קראתי כמה מן ההודעות בפורום המתיחסות לגיל. אני בת 25, ואני , איכשהו, מרגישה שיומי האחרון קרב. אני מרגישה שחייתי מספיק, וחיי מוצו. המצב גרוע, עד שכדי להפטר הטרדות הגיל התחלתי לטול פרוזאק. מה לעשות? כיצד משיגים שינוי מחשבתי?
מה את ממהרת? בואי ספרי לנו מה מציק לך. החיים אינם הבטחה של נסיון נעים וקל. האתגר שמוצב לפנינו הוא הדבר הנעים. יש כאלה מבינינו (לפעמים אני חושב שהם טפשים) שחייבים לטפס על האוורסט כדי לחוש את האתגר. זה הולך ככה: את מציבה לעצמך מטרות (לפעמים זה קל, תחשבי על הדברים הכיפיים שהיית רוצה שיקרו לך) עכשיו רק נשאר לך לממש את המטרות שהיצבת לעצמך. זה קשה וזה כל הכיף. לא תמיד תצליחי וזה לא נורא.
לפני יומיים עף ביעף לדואר סניף פרדס חנה... תיק תאק נכנס , יוצא , שם קסדה ו......עף
לא נתת צ´אנס להגיד לך שלום אפילו נוסע לא נוסע ולא שמיני. צעקתי נשארה מהדהדת באויר כשתושבי פ.חנה משתוממים על האיש שצועק לסקוטר מן כהזוי ..... חבל - רציתי לקחת אותך לפלאפל של דבורה
...שהייתי מרוכז במשימה שלי...שהיא מאוד מאוד חשובה... פלאפל דבורה לא לטעמי, הפיתות טעימות אבל התוכן לא יודע מה... אני מעדיף את הפלאפל של פאני במרכז המושבה...טוב ממנו... וממליץ לך את החומוסיה של האוטובוס הכחול בדרך בואכה בנימינה...
מה אתה עושה בפרדס חנה? בוקר טוב גם לנוסע המתמיד.... וגם לכולם היה לי חלום משוגע שהתעוררתי ממנו בכבדות איומה טשטוש מוחלט וכמעט נפלתי בדרך לשירותים יש לכם חלומות כאלה? עד עכשיו אני מטושטשת לגמרי.... נורא נגע לי ללב שרצית להזמין את נוסע לפלאפל של דבורה.... אולי נעשה מפגש פורום בפלאפל של דבורה? אנלא צוחקת....
פיטר פן קורא אותך ומשתומם על פשר השאלה. המאדאם אינה יודעת שפיטר שליט"א נמצא בכל מקום ותמיד ? פיטר אינו אמיתי , הוא וירטואלי וקיים בכל אשר תביטי ותינשמי פיטר שליט"א מצפה ממך להפסיק עם החלומות האלו אחרת ייצטרך להכנס לראשך ולסדר לך את תוכנת החלומות