זקוקה לעצות....

[שירוש12341]

זקוקה לעצות....

היי ,
אני לא יודעת אם זה הפורום הנכון , זה יותר עניין משפחתי , אבל בכל זאת.....

הרבה זמן אני מנסה להתמודד עם דברים שמאוד קשה לי איתם...
וכל פעם מחדש זה קורע לי את הלב באיזשהו שלב....
יש לי הורים מאוד ביקורתיים , ולא סומכים עליי בעיקר אמא שלי ...
וזה מאוד מפריע לי ומגיע למצבים שאני לא מספרת דברים רק כדי לא
לשמוע כל הזמן ביקורת... כי אני מרגישה שזה לוקח לי המון אנרגיות וזה מעצבן אותי...
כבר דיברתי איתה על זה והסברתי לה שעושה לי רע לשמוע כל פעם ביקורת ושלא תצעק עליי ...
והתשובה שאני תמיד מקבלת היא : "אי אפשר לדבר איתך, עדיף לא לדבר איתך ..." ואחרי בדיוק 2 דק'
היא ממשיכה עם אותה התנהגות...

אני משתדלת להתמלא בסבלנות ולשתוק... אבל ליפעמים נישברת ואז פורצים כל מיני ריבים...
מה אפשר לעשות ? אני אשמח מאוד לשמוע את העצות שלכם....

תודה רבה מראש ...
שירוש

 

[chenby]

את גרה בבית?

 

[seeyou]

לצערי אי אפשר להחליף את ההורים או לשנותם

מה שכן את יכולה לשנות זה הדרך בה את נוהגת עם האם - סבלנות שואפת ל0.

במקום להישבר ולגרום לריבים עדיף לשתף אותה -
אני מבטיח לך שהיא יותר דואגת לך מאשר אחרות או אחרים אשר מפגינים כלפיך אמפטיה.

את לא חייבת לעשות מה שהיא ממליצה אלא פשוט לתת לה לדבר גם אם המחשבות שלך במקום אחר.

בדרך כלל הורים לא מעונינים שהילדים שלהם יעשו אותם טעויות בחיים-אבל מה לעשות?
טבע האדם להיתנסות בעצמם באותם הטעויות למרות התמרורים של ההורים



יוסי

נ.ב

כאשר את מרגישה שבא לך להיתפרץ עליה תתחילי לספור עד 10 ואם זה לא עוזר עד 1000

 

[looking 4the]

עצתי

לעזוב את הבית.
את כבר בת 23 , ילדה גדולה , את יכולה לעבוד ללמוד ולצאת מהבית.
ולדלדל את המגע...וכן , הרבה סבלנות .

הם לא ישתנו , ביקורתיות היא תכונה הרסנית.
שלא תגורי בבית תוכלי את לקבוע ולשלוט במינון של המפגשים איתם.
מינון שלא יזיק לך.
לא ניתוק - דילול המפגשים.

 

[מריוס זכריה]

יש שתי אפשרויות

1. לעשות את המאמץ ולעזוב את הבית (אפשרות מצוינת)
2. לא לעשות את המאמץ, להישאר בבית, ולהתחתן בסוף עם גבר ביקורתי, כמו שאת רגילה (אפשרות קצת פחות מצוינת)

 

[שירוש12341]

תודה על העצות....

chenby - כן אני גרה בבית.....

seeyou - ליוסי תודה רבה , אני מעריכה את העצה שלך!!
ניסיתי לשתף את אמא שלי בדברים אבל היא פשוט מנסה לשכנע אותי להתנהג כמו שהיא הייתה חושבת,
ואני לא תמיד מסכימה עם מה שהיא חושבת, ליפעמים אני מאמינה שיש פיתרונות אחרים!
זה נכון שהורים לא רוצים שהילדים שלהם יעשו טעויות , אבל אי אפשר להכריח אותי לחשוב את מה שהם חושבים!
כי יש לי את המטרות והשאיפות שלי בחיים ואני לא יוכל להיות כמוהם כי המציאות שלי שונה משלהם , והחיים שלי
תלויים אך ורק בי ..
פשוט אני רוצה שיבינו אותי ויקבלו אותי כמו שאני גם אם אני לא חושבת כמוהם!
ונקרע לי הלב שזה לא ככה :\

מריוס זכריה - אני לא מסכימה עם העצות שלך !!
לעזוב את הבית זאת באמת אפשרות, אבל לא פיתרון...
ואני בחיים אבל בחיים לא יתחתן עם גבר ביקורתי !!! כי מגיע לי יותר טוב ... אז זאת לא אפשרות אפילו.....

 

[גארוטה]

חשוב לדעת גם

איך לקבל ביקורת בצורה כזו שאף אחד לא ירגיש נפגע, לא זה שמעביר אותה ולא זה שהביקורת כלפיו.

יש לך אמא ביקורתית - זו עובדה! את יכולה לנסות לשנות אותה (מבטיחה לך שלא תצליחי

) ואת יכולה
לשנות את הגישה שלך וכאן צפויה לך יותר הצלחה.
את יכולה לא לשתף ואז לא תהיה ביקורת.
את יכולה לשתף אבל להיות מוכנה מראש לשמוע בערות שאולי לא תאהבי, להנהן ולהמשיך הלאה
ואת יכולה לפעמים לזרוק עצם (כמו שאומרים) ולענות תשובה כמו "אני מבינה מה את אומרת אני אחשוב על זה"
- ככה נתת לה הזדמנות לומר את מה שיש לך ואת תמשיכי לעשות כרצונך.

הכל עניין של גישה.

 

[מריוס זכריה]

אני חושב שהבנתי

הפתרון שאת רוצה זה שאמא ואבא שלך יתנהגו אחרת. יותר טוב.
במלים אחרות, את שואלת איך להסביר להם או לגרום להם להתנהג אחרת.
הבנתי נכון?

 

[שירוש12341]

למריוס זכריה, וגארוטה....

מריוס זכריה- עכשיו הבנת נכון....

גארוטה- "איך לקבל ביקורת בצורה שאף אחד לא ירגיש נפגע " - זאת בדיוק הבעיה..!
כי מה שלדעתה טעות, בעיני זה ניסיון לחיים... ועוד משהו שאני לומדת ממנו, ולדעתי אף
אחד לא יכול לדעת מה טעות בשבילי ומה לא.. כי בחיים ה-כ-ל יכול לקרות... ויש הרבה
הפתעות... ! ואם אני רוצה לקחת סיכונים , זאת בחירה שלי כבר...
אני לא חושבת שאני צריכה לפעול לפי המחשבות שלה , כמו שאמרת אני יכולה לחשוב
על זה אבל הבחירות שלי אני יעשה בעצמי, אני פשוט רוצה שתקבל אותי כמו שאני ...
וכשאני מנסה להסביר לה את זה היא מתעצבנת וכועסת עליי ומתחילה להגיד לי דברים מגעילים....

לגבי הביקורת יש לה תמיד ביקורת גם כשאני לא אומרת לה כלום... על כל דבר קטן שאני עושה ,
למשל : מה אני אוכלת , למה זה ולא זה , מה אני לובשת , לאן אני הולכת וכו'....

 

[chenby]

תנסי

כל פעם שהיא אומרת לך את הדברים האלה, לזכור בראש שזה רק הרגל שלה, אפילו היא בעצמה לא מודעת לכך, ותחייכי אליה, תשלחי לה נשיקה באוויר ותגידי לה, אוהבת אותך אמא. ותלכי.
בלי דרמות ככה פשוט.
שתיכן בהרגל - היא המבקרת, את - המתגוננת.
מספיק צד אחד שיפסיק את ההרגל, ולשני לא יהיה הרגל לחזור עליו.