זקוקה לעצות וטיפים..

[WTR]

זקוקה לעצות וטיפים..

אני אתחיל להתנדב שבוע הבא אצל משפחה, כל שבוע. המטרה שלי היא לעזור לילד הבינוני במשפחה, הסובל מאוטיזם ברמה גבוהה, לתקשר יותר טוב עם הסביבה. רציתי לדעת איך עליי לעזור לו בכך הכי טוב? זוהי הפעם הראשונה שאני אתמודד פנים מול פנים עם ילד שסובל מאוטיזם ואני זקוקה לטיפים. כמובן שאני אפנה למי שנידבה אותי, אך רציתי לשמוע גם את עצותיכם.

 

[WTR]

רציתי להוסיף..

שהילד בכיתה ב' ולומד בכיתה רגילה למרות מגבלותיו, וכאן אני בעצם נכנסת, כדי לעזור לו לתקשר יותר טוב עם התלמידים ובכלל.

 

[נונינה1]

מנסה לעזור...............

אבל כדי לעזור צריך להכיר טוב את הילד, במה הוא מתקשה, מה הוא כבר מסוגל לעשות, ואיך לעזור לו להתקדם לשלב הבא.... מעבר לכך יהיה נהדר אם תפגשי עם אנשי המקצוע שמטפלים בו, וגם תדברי עם ההורים שלו כך שתוכלי להבין טוב מי הוא וכך תביני אותו ותוכלי את קודם כל לתקשר איתו ברמה הטובה ביותר האפשרית בהצלחה.

 

[WTR]

בעיה..

כל מי שהיה אמור לתמוך בי שהדעה שלו באמת חשובה לי (אמא שלי וחברה שלי) אמרו לי שזה אחריות ענקית וזה ממש קשה כי הוא סובל מאוטיזם ברמה גבוהה וכי אין לי ניסיון. הם ממש הורידו לי את המוטיבציה.. ואני בכל זאת רוצה לעזור לילד האם עליי לנסות לעזור גם אם אין לי כל ניסיון?

 

[irisgov]

אני לא רואה בחוסר ניסיון כמכשלה

לפעמים נהפוך הוא. לפעמים זה בדיוק מה שהילד זקוק, למישהו רענן, שלא יודע, שלא מכיר, שלא ינסה להכניס אותו לקופסאות הידע הקודם שלו. מישהו שיעבוד עם הלב והאינטואיציה, שידע לראות את החריר לסגור עולמו, וישכיל להזדחל דרכו פנימה, להושיט יד ולמשוך אותו החוצה. אם את באמת רוצה, קדימה. נסי.

 

[Radio Joh]

אני חושבת שכל עוד תזהרי מאוד

שלא לעשות טעויות שעלולות להיות בלתי - הפיכות העזרה היא מבורכת וזה ממש מקסים מצידך

את תצטרכי לפי דעתי הרבה סבלנות וכוח אני מסכימה עם הראשונה שייעצה לך, אחרי שתכירי אותו קצת ואת בעיותיו העיקריות תדעי טוב יותר איך לעזור לו ולהתנהג איתו ושוב

על הרצון הטוב

 

[נונינה1]

אני לא חושבת שאת יכולה לעשות

"טעויות בלתי הפיכות" ולא הייתי רוצה שתכנסי לתהליך עם פחד מטעויות כאלו. טעויות רגילות עושים כולם - כולל ההורים ואנשי המקצוע ועם רצון טוב וחיבה לילד את כבר עושה משהו מאוד טוב. ההדרכה חשובה על מנת שתביני את הילד ושהציפיות שלך מהמפגש יהיו תואמות למציאות. אל תקחי על עצמך מטלות - כאילן זו האחריות שלך שהוא ישתפר במשהו כזו או אחר, את עוזרת לו בתהליך הלמידה, ועצם זה זאת שם רק בגלל שאת רוצה להיות לידו כבר עושה לו מבחינה רגשית המון (ואני לו מגזימה, הם מרגישים מי רוצה להיות איתם וזה נורא נורא חשוב להם). לכן גם חשוב שאם את מרגישה שזה לא הולך - אז להפסיק כי הילד ירגיש אם המפגשים מאולצים.... יכולה גם להיות לכם תקופה יפיפה יחד שבה גם תסייעי לו וגם תלמדי על עצמך ועל העולם שלנו המון, אז שיהיה לך בהצלחה. ואם יש לך שאלות נוספות בעקבות התחלת התהליך את מוזמנת לחזור ולשאול...

 

[anidnd]

חוסר ניסיון

אני באמת חושבת שעלייך להתעקש להיפגש עם בעלי המקצוע שמטפלים בו ולקבל מהם הדרכה לפני תחילת העבודה איתו, ולו הבסיסית ביותר, על מנת לא לעשות טעויות שעלולות לפגוע בקשר עם הילד. אני מסכימה שחוסר ניסיון אינו מהווה תמיד בעיה, אבל בואי וניקח לדוגמא את הנטייה הראשונית של כל אדם (ובמיוחד אדם אמפתי כמוך, שאחרת לא היית לוקחת על עצמך את זה) לחבק ילד, או להושיט יד ולגעת בילד. כל בעל מקצוע שעובד בתחום יודע שעליו לשמור על גבולות מאוד ברורים ולא לחצות את "השטח הטריטוריאלי" של הילד, מכיוון שהדבר עלול להביא לרתיעה או להתפרש כאיום. ישנם בעלי מקצוע שאחרי חודשים רבים של עבודה עם ילד עדיין אינם מעזים לגעת או לחבק מכיוון שהילד אינו מסמן שהדבר אפשרי מבחינתו. האחריות היא באמת עצומה, אבל האחריות היא של הורי הילד, ואם הם חשו כי את הבחירה הנכונה עבור בנם, זוהי האחריות שלהם. האחריות שלך היא לדרוש מהם את ההדרכה על מנת שתפעלי בדרך המקצועית ביותר שאפשר. אין ספק שתלמדי הרבה תוך כדי, ואין ספק שחלק מהלימוד יהיה תוך ניסיון וטעייה, אבל ישנם מספר עקרונות בסיסיים בעבודה עם ילדי PDD ששווה לך לקבל מאנשי מקצוע. בכל מקרה, בהצלחה לך ונשמח אם תעדכני אותנו ותתלבטי איתנו - נשתדל לעזור לך מנסיוננו המצטבר.