זקוק לעיצה
חבר לעבודה שנפרדו דרכינו, הינו חרדי. אנו עדיין בקשר טוב מאד מכיוון שתחום העבודה של שנינו חופף ולפיכך מדברים לפחות פעם בשבוע. לבחור משפחה עניפה וצאצאים ונכדים רבים. תמיד עידכן אותי על שמחות המשפחתו ואף פעם טרח להסביר לי את ההבדל בין אירוע חתונה חרדי, לחילוני (בלי כל השואו אוף, בלי מתנות יקרות - הנוכחות היא שקובעת). והנה, הבחור מחתן שוב בת, והפעם הזמין אותי לאירוע (שלח לי הזמנה). הרגשתי מאד לא נוח ואמרתי שאני בחופשה. עכשיו תוקפים אותי יסורי חרטה, שמא העלבתי אותו בהתחמקותי (החופשה מתחילה יומיים אח"כ...). איך יוצאים מזה? אם אני אבוא, אני ממש לא שייך, ארגיש מאד לא בנוח. האם הרגשתי האישית היא לא רלוונטית במקרה זה? ואם אלך לאירוע - מתי ניתן לעזוב מבלי שמישהו ייעלב. הרי ידוע שבחתונה חרדית חוגגים עד השעות הקטנות של הליילה. האם מקובל ללכת, להגיד מז"ט, לנשק את הכלה (סתם, סתם...) וללכת? אנא עצתכם - אלו שמכירים את הלכות העולם החרדי.
חבר לעבודה שנפרדו דרכינו, הינו חרדי. אנו עדיין בקשר טוב מאד מכיוון שתחום העבודה של שנינו חופף ולפיכך מדברים לפחות פעם בשבוע. לבחור משפחה עניפה וצאצאים ונכדים רבים. תמיד עידכן אותי על שמחות המשפחתו ואף פעם טרח להסביר לי את ההבדל בין אירוע חתונה חרדי, לחילוני (בלי כל השואו אוף, בלי מתנות יקרות - הנוכחות היא שקובעת). והנה, הבחור מחתן שוב בת, והפעם הזמין אותי לאירוע (שלח לי הזמנה). הרגשתי מאד לא נוח ואמרתי שאני בחופשה. עכשיו תוקפים אותי יסורי חרטה, שמא העלבתי אותו בהתחמקותי (החופשה מתחילה יומיים אח"כ...). איך יוצאים מזה? אם אני אבוא, אני ממש לא שייך, ארגיש מאד לא בנוח. האם הרגשתי האישית היא לא רלוונטית במקרה זה? ואם אלך לאירוע - מתי ניתן לעזוב מבלי שמישהו ייעלב. הרי ידוע שבחתונה חרדית חוגגים עד השעות הקטנות של הליילה. האם מקובל ללכת, להגיד מז"ט, לנשק את הכלה (סתם, סתם...) וללכת? אנא עצתכם - אלו שמכירים את הלכות העולם החרדי.