זקוקה לעצות...

[mishtal]

נכון, ולדוגמא בעניין הניקיון

החלטתי לא להעיר כי זה לא כזה קריטי אף על פי שלא היה מזיק לנקות שם כמה דברים, מעבר לשטיפת הרצפה והשירותים... (אף ילד לא מת מקצת לכלוך פה ושם...). מעניין למה את חושבת שעניין האוכל הוא גבולי? כי גם אני לא יודעת עד כמה ניתן לשנות באופן משמעותי את הכמיוות והמגוון שניתן שם, אם הדבר אינו מגיע מהם באופן טבעי. יש דברים שהם טבועים באישיות של כל אחד מאיתנו. אי אפשר לגרום פתאום לבן אדם לשים לב ללכלוך שאינו רואה אותו בכלל וכנ"ל לגבי האוכל- הכמויות נראות להם מספיקות כנראה. ולי צורם מאד שמיכל הפלסטיק המכיל את האוכל מרוקן עד הפירור האחרון בסיום הארוחה. לגבי הנושא הבטיחותי- אין ויכוח. חייבים להעיר שוב ושוב! אבל אם נצליח לגרום גם לשינוי קטן, אז כבר שיפרנו את איכות המסגרת מבחינת הפרמטרים המבניים. (אשר מצויים ביחסי גומלין עם הפרמטרים התוכניים/התהליכיים בכל מסגרת חינוכית). אה! שכחתי שגם מבחינת הציוד המקום אינו מדהים. גם בנושא זה עליי לחשוב אם להעיר או לא ואם כן, איך לעשות זאת. ולמרות זאת, עליי לזכור שעל המהות לא התפשרתי.(היחס החם והמכבד כלפי כל ילד וילד). פשוט קשה לראות כל מיני דברים שלא מוצאים חן בעיניך ולהבליג. בעיקר אם אתה יודע שאתה משלם מספיק כדי לממן ארוחות מזינות, משחקים מגוונים וכ'ו.

 

[mishtal]

זקוקה לעצות...

ברצוני ליזום שיחה עם הצוות בגן של טל לגבי דברים שמפריעים לי אבל אני מתלבטת האם וכיצד לעשות זאת. נדמה לי שכבר סיפרתי כאן על הצוות המכיל והתומך שיש בגן. אני באמת חושבת שלא הייתי יכולה למצוא גן טוב יותר מבחינת היחס שמעניקים שם לכל ילד. זה מסוג המקומות שאתה נכנס ומרגיש משהו בבטן שאומר לך "זה המקום". א ב ל, בכל זאת, יש עוד פרמטרים חשובים שצריכים להתקיים, בעיקר לאור העובדה שאנו משלמים מספיק כסף כל חודש. עברו כבר שלושה שבועות מתחילת השנה ושמתי לב לכך שהגננת ובעלה (שמהווה חלק בלתי נפרד מהצוות) מעדכנים את ההורים באופן שוטף, הן בע"פ והן בדף קשר מדי פעם לגבי פעילויות שעשו עם הילדים. ממש רואים שהילדים עומדים בראש מעייניהם. אולם לגבי דברים אדמיניסטרטיביים, הם לא מרגישים צורך לעדכן עד שלא פונים אליהם ו"סוחטים את המידע". אני לא יכולה להסביר כל כך את התחושה שלי אבל מצד אחד אני מרגישה שהם אנשים ישרים בכל מה שקשור לטיפול בילדים אבל בקטעים מסוימים הם לא. לדוגמא, בתחילת השנה גיליתי שהסייעת בהריון בחודש שביעי והם לא טרחו ליידע אותנו בזמן ההרשמה. אני לא חושבת שהייתי משנה את דעתי אבל בכל זאת מן הראוי היה לומר זאת להורים. כשדיברנו איתם על כך הם אמרו שהם בטוחים שהסייעת תחזור אחרי 3 חודשים. (גם הסייעת אמרה שהיא מתכוונת לחזור. אבל מי יודע?...) עכשיו היא חולה כבר שלושה ימים אז שאלתי היום האם זה משהו רציני. אז מסתבר שכבר היו לה לחצים בבטן. לא מדובר בשפעת קלה! הבחורה בהריון בחודש שביעי. היום התחילה לעבוד סייעת חדשה שאמורה לעבוד שם מהצהריים עד ארבע. ייתכן שהיא גם תחליף את הסייעת שתצא לחופשת לידה מהבוקר. והיום, שוב הרגשתי שלא מנדבים לי מידע אם אני לא שואלת. בעקבות שיחה עם אחת האמהות בגן מסתבר גם שהסייעת של הצהריים שהייתה אמורה להמשיך לעבוד השנה (ועבדה בגן בשנה שעברה) לא הופיעה ליום הראשון בגן ולמעשה "הבריזה" להם. עכשיו התחלנו להבין שהתהליך ההדרגתי כל כך בשבוע וחצי הראשונים (הילדים לא ישנו בגן בהתחלה) נבע, בין היתר, מהעדר סייעת. (כאמור, היום התחילה לעבוד מישהי) מדוע לא שיתפו את ההורים בכך? נראה לי שהם ממש לא חושבים שצריך לספר להורים מה קורה "מאחורי הקלעים" כל עוד ניתן לילדים טיפול מסור. אני חייבת שוב לציין שהאוירה בגן סופר-רגועה. מתוך 11 ילדים, 5 ילדים הולכים הביתה ב-1 בצהריים, ואחת האמהות סיפרה לי שאין לחץ ובכי בשעה הזו, הכל רגוע. זה מאד מאד חשוב. אני חושבת שמאד חשוב לומר להם את דעתי בנושא כי זה משהו שילווה אותנו לאורך כל השנה, דפוס התנהגות שכזה. נושא נוסף שמפריע לי הוא התזונה. התחושה הכללית היא שאין שפע (ולי יש "שריטה" בנושא. אני לא סובלת צמצום באוכל) וגם אין גיוון מי יודע מה. באחד הבקרים אמרתי משהו על גיוון בארוחת הבוקר ולמחרת ראיתי שהם הוסיפו משהו. כלומר, "יש עם מי לדבר". אבל לדעתי עליי לדבר על הנושא בצורה יותר רצינית. שוב, נראה לי שאם משלמים 2300 ש"ח אפשר לצפות ליותר מכריך עם גבינה/חומוס בארוחת הבוקר... יש עוד כמה ליקויים בטיחותיים שחלקנו הערנו לגביהם ועדיין לא עשו עם זה דבר. בקיצור, הייתי מעדיפה לא "לשמור בבטן" ולצבור לאורך השנה כל מיני תסכולים אלא לומר באופן ישיר מה הן תחושותיי ולבדוק איתם מה אפשר לשפר. השאלה היא איך לעשות זאת מבלי שזו תראה מתקפה חזיתית? חשוב לי לשמור על יחסים טובים איתם . לעיתים קשה לי לומר דברים מבלי שהם יישמעו כביקורת...

 

[mishtal]

קבעתי שיחה למחר...

האם יש דעות/עצות נוספות?

 

[לאה_מ]

כן ../images/Emo13.gif

תתחילי בגישה חיובית - תאמרי כמה את מרוצה, כמה את שמחה שמעדכנים אתכם, ספרי כמה טל שמחה ללכת לגן. אחר כך תאמרי שאת רוצה להעיר את תשומת לבם למספר דברים. נסי להציג את הדברים בצורה עובדתית ככל האפשר (לא להאריך בדברים ולמסור בעיקר עובדות), התייחסי במילים ספורות לאיך זה גורם לך להרגיש ("אני חוששת ש...", "חשוב לי שיהיה אמון מוחלט בינינו..." וכו'), התייחסי לצרכים שלך ושלהם (למשל, "אני מבינה שחשוב לכם לחסוך בהוצאות. לי נושא הבטיחות מאד מאד חשוב"), ולבסוף סכמי בחזרה על בקשתך בצירוף מה תעשי אם הם יעשו אותה ("אודה לכם מאד" או "אני מאד אעריך את זה") ואם לא יעשו אותה (רק אם את מתכוונת שאיזו סנקציה תתלווה לכך - כי נדמה לי מקריאת דבריך שאין לך כוונה כזו). מציעה לך להתאמן בבית על הדברים, ואפילו לכתוב אותם אם את חוששת.

 

[mishtal]

../images/Emo51.gif על הדוגמאות המפורטות.

אני באמת מתכוונת להתאמן על הניסוח ואף לכתוב לי את כל הנקודות המרכזיות כדי שלא אשכח...

 

[efrat100]

בעניין הציוד

נכון שאני לא משתתפת קבועה פה בפורום, אבל קראתי את ההודעה שלך ואני רוצה להגיד לך משהו בענין הציוד, מקווה שזה בסדר. אם תבואי ותגידי שאת שמת לב שחסרים להם כמה דברים, ואת רוצה לעזור לארגן את ההורים אולי לעזור להם, אז כל שאר הדברים יהיו הרבה יותר קלים. בגן של דניאל בני, מאוד מקובל שההורים עוזרים לגן, יש רשימה של משאלות של הגננות וכל הורה מביא את מה שהוא רוצה, ואם הם צרייכם משהו יותר גדול, יש אמא אחראית שמארגנת את כל ההורים לעזור לכיתה. אני בטוחה שאם תבואי עם גישה של "אני רוצה לעזור לכם" אז ישמחו ללכת לקראתך בדברים אחרים, וגם לא ירגישו שאת רק באה בדרישות, אלא גם מנסה למצוא את הפתרונות.

 

[mishtal]

את מדברת גם על גן פרטי?

כי אם זה גן עירוני עם תקציב של משרד החינוך זה קצת שונה.בגן פרטי אתה מצפה להשקעה מסוימת מתוך הכספים שאתה משלם כל חודש. אני לא אוכל באופן אישי לארגן משחקים לגן וגם לא נראה לי שההורים יהיו מעוניינים. (בוודאי שלא אנדב אותם מבלי ששאלתי את דעתם).

 

[efrat100]

כן, גן פרטי מאוד.

אני בארה"ב והבן שלי הולך לגן פרטי, ופה זה מאוד מקובל שההורים עוזרים לגן, וזה בנוסף לשכר הלימוד (הגבוה) שמשולם כל חודש. הראיה שלי היא כזאת: אם לגן יש תקציב מסויים והוא קונה מה שקונה, וההורים רוצים יותר, אז הם יכולים לעזור כדי שלילדים שלהם יהיה יותר. דוגמאות של דברים שאנחנו עוזרים לגן: פילם למצלמה, מצלמה, פיתוח של הפילם, ספרים, שואב אבק, פאזלים (יש עוד המון, אבל הבנת את הרעיון...) זה לא שאין בגן כלום, אבל אם אנחנו רוצים עוד דברים אז למה לא? ברור לי שאת לא יכולה לארגן את ההורים, אבל את יכולה להציע את הרעיון לגננת, ואז לדבר עם ההורים. כמובן, שאם את אישית לא חושבת שזה רעיון טוב, אז אין ספק שלא כדאי שתציעי את זה.

 

[ליליה והגמדים]

לא נשמע לי נורא

להיפך - אם בהעדר סייעת הם שחררו את הילדים מוקדם, משמע שהם מגלים אחריות. אני לא חושבת שמנהלת גן צריכה לחלוק עם ההורים שיקולים עסקיים שלה (כולל כ"א) ובתנאי שהסייעות טובות לילדים ולגן. מה שכן, את יכולה לבוא ממקום רגשי לחלוטין ולומר שחבלי הלידה של השנה הזו יוצרים בך חששות טבעיים של אמא ותשמחי שהכל יסתדר סוף סוף. משם יכולה להתפתח שיחה ידידותית. את גן יכולה להציע עזרה ולומר שבחווייה הסובייקטיבית שלך, אם תדעי מה מתרחש יהיה לך קל יותר. רק תדגישי איכשהו שאת לא מתערבת לה בניהול, שאת סומכת עליהץ זה חשוב.

 

[mishtal]

נראה לי שאת צודקת

בעניין של להציג את הדברים ממקום רגשי ולא להראות כאילו אני מנסה להתערב בניהול. אולי גם כדאי להדגיש את הקושי שאני מרגישה כשיש עמימות וחוסר שיתוף. אני כן חושבת שבתחילת השנה הם היו צריכים לומר לנו שהסייעת לא מתחילה בסוף ולמעשה הם מחפשים מישהי חדשה. לדעתי אמירת האמת יוצרת אמון. הסתרות לא מועילות לאף אחד מהצדדים. אני לא חושבת שזה קשור לשיקול עסקי. אני מאד רוצה שהדברים שלי ייאמרו בצורה ידידותית ולא תוקפנית או מאיימת.

 

[אלדורית]

../images/Emo45.gif

חוץ מזה בענין הביקורת: תבחרי היטב היטב את מה שחשוב לך להעיר עליו. השיקולים שמנחים אותי: דברים שנראה לי שאפשר לשנות ודברים שנראה לי שמסוכנים לילדים. (כך שסייעת בהריון--אי אפשר לשנות, ואוכל--ענין גבולי).