זקוק לעזרה בדחיפות
שלום, לאחרונה הגעתי לגיל 18 ועכשיו אני עומד בפני התלבטות קשה... נרשמתי למסלול עתודה ברפואה אבל אחרי שיחות רבות שניהלתי עם אמי החלטתי לוותר על המסלול ולא לגשת למו"ר. קשה לי לומר שתמיד הרגשתי שהרפואה היא הייעוד שלי, אבל בבית הספר למדתי ביולוגיה, כימיה וביוטכנולוגיה, כך שרפואה מעניינת אותי מטבעה. כרגע, יש לי ממוצע בגרויות של 112.41 (באת"א, בטכניון יותר גבוה), וציון פסיכומטרי 711 מסוף כיתה י"א (כמדומני, כלל לא מספיק כדי להתקבל לרפואה). בכל מקרה, הסיבה שהחלטתי לוותר על רפואה היא בעיקר כלכלית. אני בן יחיד למשפחה חד הורית ואמי מובטלת כרגע, ואני גר בסביבה שלא בדיוק נוחה ללימודים... קשה לי לחשוב על העתיד כרופא, כיוון שלפי הבנתי ההשקעה מרובה אך הרווח קטן יחסית בתחילת הדרך. כרגע אני עומד להתגייס בחודש מרץ 2009 ליחידת ממר"ם - יחידת מחשבים של הצבא, שלפי הבנתי, ביציאה לאזרחות (לאחר שנתיים של קבע), המשכורות סבירות הרבה יותר, אבל אינני יודע אם יהיה לי מעניין לעסוק דווקא במחשבים. לפני כמה ימים הציעו לי להגיע למיונים למכינה לרפואה של הצבא בטכניון. מדובר במסלול חדש, וזו רק השנה השנייה לפעילותו. במהלך שנת המכינה עושים שוב בגרויות במתמטיקה 5 יחידות, אנגלית 5 יחידות, פיזיקה 5 יחידות (שמעולם לא עשיתי) ופעמיים פסיכומטרי, בנוסף להכנות למבחן מו"ר. וכל זאת - בחינם, בתנאי שלא פורשים באמצע ומתחייבים להירשם לרפואה בכל האונ' בסוף המכינה. אפשר לומר שההצעה הזו גרמה לי להתלבטות קשה הרבה יותר מהקודמת - עכשיו אני מתלבט בין לגשת למכינה וללמוד שוב את כל החומר שלמדתי לשנוא, או להתגייס לצבא ולהשתחרר בגיל 23. במקרה האחרון, אני לא חושב שלימודי רפואה יהיו ריאליים בשבילי מבחינה כלכלית. אופציה נוספת שיש לי היא לדחות גיוס, לעשות שוב פסיכומטרי לבד ולנסות שוב שנה הבאה... ועכשיו לשאלת השאלות: מה אתם מציעים לי לעשות? בתור אחד שלא חשב תמיד שרפואה היא הייעוד שלו, ובכלל לא יודע הרבה על כל הדברים שהמקצוע גולם בתוכו, ההתלבטות הזו בהחלט מדירה שינה מעיניי... אני מרגיש ששנת המכינה תהיה סוג של "בזבוז" משום שאני חש שעליי (לפי דעתי) לשפר רק את הפסיכומטרי, בעוד ששירות בממר"ם לא כ"כ יעניין אותי. ובכלל, אני לא יודע אם רפואה היא המסלול בשבילי... תודה מראש לכל העונים, מאור. נ.ב. את ההודעה המקורית פירסמתי בפורום לימודי רפואה... את ההחלטלה הסופית עליי לקבל היום עד 16:00....
שלום, לאחרונה הגעתי לגיל 18 ועכשיו אני עומד בפני התלבטות קשה... נרשמתי למסלול עתודה ברפואה אבל אחרי שיחות רבות שניהלתי עם אמי החלטתי לוותר על המסלול ולא לגשת למו"ר. קשה לי לומר שתמיד הרגשתי שהרפואה היא הייעוד שלי, אבל בבית הספר למדתי ביולוגיה, כימיה וביוטכנולוגיה, כך שרפואה מעניינת אותי מטבעה. כרגע, יש לי ממוצע בגרויות של 112.41 (באת"א, בטכניון יותר גבוה), וציון פסיכומטרי 711 מסוף כיתה י"א (כמדומני, כלל לא מספיק כדי להתקבל לרפואה). בכל מקרה, הסיבה שהחלטתי לוותר על רפואה היא בעיקר כלכלית. אני בן יחיד למשפחה חד הורית ואמי מובטלת כרגע, ואני גר בסביבה שלא בדיוק נוחה ללימודים... קשה לי לחשוב על העתיד כרופא, כיוון שלפי הבנתי ההשקעה מרובה אך הרווח קטן יחסית בתחילת הדרך. כרגע אני עומד להתגייס בחודש מרץ 2009 ליחידת ממר"ם - יחידת מחשבים של הצבא, שלפי הבנתי, ביציאה לאזרחות (לאחר שנתיים של קבע), המשכורות סבירות הרבה יותר, אבל אינני יודע אם יהיה לי מעניין לעסוק דווקא במחשבים. לפני כמה ימים הציעו לי להגיע למיונים למכינה לרפואה של הצבא בטכניון. מדובר במסלול חדש, וזו רק השנה השנייה לפעילותו. במהלך שנת המכינה עושים שוב בגרויות במתמטיקה 5 יחידות, אנגלית 5 יחידות, פיזיקה 5 יחידות (שמעולם לא עשיתי) ופעמיים פסיכומטרי, בנוסף להכנות למבחן מו"ר. וכל זאת - בחינם, בתנאי שלא פורשים באמצע ומתחייבים להירשם לרפואה בכל האונ' בסוף המכינה. אפשר לומר שההצעה הזו גרמה לי להתלבטות קשה הרבה יותר מהקודמת - עכשיו אני מתלבט בין לגשת למכינה וללמוד שוב את כל החומר שלמדתי לשנוא, או להתגייס לצבא ולהשתחרר בגיל 23. במקרה האחרון, אני לא חושב שלימודי רפואה יהיו ריאליים בשבילי מבחינה כלכלית. אופציה נוספת שיש לי היא לדחות גיוס, לעשות שוב פסיכומטרי לבד ולנסות שוב שנה הבאה... ועכשיו לשאלת השאלות: מה אתם מציעים לי לעשות? בתור אחד שלא חשב תמיד שרפואה היא הייעוד שלו, ובכלל לא יודע הרבה על כל הדברים שהמקצוע גולם בתוכו, ההתלבטות הזו בהחלט מדירה שינה מעיניי... אני מרגיש ששנת המכינה תהיה סוג של "בזבוז" משום שאני חש שעליי (לפי דעתי) לשפר רק את הפסיכומטרי, בעוד ששירות בממר"ם לא כ"כ יעניין אותי. ובכלל, אני לא יודע אם רפואה היא המסלול בשבילי... תודה מראש לכל העונים, מאור. נ.ב. את ההודעה המקורית פירסמתי בפורום לימודי רפואה... את ההחלטלה הסופית עליי לקבל היום עד 16:00....
בזבוז הזמן הוא פקטור רציני מבחינתי. בתשובה לשאלתך, מאוד אהבתי את המגמות שלמדתי בתיכון - כימיה וביוטכנולוגיה במיוחד, ביולוגיה גם (קצת פחות, אבל זה כנראה בגלל המורות שהיו לי). עליי לציין שמבחינה כלכלית מצבי אינו "בשמיים" - אמי מובטלת, בת 58, פוטרה לפני כחצי שנה לאחר שעבדה 13 שנה בחברה מסויימת ומאוד מתקשה למצוא עבודה, ואנו חיים בסביבה לא הכי טובה, מנסים לחסוך כמה שיותר ולא לבזבז חסכונות. המצב האחרון הוסיף רק עוד התלבטויות - מה יהיה אם אבחר ברפואה, אם אחרי ואם לפני הצבא - הרי ידוע שרופאים מרוויחים מעט יחסית לכמות השקעתם במקצוע... עם כל הדילמות האלה וחוסר ההחלטיות שלי אינני יודע אם יש לי בכלל אופי של רופא.. הרצון לטפל לא בוער בי ואני תמיד נמשך יותר לצד המחקרי שבכל תחום... אבל אופי זה דבר שבונים, לא? ועל האופי שלי אני בהחלט צריך לעבוד. ואני... קשה לי למצוא את עצמי בכל ההמולה הזאת... אז מה אתם מייעצים?