זקוקה לעצה

[solitaryshell]

זקוקה לעצה

ביום חמישי הבא אנחנו עושים אזכרה לאחותי, 4 שנים. שנה שעברה עשינו אזכרה רק למשפחה המצומצמת. שנה לפני כן עשינו אזכרה ואמרתי לחברים שלי, אך נתתי להם פתח מילוט וכששאלו אותי אם אני רוצה שיבואו, אמרתי שלא ממש אכפת לי ושזה תלוי בהם. (חשבתי שזה באמת לא משנה לי, וחוץ מזה הייתי בטוחה שחלק יבואו בכל מקרה). כשהגיעה האזכרה באו רק שני חברים (אחת איבדה את אחותה ולא עלה בדעתה האפשרות לא לבוא ולהיות איתי - היא כמובן אפילו לא שאלה). אני, למרות שאמרתי לחברים שלי שזה בסדר אם הם לא יבואו, התאכזבתי והרגשתי לבד. הבעייה שלי היא שאני לא יודעת אם לומר להם הפעם, מצד אחד אני לא רוצה להכריח אף אחד לבוא, מצד שני אני ממש רוצה אותם איתי. אם אני לא אגיד להם, אני לא אתאכזב מאלה שלא באים, מכיוון שהם לא ידעו, אבל אז אני ארגיש שוב לבד.

אשמח לעצות

 

[שלא תדעו]

כל כך מוכר

אצלנו בשנתיים- שלוש הראשונות, באו הרבה אנשים לאזכרות, אבל עם הזמן באים פחות, ואנחנו לא רוצים ל"הכריח" מי של רוצה לבוא, אז מנסים ליידע בדרכים עקיפות את מי שאולי ירצה לבוא, (כי אם נודיע בצורה ישירה יהיה כבר לא נעים לא להגיע) וגם צריך לזכור שלא כולם חווים את אותו כאב שהמשפחה הקרובה חווה, ולכן "מרשים לעצמם" לוותר על האזכרה.

 

[mingalim]

למרות שזה לא הטבע של רובינו

אני חושבת שהכי נכון זה פשוט להגיד לחברים מה מרגישים. זה במידת מה מביך, ולא תמיד יודעים מה תהיה התגובה, אבל בכל מערכת יחסים אין כמו כנות ופתיחות. ואני חושבת שנכון יהיה להגיד לאנשים שחשובים לך "יש אזכרה, אני אשמח אם תבואו, אני אבין אם זה קשה לכם". המון פעמים אנשים לא ממש יודעים איך להתנהג ומה מצופה מהם, בעיקר בנושאים כאלו. הם רק רוצים לעזור, אבל לא ממש יודעים מה נכון ומה לא, מה יקל ומה יעיק. חלק מהתפקיד שלנו בסיפור הזה הוא לעזור להם ולהגיד להם מה עושה לנו טוב, ומה יעזור לנו, והכי חשוב - לתת להם להחליט. אבל שידעו מה אנחנו מרגישים.

 

[משתדלת לשמוח ולשמח]

ברור שיבאו

אצל החברים שלי ה היה ברור שמי שלא בא לאזכרה מבחינתי הוא מחוק ואין לו מה לדבר איתי, נכון זה נשמע אחזרי ומגעיל אבל ככה הם פשוט מאוד ידעו כמה זה חשוב לי והמון אנשים אמרו לי שהם לא יודעים איך מקובל ולא נעים וכל מיני דברים כאלה ואז פתרתי להם את הבעיה כי הם ידעו שמבחינתי באמת באמת שיבואו, ומי שלא רצה לבוא או לא יכל הרים טלפון והבנתי לגמרי אבל אניה הייתי צריכה מנימום התיחסות וזהו ואני חושבת שזה מה שחשוב לכולנו הרמת טלפון או אס אמ אס אני איתך וזהו... אין שום מצב שבעולם שבו את צריכה להרגיש לבד באזכרה של אחותך חברים שלך אוהבים אותך הם רוצים להיות איתך ברגעים הקשים שלך ובאמת ישמח לעשות את זה בשבילך אתמיני לי מניסיון של שהייה הרבה שנים בצד השני....

 

[ד י ק ל ה היחידה]

גם לי זה קרה

בטורניר שערכנו לזכרו של אחי, שהיתה לו משמעות רבה יותר מהאזכרה מבחינתי נזקקתי לכתף תומכתשל חברים וכששאלו אותי אם הם צריכים לבוא עניתי כמוך, שיעשו מה שהם מרגישים ושלי לא אכפת.. ואז כשאף אחד לא בא הרגשתי רע ועצוב.. אחר כך היתה לי שיחה עם אחת החברות והעלתי בפניה את הנושא, היא אמרה שהיא מאוד רצתה להיות שם איתי אבל ראתה שאין לי כ"כ עניין ולא רצתה להיות נטל.. חשבה שאני רוצה אינטמיות משפחתית כזו. בכל מקרה הבנתי את זה מאוד כמה אנשים כדאי שתגידי להם להגיע, בשביל זה יש חברים.

 

[רעוּת]

תעשי מה שאת מרגישה

יש כאלה שבטח רוצים לבוא, להיות שם בשבילך..ויש גם את אלה שזה קשה להם אולי, שמעדיפים לעזור בדרכים אחרות אני אישית לא רוצה שחברות שלי יהיו באזכרה, אני לא מדברת איתן על זה, בדר"כ אני גם לא אומרת להן מתי האזכרה, מבחירה שלי.

 

[מקשית]

לא יודעת מה לייעץ

אבל אולי אוכל לעזור לך. לא בטוח. אצלי עברו רק שלושים יום מאז שנפטרה אחותי. אתמול היתה האזכרה. גילוי מצבה. אנחנו תמכנו אחד בשני. בעלי עמד מצד אחד ואמא מצד שני יחד עם אבי, גיסי ובנה הבן 10 של אחותי. לחברים שלי לא הודעתי כי לא רציתי להטריח אף אחד ולחייב ואולי גם לדבר פחות עם אנשים. אבל הודעתי רק לחברה אחת. הרגשתי שהיא צריכה לדעת. היא הכי קרובה אלי אחרי אחותי כמובן שכבר איננה. התקשרתי ואמרתי לה שיש אזכרה שהיא לא חייבת לבוא רק אם מרגישה שרוצה. אני לא אעלב אם לא תהיה. פשוט חשבתי שתיעלב אם לא תדע על כך. היא הגיעה כמובן. עכשיו שאת מעלה את הנושא, אני מסתכלת על אתמול ונזכרת כמה רע היה לי. כ"כ הרבה אנשים (אולי בגלל שזה 30 יום) ומי שעמד לצידי לאחר האזכרה הייתה היא ובעלי היא נשארה איתי עד שכולם התפזרו. לא דיברנו הרבה, למען האמת כמעט ולא כי לא היה על מה וכי כל הזמן בכיתי. ידעתי באיזה מצב אהיה. אבל החיבוק שנתנה לי בסוף אמר את הכל. ועכשיו אני יכולה להגיד שזו היתה החלטה טובה. חברה אחת. אני לא יודעת כיצד אנהג הלאה.

 

[solitaryshell]

../images/Emo51.gif לכולכם../images/Emo140.gif

 

[BooBee]

אם ישאלו אותך -

את צריכה לזכור, שמה שתגידי, זה מה שתקבלי. כלומר, אל תצפי מאנשים להגיע אם את לא מצפה שיגיעו. אם חשוב לך שיבואו, תאמרי להם שחשוב לך שיהיו שם. אמרת שלא חשוב לך שיבואו - ציפית שיבואו בכל זאת. עשית פה מבחן קטנצ'יק, אולי אפילו בלי שהיית מודעת לקיומו. "זה בסדר שלא תבואו" הופך את זה לבסדר שלא יבואו. ככה פשוט. אבל אם תזמיני אותם לאזכרה, את יכולה גם לזכור שזו הזמנה, ולא חובה. כשאת מבקשת ממישהו משהו, יש לו את החופש להגיד לא. וכל מה שאת כותבת כאן, תגידי לחברים שלך. את יכולה להגיד להם, בצורה הכי כנה שיש, שאת רוצה שיבואו לתמוך בך כי את לא רוצה להרגיש לבד.

 

[solitaryshell]

תודה,

אני חייבת לציין שכאשר אמרתי לאנשים שלא משנה לי אם הם יבואו, באמת חשבתי שלא יהיה לי אכפת, האכזבה באה עם הרגשת הבדידות. לכן אני לא חושבת שבחנתי אותם, וזה בדיוק מה שאני לא רוצה לעשות גם הפעם. אני חושבת שלא בוחנים חברים!!! זאת בדיוק הדרך לאבד אותם. בכל מקרה בחרתי מספר חברים שחשוב לי שיבואו ואמרתי להם. ובזה סיימתי, מי שיבוא יעשה לי טוב, ומי שלא אני לא אשפוט. זאת ההחלטה שלקחתי, ואני מתכוונת לזכור את זה, ולא להתאכזב. אז שוב תודה לכולכם, עזרתם לי מאוד.

 

[לונה..]

בוביק ../images/Emo8.gif

את צריכה לזכור, שאני אוהבת אותך.

 

[אוריאל מעוז]

עצה...

מדונה (כן, הזמרת) באחד משירה שרה את המשפט הבא: "מסכן האדם שתשוקותיו תלויות במחשבותיהם של האחרים" היא אומנם דיברה על סקס, אולם הדבר נכון לכל דבר בחיים. על בסיס המשפט הזה אני יכול לתת לך את העצה הבאה: חבל שאכזבותיך או אי אכזבותייך נובעות ממעשיהם של האחרים. אם את רוצה שמישהו יהיה באזכרה - התקשרי אליו ואמרי לו בפירוש: אני מבקשת ממך שתהיה באזכרה כי....אתה חשוב לי/חשוב לי שתהיה/אני זקוקה לתמיכתך/לא בא לי להיות לבד במעמד (מחקי או הוסיפי את המיותר) אך אבין ולא אתאכזב אם אינך יכול לענות על ציפיותי, כי ציפיות יש רק לכריות....

 

[solitaryshell]

זהו, האזכרה הייתה אתמול.

חלק מהחברים שלי באו, אחת התקשרה ואמרה שהיא לא יכולה לבוא, שקשה לה, היא לא מסוגלת להתמודד. הערכתי אותה מאוד על הכנות, על שלא ניסתה למרוח אותי בתירוצים. דיקלה, צדקת, חברה אחרת שלי שאלה אותי אם אני רוצה שתבוא, ואמרה לי שבאזכרה הקודמת היא הרגישה שאני רוצה להיות לבד והיא לא הגיעה בכדי לכבד את רצוני. תודה לכולכם על העצות והתמיכה. סופ"ש נעים ושבת שלום.

 

[crisos]

../images/Emo24.gif שמחה בשבילך. עכשיו תתכונני

לחג. גם זו משימה לא קלה. בהצלחה. מחזיקה אצבעות