחיי היום יום שלי
(לא מתאים לסגנון שלי, אני יודעת שזה מטופש, אבל זה המצב. אני לא ארגיש בנוח עם עצמי לעשות את זה). ניסיתי להתחיל להתאמן בבית עם יוטיוב ודיסקים וכו'... לפעמים זה עוזר ולפעמים לא אבל זה מרגיש כמו יותר מדי טרחה בשביל שזה באמת יעזור לי במשהו.
עד כאן הרומן שלי עם פעילות גופנית...
אני באותו משקל בערך מגיל 16. לא רזיתי, לא השמנתי ותכלס אני נראית סבבה - אבל אני רוצה מעצמי יותר! ואני מרגישה שכל דבר שאני מנסה זה יותר מדי עבודה בשביל כלום תוצאות...
משהו אחד שמתסכל אותי במיוחד זה כפיפות מרפקים. אין לי זרועות רכות. אבל הן לא זרידים דקים והן לא הכי שריריות בעולם (ואני שונאת זרועות של נשים באופן כללי), אם אני מחזיקה את הזרוע בתנועה ש'עושה שריר', אז בהחלט רואים(!) את השריר הקדמי, ומרגישים את השריר האחורי. אבל תמיד יש שם איזה 'משהו', שאי אפשר להיפטר ממנו (מאוד דומה לירך פנימית... איך מגיעים לנק' האלו עם כושר?!). אני לא מוכנה לזרועות רכות, זה נוראי בעיניי.
(כל אחד והשטויות שלו). אני יודעת שכפיפות מרפקים אמור לעזור. אבל אני כמעט 100% בטוחה שאני לא עושה את זה נכון. ואני תמיד נופלת/זה תמיד כואב מדי/זה תמיד לוחץ במקומות לא נכונים (גב/כתפיים/פרקי כפות הידיים/לחץ לא סימטרי בעליל... אני לא רוצה לעשות לעצמי נזק). אני מתחילה לחשוב שאולי אני פשוט לא יכולה לעשות את זה?
אני זוכרת שפעם לפני מאה שנה כפיפות בטן היו הדבר הכי קשה בעולם ויום אחד הן הפכו להיות תענוג
אבל זה כי התמדתי והמשכתי למרות שכאב
לא הרגשתי שאני עושה לעצמי נזק. עם כפיפות מרפקים זה מרגיש כאילו אוטוטו אני עושה את עצמי נכה וזה מפחיד.
מה עושים??
היי. כרגע אלה התירוצים שלי לגבי חדר כושר:
1. אין זמן (סטודנטית במשרה מלאה, עובדת תוך כדי, גרה לבד וכל מיני סידורים אחרים) התירוץ הכי חלש, אני יודעת.
2. שיקלים כספיים. גם אם יש לי תקציב שאיך שהוא מאפשר מנוי לחד"כ קטן וקומפקטי - אין כסף למדריך ואין לי מושג מה עושים.
3. התאכזבתי בעבר - הפעם האחרונה שהתמדתי בעניין הייתה לפני שנה, התעמלתי חצי שעה ביום ובחלק מהשבועות שעה פעם ביומיים. אהבתי את זה מאוד אבל לא היו שום שינויים דרסטיים (למרות שהתפריט שלי מאוד מסודר).
בעניין השינויים הדרסטיים - אני במשקל בריא (רזה-ממוצעת), יותר שרירית מאשר עסיסית (לא רוטטת, אבל לא קולב ויש מה לצבוט
חברים שלי שנוסעים באופניים שלהם ממקום למקום לא הולכים לחד"כ בכלל. הם הולכים מהר יותר ממני וכשאנחנו יוצאים לטייל בטבע הם בערך פי שלוש מהקצב שלי (בזמן שחברים אחרים שלי תמיד מבקשים ממני ללכת לאט יותר). אין לי אופניים + לא יודעת לנסוע + לא רואה את עצמי עם שמלה ועקבים ואופניים בחיי היום יום שלי
עד כאן הרומן שלי עם פעילות גופנית...
אני באותו משקל בערך מגיל 16. לא רזיתי, לא השמנתי ותכלס אני נראית סבבה - אבל אני רוצה מעצמי יותר! ואני מרגישה שכל דבר שאני מנסה זה יותר מדי עבודה בשביל כלום תוצאות...
משהו אחד שמתסכל אותי במיוחד זה כפיפות מרפקים. אין לי זרועות רכות. אבל הן לא זרידים דקים והן לא הכי שריריות בעולם (ואני שונאת זרועות של נשים באופן כללי), אם אני מחזיקה את הזרוע בתנועה ש'עושה שריר', אז בהחלט רואים(!) את השריר הקדמי, ומרגישים את השריר האחורי. אבל תמיד יש שם איזה 'משהו', שאי אפשר להיפטר ממנו (מאוד דומה לירך פנימית... איך מגיעים לנק' האלו עם כושר?!). אני לא מוכנה לזרועות רכות, זה נוראי בעיניי.
אני זוכרת שפעם לפני מאה שנה כפיפות בטן היו הדבר הכי קשה בעולם ויום אחד הן הפכו להיות תענוג
