זקוקה לעצתכם

[nutmeg]

מה עם

איזה אולטימטום - והפעם מהכוון שלך? האמת - קשה מאוד לנחש למה אנשים נשארים במערכות יחסים לא בריאות שנים על גבי שנים. הדבר היחידי שאני יכולה לחשוב עליו כרגע הוא שגם לך זה התאים באופן מסויים, אפילו שלכאורה את רוצה יותר. אולי אינך חושבת שמגיע לך יותר? אינני יודעת. בכל מקרה צרם לי שכתבת ש"הוא הוריד לך את הביטחון". ביטחון זה לא תריס שאפשר להוריד לך בלי המעורבות שלך. את היית שם? את הסכמת לשטויות שהוא אומר עליך? את עזרת לו בגדול. יכול להיות שהוא מוריד ומשפיל אבל את היית שם והסכמת להשפלה, לא? את לא רק קרבן של הנסיבות, חביבתי - גם לך יש יד בעניין.

 

[מה כדאי לעשות]

זקוקה לעצתכם

הי. שמי עינב (לצורך העניין) ואני חוגגת בקרוב יום הולדת 30. בעייתי היא כזו: אני יוצאת עם בחור כבר 10 (כן, 10!!) שנים והוא פשוט מסרב להתחייב ולהתמסד. הוא דוחה את העניין שוב ושוב , תוך השמעת טיעונים שטותיים ולא רלבנטיים (אני נמנעת מלפרט, מחשש לזיהוי..) במשך כל שנות חברותינו, אני מרגישה שהוא לא ממש שלי. הוא אמנם לא מתראה עם אף בחורה אחרת, אך אנחנו נפגשים מעט (בעיקר בסופי שבוע), לא יוצאים לבלות יחד וכשאני צריכה אותו באמת, הוא לרוב "לא שם"! בנוסף, הוא אוסר עלי להתראות עם מי מחברי, בשל קנאה או רכושנות ומציב לי אולטימטומים בנושא... אני יודעת שתשאלו אותי: "מה, לעזאזל, את עושה איתו??" (זה מה שחברותי שואלות אותי כבר שנים..), אבל אני אוהבת את הבחור ועדיין מקווה למיסוד הקשר. אני גם חושבת שהוא כל כך הוריד לי את הביטחון בשנים הללו, שאולי אני פשוט מפחדת שלא אמצא מישהו אחר, אם אפרד ממנו. השאלה היא, מה כדאי לי לעשות? בקשר לאולטימטומים, בקשר לדחייה הניצחית של מיסוד הקשר ובכלל.... אודה לעצתכם...

 

[גרא.]

עינב, האמת? תמונת המפגשים שלך

עם החבר, עימו את נפגשת מעט, בעיקר בסופי שבוע,מזכירה לי די הרבה מקרים של גברים נשואים, שחילקו את זמנם בין האשה החוקית, לבין האשה ברחוב האחורי. העובדה שזה נמשך כבר 10 שנים, והוא דוחה עוד ועוד את רצונך למחוייבות,מוסיפה עוד נדבך לחשש הלא מבוסס הזה שלי.גם אם הרעיון הזה הוא פרי דמיוני שלי,ואת אכן חברתו היחידה ואין בלתך,דומה שאחרי כל כך הרבה זמן, אתם חייבים לשוחח בצורה רצינית,ולהחליט יחד לאן פניכם מועדות.והיה והוא ממשיך בשלו,ומבקש עוד זמן כדי להחליט..גם את זה תני לו. אבל לזמן מוגבל..שאחריו, יהיה ברור קודם כל לך, שזהו סוף החברות ביניכם, כיוון שהיא לא תוביל לשום התמסדות.מן הסתם נוח לו יותר לבחור שלא להתחייב,יתכן שאינו בוגר דיו, יתכן שיש עליו לחצים מצד המשפחה ,אולי אימו.אבל זה כלל לא משנה..כיוון שהזמן לא פועל לטובתך..אשה בת 30 היא צעירה לכל עניין ודבר,ואין שום סבה שבעולם שלא תוכלי לפתוח בפרק ב' עכשיו. אבל בגיל 40? 50? 60? עד מתי תדחי את את החלטתך את?