זקוקה לעצתכם .

[פנינה יהודית]

זקוקה לעצתכם .

שלום לכולם. אני בדרך כלל קוראת פסיבית בפורום ופעילה יותר בפורומים אחרים, אבל יש לי בעייה ואני אשמח לקבל עצות מבעלי ניסיון. הבן שלי התחיל היום גן חובה, באותו גן בו היה בטרום חובה, הגננת התחלפה (יצאה לצערי לשבתון) והסייעת אותה סייעת (מקסימה, חמה ובאמת נהדרת). בכל שנה קשה לבני להתרגל לרעיון שהוא הולך לגן ולא נשאר עם אמא, וגם היום , בבוקר נשאר בפרצוף כועס , וכשהתקשרתי לבדוק מה שלומו ב10, אמרה לי הסייעת שהוא בכה עד לפני כמה דקות. אני לא חושבת שאפשר לוותר לילד בן 5.5 על הליכה לגן, אבל אולי למשהו יש רעיון איך אפשר להקל עליו ? תודה, פנינה

 

[לאה_מ]

קשה להתחיל שנה חדשה

יש ילדים שהתחלות קשות להם תמיד. גם שירה שלי היא כזו. מה שעוזר לה, זה למצוא את המוכר בכל מקום - אמנם הגננת התחלפה, אבל הסייעת נשארה, יש לו ודאי חברים רבים בגן, המבנה אותו מבנה, הצעצועים אותם צעצועים... כמובן, הרבה אמפתיה והכלה מצד ההורים. תמיכה בילד, גם כאשר לנו לפעמים נדמה שלא ממש יש בעיה. הימים הראשונים קשים הרבה פעמים גם בלי שינויים קיצוניים במסגרת, אז על אחת כמה וכמה כשיש שינויים כאלה. אולי תשאלי אותו מה הוא חושב שיכול לעזור לו - אולי הוא יביא אלבום קטן עם תמונות שלכם, איזה מכתב שאת תכתבי לו והסייעת או הגננת יקראו יחד איתו, מטלה מיוחדת שהוא יעשה בגן (לשירה היה מאד עוזר כשהייתי מבקשת ממנה להכין לי משהו. למשל, אולי את יכולה היום להכין לי בגן דף מקושט בשביל לרשום עליו את רשימת הקניות וכו´). תדברי איתו. אם את יכולה לקחת אותו מוקדם יותר בימים הראשונים, זה גם יכול להקל עליו. אני מניחה שכשהוא יתרגל שוב ללכת לגן - אם בשנה שעברה הגן היה מוצלח, גם השנה הוא ימצא שם את מקומו. שיהיה בהצלחה, ותעדכני מה עשיתם ואיך הולך לו.

 

[anat30g]

איך היה במהלך השנה שעברה??

האם גם בשנה השעברה היה לו קשה? בתחילת השנה, לאורך השנה??? לעיתים ילדים עוברים משבר, דווקא במקומות שנראה לנו שהם לא צפויים לעבור אותם, הרי הוא מכיר את הגן ואת הסייעת... אז מה עם "רק" הגננת התחלפה... להיות סבלנית איתו ולומר לו שעכשיו יש הרבה חופשים שהוא יהיה בבית עם אמא, אולי לסמן בלוח מתי יש חופשות, שיספור אותם ויראה שהן רבות מאוד... ואת צודקת - אי אפשר לוותר לבן 5 וחצי על הגן... ואם יהיה לו קשה בכיתה א´ - נוותר לו על בית הספר?

 

[Kalla]

היי פנינה

יש כמה דברים שלא הבנתי. האם הוא בוכה רק בתחילת השנה? האם הוא לא רוצה ללכת לגן במשך כל השנה? האם יכול להיות שזה קשור לגן הספציפי הזה, שמשהו שם לא מוצא חן בעיניו? האם ניסיתם גן אחר?

 

[החתולה השחורה]

אולי, אם הפרידה מאמא היא הבעיה

העיקרית, תמונת פספורט קטנה שלך תלויה על שרשרת מתחת לחולצה? רעיון מטורף, אבל אולי יעזור.

 

[נעה גל]

הקלות

אני רוצה לומר שיש כמה אנשים בארץ שדווקא כן חושבים שאפשר לוותר על הגן וגם על בית ספר, אם הנושא מענין אותך, תוכלי לקרוא עליו באתר הקהילתי של באופן טבעי. ואם נניח לרגע שהפתרון הזה לא מענין אותך

... אז, אני מאמינה שילד לא סתם בוכה ועושה הצגות. ילדים שטוב להם לא מקטרים. עכשיו, השאלה היא, האם לא טוב לו רק השלב הראשוני של להתחיל גן? אומנם הוא לא חדש אבל יש בו שינוי צוות ובטח גם ילדים חדשים, או, שקשה לו בכלל בגן הזה במהלך כל השנה? אם מדובר על קשיים בהתחלה, אז מה שאת יכולה לעשות כדי להקל עליו הוא - פשוט להיות איתו יותר בגן. אולי להוציא אותו יותר מוקדם (אני לדוגמא מוציאה השבוע את אורן בשעה 12:30 כל יום, למרות שהיא ממשיכה באותו גן חובה שהיא היתה בו שנה שעברה). אני יודעת שלא מקובל כלכך שאימא תשאר הרבה זמן עם ילד בגן חובה. אולי אפילו תהיי היחידה. אבל, הילד שלך כנראה צריך את התמיכה הזו. הוא צריך אותך כדי להחליק פנימה יותר בקלות. זה לא פתרון קל. בטח לא עבורך אם את עובדת. אבל, אני מאמינה שהוא חשוב. אם מדובר על קיטורים במהלך כל השנה, אז כדאי להעביר גן (גם אם הוא נראה בסדר) ויפה שעה אחת קודם. לפעמים ילד ספציפי לא מצליח להשתלב בגן. לא בגלל שהגננת גרועה או שהילדים לא מוצלחים - פשוט חוסר כימיה שבגללה ילד לא מוצא את מקומו בגן. חבל לתת לו לסבול בגלל דבר כזה.

 

[לאה_מ]

גם אם האם עובדת, זה אפשרי במידה

מסויימת - בדרך כלל בשבוע הראשון יש יותר הבנה במקומות העבודה לצרכים מיוחדים של הורים, שנוגעים לתחילת שנת הלימודים, לשירה בהחלט הייתי נותנת לגיטימציה להשאר בבית בימי שישי או כאשר אני הייתי בחופש, וכפי שהבטחתי לה - הוצאתי אותה מהמועדונית בשבוע שבו אורי נולד. אז זה אמנם קשה יותר, אבל אפשר למצוא איפה לעשות את זה אם רוצים.

 

[נעה גל]

אני מסכימה. לא כולן חושבות כך

וישנם הרבה מקומות עבודה שזו הזדמנות נוספת לקמט את הפנים בגלל בקשות כאלה.

 

[פנינה יהודית]

תודה על התגובות

קודם כל תודה לכולם על העצות. לגבי חינוך בבית - אולי זה רעיון טוב, אבל אני לא בנויה בשבילו, אני עובדת וטוב לי בעבודה. לזיו קשה בגנים מאז ומתמיד. קשה לו בכלל להפרד ממני, גם כשהוא אצל סבתא או דודים. למשל עד היום הוא מזמין חברים הביתה, אבל לא מוכן ללכת אליהם לביקור, אלא יחד איתי. אני כן נשארת איתו בגן זמן מה , אבל הזמן עובר והבכי לא. מצטרפת לכך העובדה שיש לנו ילד חדש במשפחה ואני כרגע בחופשת אימוץ. אולי אידאלי שהייתי משאירה את הקטן והולכת עם זיו לבד לגן, אבל אין לי כרגע אפשרות שבעלי ישאר עם הקטן ואני לא משאירה אותו בשלב זה עם אנשים אחרים. בשנה שעברה לקח לזיו שבועיים שלושה לעבור את המשבר. נראה מה יהיה הפעם. סך הכל - בסוף היום הוא אמר שהיה לו כיף בגן... להתראות בנתיים פנינה

 

[zimes]

לא הבנתי - את בבית עכשיו?

אולי זה מקשה עליו עוד יותר? (קנאה, הרגשה שהוא מפספס משהו בבית). את יכולה שישאר אתך (אולי חלקית) בבית בזמן החופשה? אם כן - אולי תנסי? יכול להיות שיהיה לו קל יותר לקבל את זה שהוא מתחיל ללכת לגן כשאת חוזרת לעבודה.

 

[gortler1]

ניפרדים אצל חבר מהגן (אצלו בבית)

חבר טוב של הבן שלי (בן 5 ) קשה לו מאוד בבוקר להפרד מאמא (בכי ממושך ....), ניסינו היום משהו אחר וזה עובד מצויין, במקום להביא אותו לגן היא מביאה אותו אלי הביתה בבוקר, ונפרדת ממנו עם חיבוק חם ונשיקה, הוא פוגש את החבר בבית , יחד הם מדברים וצוחקים, לי זה לא מפריע להיפך זה מעודד את הילדים להתלבש מהר יותר, כולנו הולכים בבוקר לגן, הוא נכנס לגן עם החבר , הרבה יותר משוחרר והכי חשוב בלי בכי, אנחנו מתכוונות להמשיך כך כמה ימים עד אשר ירגיש בטוח ללכת לגן , בכל זאת לא קל - גן חדש, גננת שהוא לא מכיר, הרבה ילדים שהוא לא מכיר .... אם יש לך אפשרות לאמץ את השיטה , אני מאוד ממליצה - שיהיה בהצלחה. שולי של נועה ועידו